ירושה בישראל פטורה ממס? לכאורה כן, בפועל לא תמיד

הכותבת היא רו"ח ועו"ד, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה במשרד עמית פולק מטלון

החלטה שפרסמה לאחרונה רשות המסים הרחיבה את האפשרויות העומדות בפני יורשים לחלק ביניהם את העיזבון ללא תשלום מס. על פי ההחלטה, גם חלוקה של דיבידנד מחברה שהוענקה בירושה, לצורך איזון נכסים בין היורשים, מהווה חלוקה שנהנית מפטור ממס.

● שלושה פסקי דין בשבוע | האם שכנה שהחליפה דוד אחראית לנזילות מהגג בבניין?
● יש לכם דירה מלפני הנישואים? כך תדאגו שהיא תישאר שלכם גם בגירושים

כמו כן קבעה רשות המסים כי גם מכירת המקרקעין לצורך חלוקת הדיבידנד והאיזון המבוקש - תהיה פטורה ממס. זאת, כל עוד לא הוכנס כסף "חדש" מחוץ לעיזבון לטובת האיזון.

החלטה זו של רשות המסים מעלה את השאלה: אם ירושה פטורה ממס, מדוע יש צורך בהבהרות מסוג זה? ואכן סקירת החקיקה, הפסיקה והחלטות רשות המסים חושפת תמונה מורכבת בכל הנוגע למס על ירושה. לכאורה ירושה בישראל תמיד פטורה ממס, אך המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר. אמנם החוק מעניק פטור ממס על עצם ההורשה, אך כל טעות קטנה בהליך החלוקה או חוסר תשומת לב לפרטים - עלולה להוביל לתשלום מס משמעותי.

סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לעניין חוק זה", כלומר המוריש אינו מוכר ליורשים את נכסי המקרקעין שבעיזבונו על ידי אקט ההורשה, והיורשים, בהתאמה - אינם בגדר רוכשים. כך שעצם ההורשה של נכס מקרקעין - בין על פי צו ירושה ובין אם על פי צו קיום צוואה - כשלעצמה אינה יוצרת אירוע מס ובהתאם, גם לא חבות במס שבח ואף לא במס רכישה.

דחיית מס ולא פטור

סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין מבהיר כי לאחר שלב הירושה, במצב שבו היורש מוכר זכות במקרקעין שקיבל בירושה עם פטירת המוריש - רואים את העברת הזכות במקרקעין על ידי היורש כמכירה, וזו תחויב במס בהתאם להוראות החוק. בהתאם לאותו סעיף, אם היורשים מחלקים ביניהם לראשונה את נכסי העיזבון - חלוקה זו לא תיחשב כמכירה.

למעשה, אין פה פטור של ממש ממס, אלא דחיית מס בלבד. משום שכשהיורש ימכור את מקרקעי הירושה - הוא יחויב במס, אף בגין השבח שנוצר אצל המוריש.

נוסף לכך, החוק מבחין בין חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים, שהיא אינה חייבת במס, לבין חלוקת נכסי העיזבון שכוללת רכיבים נוספים שאינם רק נכסי העיזבון. במקרה השני מדובר בעסקה שחייבת במס.

הוראת החוק מעוררת שאלות רבות כגון מה נחשב ל"חלוקה ראשונה", מהו המועד שבו חלוקה זו הסתיימה, מהו היקף נכסי העיזבון, ועוד. לכן, ישנה חשיבות רבה לתכנן את חלוקת הנכסים באופן נכון.

מה נחשב חלוקה ראשונה

בפסיקת בית המשפט ניתן לראות כי מפרשים את המונח "חלוקה ראשונה" באופן מהותי. כלומר, חלוקה ראשונית שנעשית, למשל, בשני שלבים - נחשבת חלוקה ראשונית. עם זאת, למשך הזמן שעובר בין השלבים ולהתנהלות היורשים באותה תקופה יש השלכה מכריעה לעניין ההכרעה אם מדובר בחלוקה ראשונית או לא.

נוסף לתנאי שחלוקת הנכסים בעיזבון צריכה להיות בחלוקה הראשונה, ישנו תנאי נוסף והוא שהחלוקה תהיה ללא מתן תמורה נוספת מעבר לנכסי העיזבון. לחוק אין דרישה כי יישמרו יחסי השווי לאחר החלוקה, כלומר ליורשים יש אפשרות לשנות את החלוקה ובלבד שכולם מסכימים לה. עם זאת, שינוי מהותי בחלוקת הירושה שאינו מוסבר - יכול להצביע על איזון באמצעות נכסים שאינה נמנים על נכסי העיזבון. במקרה של פערי שווי מהותיים וללא הסבר סביר, יצטרכו היורשים להראות שהחלוקה נעשתה ללא תמורה מחוץ לכספי העיזבון.

לסיכום, בעוד החוק מעניק פטור ממס על עצם ההורשה, המציאות המשפטית מציגה תמונה מורכבת וכל טעות טכנית עלולה להוביל לחבות מס משמעותית.