מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס
המושג
חוב ממשלתי: הלוואות שממשלה מקבלת שניתנות בעיקר על ידי הנפקה של אגרות חוב שנמכרות בארץ ובחו"ל
ההקשר האקטואלי
"מאז פרוץ המלחמה גייסנו היקפי חוב עצומים ללא תקדים של כ־500 מיליארד שקל", אמר לאחרונה החשב הכללי יהלי רוטנברג. עניין החוב עולה גם בהקשר של הצורך במימון הוצאות המלחמה המתמשכת, וסדרי עדיפויות תקציביים.
מהו החוב הממשלתי?
רוב הממשלות בעולם נמצאות בגירעון - כלומר, ההוצאות שלהן יותר גדולות מההכנסות שלהן. כדי לסגור את הפער הזה, הממשלה "לוקחת הלוואות". ההלוואות האלה ניתנות בעיקר על ידי הנפקה של אגרות חוב שנמכרות בארץ ובחו"ל.
ההתחייבויות הללו של הממשלה נקראות "החוב הממשלתי". כדאי לומר שלפעמים נהוג להבדיל בין החוב של הממשלה המרכזית לבין "החוב הציבורי", שכולל גם את החוב של הממשלה המרכזית, אבל גם את החוב של הרשויות המקומיות וחוב של גורמים ציבוריים אחרים, כמו מוסדות ללא כוונת רווח שעיקר הכנסתם הוא מתקציב המדינה.
כמה משלמים על החוב?
בסוף שנת 2024, מלאי החוב הממשלתי עמד על כ־1.3 טריליון שקל - גידול של כ־18% ביחס לשנה הקודמת. החוב הממשלתי מתחלק לשלוש קטגוריות: מקומי סחיר (59% ממלאי החוב ב־2024), מקומי לא סחיר (26%) וחוב חיצוני (15%).
באופן כללי, מקובל למדוד את מלאי החוב של מדינה ביחס לתוצר שלה. בעשור שקדם למשבר הקורונה, יחס החוב לתוצר התאפיין במגמת ירידה מתמשכת אשר לדברי החשב הכללי, נבעה גם ממדיניות פיסקלית אחראית ומניהול חוב יעיל. ואולם, חשוב גם לזכור שישראל יוצאת דופן בין המדינות המפותחות בילודה הגבוה. המשמעות היא שככל שהאוכלוסייה צומחת מהר, יחס החוב־תוצר מצטמצם, פשוט כי המכנה גדל מהר יותר.
ב־2024, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה בכ־6.4% ביחס לשנה הקודמת ועמד על כ־67.9% - אומנם גבוה מהממוצע במדינות הייחוס (55.5%), אך נמוך בהשוואה לממוצע הכלכלות המפותחות (109.4%).
וכמובן, על חוב צריך לשלם ריבית. ב־2024, תשלומי הריבית עמדו על כ־50.2 מיליארד שקלים, כאשר בעשור שלפני המלחמה הם נעו בטווח שבין 39־42 מיליארד שקלים בשנה. על אף העלייה הנומינלית בהוצאות הריבית, שיעור הוצאות הריבית מסך הוצאות הממשלה ב־2024 ירד לרמה של 8.1% ביחס ל־8.7% ב־2023.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
