למרות התקדמות דרמטית בטכנולוגיה ובכדאיות הכלכליות של מתקנים סולאריים, קצב המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל עדיין זוחל. אחת הסיבות העיקריות היא בירוקרטיה מפרכת שהופכת כל פרויקט בסדר גודל משמעותי למסע של 5 שנים בממוצע, שעשוי להגיע גם עד ל־9 שנים בתרחיש קיצון, כמו גם חוסר אקוטי בתשתיות חשמל, שעליהן אחראית חברת החשמל.
● בלעדי | האוצר מעלה הילוך בניסיון לתפוס משכירי דירות מעלימי מסים
● אחרי השבתה של שבועיים: בית זיקוק אשדוד חוזר לפעילות מלאה
משרד האנרגיה נדרש לאחרונה לסוגייה ופרסם מחקר של חברת הייעוץ EY שנערך עבורו ומצביע על סדרת כשלים ברגולציה להקמת מתקנים סולאריים. לפי המחקר 14 רגולטורים שונים מעורבים בשלבי הפרויקט. לכל אחד מהרגולטורים יש כמובן דרישות שונות, ופעמים רבות הם אינם חולקים את המידע - כך שנדרשים הליכים כפולים ומסורבלים שמביאים להוצאת זמן וכסף מיותרים. "העבודה ממפה 23 תהליכים שונים להקמת מתקנים סולאריים ומתקני אגירה, וכוללת ניתוח של עשרות נהלים ורגולציות, ומיפוי של מאות פעולות נדרשות להקמת המתקנים", מציינים במשרד.
כדי להמחיש את הבעיה, שוחחנו עם מספר יזמים משמעותיים בענף הסולארי, שתיארו באוזנינו את המסכת הבירוקרטית אותה הם עוברים - מהפגישה הראשונה עם בעל הקרקע עד הקוט"ש המתחדש הראשון שמוזרם לרשת שלנו.
מרמ"י נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל רואה חשיבות בקידום מיזמים לאנרגיה מתחדשת. אישרנו עד כה כ־35 אלף דונם למיזמים סולאריים ואנו ממשיכים. כיום אנו מאשרים עסקאות אגרו - דו שימוש - רבות כדי לשמור על החקלאות ולמנוע בזבוז קרקע. יחד עם זאת רמ"י, ככל משכיר, מקפידה על תנאי החכירה ושמירה על תנאי החכירה והחוזה מכל מי ששוכר/חוכר קרקעות מהמדינה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
