למורת רוחם של חיזבאללה וטורקיה: ממשלת לבנון אישרה את הגבול הימי עם קפריסין

חיזבאללה ומקורביהם טוענים כי ההסכם "נטול לגיטימיות חוקתית" • ממשל טראמפ מעוניין לנצל את ההזדמנות ולייצב את ביירות, ולהרחיק את חיזבאללה ממוקדי ההשפעה •  ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עשוי לגלגל מהלכים אזוריים שיפגעו באינטרסים הישראליים

נשיא לבנון, ג'וזף עאון / צילום: ap, Bilal Hussei
נשיא לבנון, ג'וזף עאון / צילום: ap, Bilal Hussei

ממשלת לבנון אישרה לאחרונה את הסכם הגבול הימי עם קפריסין, וסיימה מגעים שנמשכו שנים בין המדינות.

החלטת ממשלתו של נוואף סלאם בעידוד הנשיא ג'וזף עאון התקבלה למורת רוחם של חיזבאללה, שכבר ניסו לסכל את הסכם הגבול הימי עם ישראל שנחתם ב־2022. במסגרת אותו ההסכם, ישראל ולבנון ויתרו על דרישותיהן המקסימליות, תוך שישראל ויתרה על בלוק 9 שבו שדה הגז קנה. מאז, קונסורציום בראשות טוטאל הצרפתית, שכולל גם את ENI האיטלקית וקטאר אנרג'י, הבין בתום קידוחי אקספלורציה כי אין במקום גז טבעי להפקה.

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד
המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

אותו ההסכם בין ישראל לבין לבנון זכה לביקורת הן מצד חיזבאללה בצד הלבנוני והן מצד חלק ממפלגות הימין בצד הישראלי, שטענו כי ישראל מוותרת על משאבי הטבע שלה. עתה, ארגון הטרור השיעי הלבנוני הפעיל, שוב, לחץ על ביירות כדי שתימנע מאישור ההסכם. "הממשלה כנועה", תקפו את ממשלת סלאם בעיתון "אל־אח'בר" המקורב לחיזבאללה. "אין אסטרטגיה להגנה על הזכויות הלאומיות, צפויים ויתורים שעלולים להביא את לבנון לוותר על כ־5,000 קמ"ר ממשאבי הגז והנפט".

בדומה להסכם עם ישראל, מי שהפעילו לחץ על ביירות להגיע להסכם הם הממשל האמריקאי. בצל זאת, חיזבאללה ומקורביהם מאשימים כי ההסכם שהתבסס על סיכום בין ראש הממשלה ב־2007, פואד סניורה, לבין הקפריסאים - עת השרים השיעים היו מחוץ לממשלה - "נטול לגיטימיות חוקתית". לדבריהם, "לבנון מסתכנת באיבוד כמעט מחצית מזכויותיה הימיות".

טראמפ מעוניין לייצב את לבנון

החוקה הלבנונית היא אחד מהאתגרים הגדולים ביותר של ביירות. היא קובעת, בין השאר, כי הנשיא מוכרח להיות נוצרי מרוני (עאון), ראש הממשלה מוסלמי סוני (סלאם) ויו"ר הפרלמנט מוסלמי שיעי (נביה ברי, מנהיג אמל). נחשלותה של לבנון כתוצאה מפעילות הטרור של חיזבאללה הביאה לכך שבעשרות השנים האחרונות מרונים משכילים רבים עזבו את המדינה, השיעים שריבוי האוכלוסין שלהם במילא היה גדול יותר נותרו בארץ הארזים - והמדינה השתנתה ללא היכר.

כתוצאה ממבצע חיצי הצפון שבו ספגו חיזבאללה חבטות קשות וכמעט כלל השדרה הצבאית וההנהגתית שלה הושמדה, ממשל טראמפ מעוניין לנצל את ההזדמנות במטרה לייצב את ביירות, ולהרחיק את חיזבאללה ככל הניתן ממוקדי ההשפעה. בה בעת, הנשיא עאון התייחס לפני כשבועיים לעמדותיו בנוגע לכינון יחסים עם ישראל, ואמר: "אני מקווה שנגיע לעת שבה ישראל תהיה מחוייבת להפסקת הפעולות הצבאיות נגד לבנון, ויחל תהליך משא ומתן".

