כדי להקים שוק שכירות, המדינה מחלקת קרקעות בנזיד עדשים

ובעיקר, הוא הסתיים במחיר נמוך במיוחד שתשלם אשטרום לקופת המדינה - 330 אלף שקל בממוצע ליחידת דיור, כולל הוצאות פיתוח. והיא עוד הציעה 50% יותר ממי שהגיעה למקום השני (214 מיליון שקל, לעומת 143 מיליון להצעה השנייה בתור).

עד כמה המחיר נמוך בהשוואה לדוגמאות מהעבר הלא ממש רחוק? באוגוסט 2021, זכתה חברת גזית גלוב (היום ג'י סיטי) במכרז להקמת 243 דירות להשכרה בתל השומר, תמורת 430 מיליון שקל. חודש אחריה, זכה היזם חנן מור במכרז להקמת 247 דירות להשכרה, תמורת 420 מיליון שקל. כעת, תשלם אשטרום 392 מיליון שקל על קרקע ופיתוח - תמורת כמעט פי 5 בהיקף הבנייה.

אז נכון שבמכרזים ההם השכירות הייתה קצובה רק ל-20 שנה, ולאחר מכן הדירות יוכלו להימכר בשוק החופשי, בעוד שהמכרז השבוע כלל 600 דירות שיושכרו במחיר מופחת לצמיתות (ל-600 אנשי סגל בית החולים). אבל הפעם, המכרז כלל 190 דירות למכירה מיידית ועוד 35 אלף מ"ר לטובת חנויות ומשרדים. במילים אחרות, אם מנטרלים את הדירות ואת שטחי החנויות והמשרדים, הדירות לשכירות תומחרו כמעט באפס.

יכול להיות שזה מחיר שצריך לשלם כדי להקים פה שוק מוסדי גדול של דירות שיעמדו להשכרה. בהינתן הריבית הגבוהה, צריך להתאמץ במיוחד כדי לשכנע יזמים להקים פה דירות שמניבות תשואה נמוכה במיוחד. אבל בדרך, כדי "לייצר" לחברות תשואה שתשתלם להן, צריך לדעת שהן מקבלות קרקע ששייכות לכולנו בנזיד עדשים כמעט.

דרור מרמור

האוצר קבע בחוק ההסדרים שכל משרד ממשלתי שרוצה להגדיל את מספר התקנים שלו, יצטרך קודם כל ללכת לקבל ייעוץ ממערך הדיגיטל הלאומי. על פניו, חדשני, ומתכתב עם המטרות של הטמעת AI בשירותים הציבוריים. אלא שעולות שאלות. ראשית, מערך הדיגיטל הלאומי לא מונה מעולם כגורם המוסמך על מדיניות כוח אדם בשירות המדינה, ולא מכיר את צורכיהם לעומק. תפקיד זה נתון באופן מסורתי לאגף הממונה על השכר ולנציבות שירות המדינה.

באוצר מבינים שהמשרדים זקוקים לתגבור, אבל לא רוצים לפרוץ את תקרת שיא כוח האדם, כדי שלא להעמיס עלויות על קופת המדינה. התוצאה היא מנגנון שנועד להביא בשורה למשרדים, מבלי להתחייב להגדלה ממשית של מצבת העובדים.

והיבט נוסף שראוי לשים אליו לב: מערכת יחסי העבודה במגזר הציבורי מתנהלת באופן מסורתי בדיאלוג בין הסתדרות העובדים לבין האוצר. המהלך הנוכחי מציב שחקן חדש במשוואה, מערך הדיגיטל, באופן שעשוי לעקוף את המנגנונים המקובלים של משא ומתן קיבוצי. לא מן הנמנע שבאוצר מנסים לנצל את חולשתה הנוכחית של ההסתדרות, לנוכח המשבר שפוקד אותה מאז התפוצצות פרשת השחיתות בארגון, כדי לקבוע מסמרות בעולמות המגזר הציבורי.

אורן דורי

התנגדות רצינית יותר למהלך הגיעה מכיוון כלכלנים, שחוזרים ואומרים זה שנים שצריך לבטל פטורים ממע"מ באופן גורף. הסיבה: בניגוד למסים אחרים, זה מס שלא מעוות את התנהגות הצרכן, כי אי אפשר לחמוק ממנו כמעט.

אלא שבתואר ההתנגדות המוזרה ביותר זוכה ללא עוררין שר הכלכלה ניר ברקת, שהצהיר כי התייעץ עם "גורמי המקצוע במשרדי, כלכלנים בכירים ובכירי המשק" ובעקבות כך מצא "חלופות טובות יותר" שלא יפגעו בעסקים, אך כן יביאו להוזלה ביוקר המחיה.

אחת החלופות שהציע ברקת - "קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות". כלומר, להוריד את המע"מ על פירות וירקות. ברקת אמור לדעת שבישראל אין בכלל מע"מ על פירות וירקות עוד מאז שחוקק חוק המע"מ בישראל ב-1976. די מפתיע ששר הכלכלה לא יודע את זה. אפילו חיפוש פשוט בגוגל היה חושף את הנתון הזה.

כשפנינו ללשכת השר כדי לשאול מי אותם כלכלנים שנתנו את ההמלצה המופרכת הזו, לא היו מוכנים לנקוב בשמו של אף כלכלן. זה הגיוני, כנראה שאין אף בעל מקצוע שהיה מוציא מפיו המלצה מוזרה כזו. האם ברקת "התייעץ עם כלכלנים" ובסוף שלף המלצות מהמותן? זה לא מופרך.

נתנאל אריאל