אחרי ביקור בישראל עורך הלנסט הפך לאוהד. אבל אז הכל השתנה

בטור דעה חדש בכתב העת הרפואי הלנסט (The Lancet), ניסה רופא הילדים פרופ’ יורם בלשר - כיום נשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, ובעבר נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית - לענות למבקרי ישראל. "עשינו מאמצים רבים להעביר סיוע הומניטרי לעזה", הוא כותב. "באירועי הפסקות אש קודמות שלחנו מאות משאיות סיוע בכל יום. אולם חמאס תפס את האספקה, התנהג באלימות כלפי האזרחים ומכר את הסחורה בשוק השחור".

● באירופה אסרו על לק ג'ל מחשש לפגיעה בפוריות. גם בישראל יאסרו?
● בבריטניה זה כבר קורה: הניסוי המסעיר שבו נולדו תינוקות ל-3 הורים

הלנסט הוא אחד משני כתבי העת המובילים לרפואה בעולם. בניגוד ל-New England Journal of Medicine, שמשתדל להתמקד ברפואה ולהתרחק מפוליטיקה, הלנסט נוקט עמדה בנושאים גלובליים - שינויי אקלים, עוני, הגירה ומלחמות - אותם הוא רואה כחלק בלתי נפרד מעולם הרפואה.

לפני כמה חודשים פרסם כתב העת מאמר דעה חריף על המצב ההומניטרי בעזה. תגובתו של בלשר היא הראשונה המייצגת את עמדת ישראל. כבר ב-2024 פרסם הלנסט מאמר מערכת שקרא "להפסיק את רצח העם בעזה", לצד מאמרים מדעיים - בהם מחקר שהעריך כי תוחלת החיים בעזה צנחה ב-30 שנה בתוך שנה אחת, מתחילת המלחמה.

"כרופא ילדים", כותב בלשר, "וכחבר פעיל במספר ארגונים העוסקים באתיקה רפואית בינלאומית, גם אני מוטרד מאוד מאיום הרעב בעזה, אך המשבר הזה לא בלתי נמנע. ניתן וצריך למנוע אותו באמצעים שיגנו על הציבור הפלסטיני בעזה שאינו אשם במצב". אולם, הוא אומר, "המאמר היה חד צדדי בלשון המעטה. לדון במשבר בלי להבין את המקור וההקשר שהובילו אליו, עושה נזק לאמת. את המשבר הנוכחי ניתן לפתור אם חמאס ישחררו את כל החטופים, יפרוק את נשקו ויאפשר להגלות את הנהגתו. במקום זאת חמאס ממקמים את התשתיות שלהם מתחת לבתי חולים, וכך מונע מהם להיות מוגנים. חמאס נהנה מהרעת התנאים בעזה, מבחינתו זה רק תורם למטרותיו".

מאמר המערכת אליו מגיב בלשר פורסם במאי, אחרי שישראל החלה להחזיר את הסיוע לרצועה - אחרי חודשיים שבהם לא נכנס סיוע כלל, אבל לפני תחילת פעילות קרן הסיוע ההומניטרי לעזה. עורכי הלנסט כתבו: "עזה נמצאת על סף רעב המוני. כל הציבור עומד בפני רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי. חצי מיליון נמצאים בסיכון לגווע ברעב. כעת ישראל הצהירה כי תינתן עזרה מינימלית, אבל הכמויות נחשבות על ידי גורמים הומנטריים לבלתי מספיקות בעליל".

כותבי המאמר הוסיפו כי: "ההתקפות על עובדי מערכת הבריאות לא נגמרות. מכל הקונפליקטים ב-2024, מלחמה זו כללה את ההתקפות הרבות ביותר על מערכת הבריאות". כתב העת דיווח על מעל 1,400 עובדי מערכת הבירות שנהרגו. לדבריו, כיום ברצועה לא קיים טיפול רפואי של מומחים. בית החולים האירופאי בעזה, היחיד שיכול לנתח חולים עם סרטן, לא פעיל. הלנסט מצטט ארגון סיוע בריטי בשם Medical Aid for Palestinians, אשר טוען כי: "מערכת הבריאות בעזה פורקה באופן שיטתי, אשר אינו מאפשר חיים ברצועה".

ולבסוף: "ממשלת ישראל תקפה תשתיות אזרחיות חיוניות להישרדות. 89% ממערכות המים והביוב, 92% מהדיור, סילקה 90% מהאוכלוסיה ממקומה לאזורי מחיה צפופים ללא גישה למים או לביוב, בהם מחלות מדבקות משגשגות. לעומת 2023 ו-2024, השנה חלה עליה של פי 36 במקרי שלשול חמור, והצהבת המעידה על הפטיטיס A עלתה פי 384. מי שישרדו לא בהכרח יחלימו. בעזה נמצא הריכוז הגבוה ביותר של ילדים קטועי גפיים בהיסטוריה המודרנית".