האיום על קפריסין

אצל חיזבאללה ופטרוניהם באיראן רואים את דברי עאון ויוצאים מכליהם. במהלך מלחמת חרבות ברזל ובטרם מבצע הביפרים וחיסולי בכירי חיזבאללה, נסראללה איים על ניקוסיה כי "פתיחת נמלי התעופה והבסיסים לישראל עבור פגיעה בלבנון, תבהיר כי ממשלת קפריסין היא חלק מהמלחמה". האי מחולק לרפובליקת קפריסין, הידידה של ישראל שבה מכירה כלל הקהילה הבינלאומית; הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (KKTC), שבה מכירה רק טורקיה; וכן, בסיסי הצבא הבריטי, אקרוטירי ודקליה, שנחשבים לשטח ריבוני בריטי. במהלך המלחמה התבצעו מקפריסין גיחות איסוף של חיל האוויר הבריטי, והאי אף היווה מרכז לוגיסטי של פרויקט המזח הצף הכושל של ממשל ביידן.

בצד של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, המוסד סיכל בסוף 2023 פעילות טרור איראנית, שתכננה לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים באי. "הנוכחות האיראנית בצפון קפריסין, והשימוש באזור זה בעבר ובהווה הן למטרות טרור והן כזירת פעילות ומעבר לפגיעה ביעדים ישראליים ויהודים, מהווה סוגיה מטרידה", נמסר מהמוסד.

לרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין אין צבא, כאשר צבא טורקיה מהווה למעשה גם הצבא שלה - וברשותה יש רק כוח ביטחוני פנימי שאמון על משימות שיטור. יתרה מכך, סוכנות הביון הטורקית (MİT) אמונה על המודיעין בשטחה. על כן, לכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים היה קשה מאוד לפעול בישות הפרו־טורקית בלי העלמת עין של אנקרה.

בעקבות האינטרסים של טורקיה נגד רפובליקת קפריסין מחד והאינטרסים של איראן וחיזבאללה נגד ממשלת לבנון הנוכחית מאידך, נראה כי אין סיבה להיות מופתעים כי בביירות זיהו פעולות של טורקיה לגיבוי "קיצוניים" נגד הסכם הגבול הימי הלבנוני-קפריסאי עוד בטרם חתימתו. בכיר לבנוני סיפר ל־Cradle, כי ביקור של הנשיא עאון בניקוסיה, הבהיר את הפעולות של טורקיה בנושא.

לדבריו, הביקור "חשף תיקי סחיטה פוליטית וביטחונית שהכינה לטורקיה לשימוש מאוחר יותר, במידה וביירות תחליט לנקוט באפשרויות אסטרטגיות שמתנגשות עם האינטרסים של אנקרה בלבנון ובאזור". זה משקף כי כפי שטורקיה עודדה את ההפיכה של אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בסוריה ומנסה להרחיב את השפעתה על רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה, כך היא רוצה להשיג דריסת רגל משמעותית גם בלבנון.

האם ההסכם טוב לישראל?

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסבירה כי הסכם הגבול הימי הלבנוני-קפריסאי עשוי לגלגל מהלכים אזוריים שיפגעו באינטרסים הישראליים. כאלו שיעתיקו את מודל הסכם הגבול הימי של טורקיה וממשלת ההסכמה בלוב משנת 2019, שבו הומצא גבול ימי יש מאין בין המדינות, על חשבון יוון.

"הסכם הגבול הימי לכשעצמו הוא תהליך חיובי, שמתבסס על מתווה מוסכם מ־2007", מסכמת ד"ר לינדנשטראוס. "זו הייתה יוזמה קפריסאית, שנועדה להתקדמות עם הפקת הגז ומשיכת חברות בינלאומיות. מצד שני, זה עשוי לקדם גם את התיחום הימי הלבנוני-סורי, ובהמשך גם הטורקי-סורי. משם, החשש הוא שההסכם הטורקי-סורי יקפח את קפריסין, ויעורבו בו אלמנטים שפחות נוחים למדינת ישראל".