ביקורו של העורך בישראל

לחילופי הדברים הללו יש היסטוריה. "הלנסט פרסם לאורך שנים מאמרים מוטים נגדנו", אומר בלשר. "ואז, ב-2014, הוזמן העורך הראשי, פרופ' ריצ'רד הורטון, לביקור בישראל. לקחו אותו לבתי חולים רמב"ם ונהריה וצפת, והוא אמר שהתרשם מאוד ושהוא מתכוון להקדיש גיליון מיוחד למערכת הבריאות הישראלית". הורטון הצהיר אז כי הוא מתנצל על מאמר מערכת שכתב בגנות מבצע חומת מגן. הוא לא התנצל על תוכן המאמר, אך כן על האופן שבו הוביל המאמר לשינוי לרעה ביחס לישראל, וטען כי אחרי הביקור הוא רואה את ישראל לגמרי אחרת, ולא יפרסם מאמרים דומים בהמשך.

"וכך היה. אחרי כן היה לנו שם שקט כמה שנים טובות, עד המלחמה הנוכחית", אומר בלשר.

אולי יש בזה משהו?
"גם אני מביע במאמר שלי חרדה מהרעב המתפתח בעזה, מהרס תשתיות הביוב והמים, אבל העולם לא מבין את התפיסה של האיסלאם הפונדומנטליסטי".

גם המאמר הנוכחי, כמו קודמיו, משפיע על היחס לישראל. כך למשל, ישראל הייתה בעבר גורם דומיננטי בהסתדרות הרפואית העולמית. בלשר עצמו, כאמור, שימש כיו"ר שלה בשנים 2008-2009, וכך גם ישראלי נוסף, פרופ' לאוני אדלמן. גם היום משמש ד"'ר ציון חגי הישראלי כבכיר בארגון. אך כעת, ההסתדרות הרפואית העולמית בוחנת את האפשרות להוציא את ישראל מן הארגון, צעד שמובילה ההסתדרות הרפואית הבריטית. האחרונה הצביעה בעבר על ניתוק הקשרים עם ההסתדרות הרפואית בישראל.

מה המשמעות של האפשרות להוצאת ישראל מההסתדרות הרפואית?
בלשר: "החברות בהסתדרות הרפואית חושבה מאוד למקצוע. לחילופי דיעות, חילופי חוקרים, שיתוף פרוטוקולים ומידע למחקר". הוא לא מאמין כי סילוק ישראל מן ההסתדרות הרפואית העולמית באמת עומד על הפרק. "יש לנו שם מעמד מאוד חזק. אך הגישה של הבריטים היא התחלה של מדרון חלקלק".

ההסתדרות הרפואית הבריטית דורשת מן ההסתדרות הרפואית בישראל לנקוט עמדה נגד המלחמה ובעד הגדלת הסיוע. "אבל ההסתדרות הרפואית היא לא גוף פוליטי", אומר בלשר. "בעבר ההסתדרות הרפואית שקלה להצטרף לשביתה נגד ההפיכה המשטרית, אבל רופאים מסויימים התנגדו וזה היה בעייתי".

אך למהלכים הללו נגד ישראל יש כבר השלכות בשטח. "למשל, בקליטה של רופאים בהתמחויות במוסדות הרפואיים המובילים בעולם, שם הם לומדים שיטות מתקדמות ויוצרים מערכות יחסים שחשובות לשני הצדדים. אנחנו כבר רואים היום, אחרי שנים שבהן הרופאים שלנו מאוד הצליחו בתחרות על מקומות להתמחות, שהם מקבלים יותר ויותר תשובות שליליות".

זו לא הפעם הראשונה שבלשר נמצא בסערה שכזו. כאשר כיהן כיו"ר ההסתדרות הרפואית העולמית ב-2009, שלחו 700 רופאים מ-43 מדינות מכתבים לארגון, בטענה כי בהובלתו של בלשר, הסתדרות הרופאים הישראלית תמכה בעינויים על ידי השב"כ. בלשר טען אז כי מדובר בהאשמות ללא בסיס. המקור להאשמות היה מכתב להלנסט שבו בלשר טען כי ישראל נשארת בגבולות הלחץ הפיזי המתון, בהתאם לחוק הבינלאומי, כפי שעושות מדינות נוספות. הסתדרות הרופאים העולמית לא התייחסה אז למכתב נגד בלשר, והוא עזב את התפקיד ממילא במהלך אותה השנה.