שר הכלכלה מציע עוד פיקוח מיותר, הפעם על מצות

פיקוח מחירים, כלומר איסור חוקי למכור מעל מחיר מסוים, נחשב במחקר הכלכלי לרוב לשיטה גרועה. ולראיה, הלחם האחיד שכן נמצא בפיקוח מחירים הוא יקר למדי בהשוואה לחו"ל. וכך גם הביצים ומוצרי החלב. למה? כי הדרך היחידה שיש למדינה לקבוע מה המחיר "הראוי" של מוצר הוא לשאול את היצרנים עצמם מה העלויות שלהם, להוסיף על זה רווח קטן, והנה לנו המחיר.

אלא שזה יוצר תמריץ הרסני: אין ליצרנים סיבה להתייעל כשירידה בתשומות תופנה נגדם. ולהפך, כשיש גידול בעלויות, אין מה להתאמץ לכווץ אותן, הרי הם יפוצו על זה במחיר המפוקח. לכן, מחירים מפוקחים נוטים לעלות אפילו יותר מהר ממחירים בשוק החופשי, והמחירים המפוקחים בישראל לא נחשבים זולים. הרגולטור הופך לשבוי בידי היצרנים.

כמובן, ניתן להתעלם לחלוטין מהיצרנים ולקבוע שרירותית מחיר נמוך, או לסרב להעלותו כשיש שינויים בעלויות. זה בדיוק מה שעשה שר האוצר כחלון לפני מספר שנים עם החמאה, מה שיצר מחסור לאומי כאילו אנחנו חיים ברפובליקה סובייטית. המחסור הסתיים רק כשהשוק נפתח ליבוא והפיקוח הוסר. האם ברקת מתכנן מחסור במצות בפסח? נקווה שלא.

עידן ארץ

הארגון אסף נתונים מעבודה שבוצעה בכנסת ב-2023 וכן מעבודה שערך משרד הייעוץ הכלכלי ד"ר מאיר אמיר ב-2022. לפיהן חושב כי החיסכון המהוון לאורך כל חיי המושתל הוא כ-1.5 מיליון שקל. החישוב מתבסס על ההוצאות שחסכה השתלת הכליה: דיאליזות קבועות 3 פעמים בשבוע, שעלותם כ-244 אלף שקל בשנה, וטיפול בהידרדרות שתחול לרוב אלמלא ההשתלה (כולל ימי אשפוז וקצבאות).

מנגד, השתלת הכליה עולה כ-250 אלף שקל באופן חד-פעמי. נלווה לה טיפול למניעת דחיית השתל, שעלותו יכולה להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים בשנה.

בישראל כ-7,000 איש בערך ממתינים לתרומה. המדינה היא רק במקום ה-28 בתרומות כליה באופן כללי, אך היא במקום הראשון בתרומות כליה מן החי.

מעמותת מתנת חיים, שהקים הרב ישעיהו הבר ב-2009, נמסר כי "היום מתקיימות 480 השתלות בשנה, כלומר מדובר בחיסכון כולל של מיליארדי שקלים". מאז הקמתה קפצו תרומות הכליה ההתנדבותיות בישראל פי 3. כאשר עושים זאת, יש לוודא כי התרומות ההתנדבותיות נעשות תמיד ממניעים אלטרואיסטיים, ללא תמורה וללא לחץ כלשהו על התורם. רק בריאות.

גלי וינרב

למרות המטרה הראויה - הגברת מודעות לאלימות רגשית שקופה, "גזיילטינג" - הקמפיין יוצר בטעם רע את מה שהוא מנסה להילחם בו. הפנייה פטרונית ומניחה כי נשים מבינות באיפור, אבל לגבי אלימות יש חוסר ידע. זה לא רק סטריאוטיפ שוביניסטי, אלא גם עורך אינפנטיליזציה לנשים - מבינות בביוטי, לא בדברים רציניים. במקום לדבר בגובה העיניים ולתת שפה לזיהוי פגיעה מסוג זה, הקמפיין מגדיר לנשים את הזהות ואת הבורות שלהן, ובכך יוצר תחושת הקטנה שמזכירה את מנגנוני האלימות הרגשית עצמם.

סופר-פארם התחילה את הפרויקט לאלימות במשפחה ב-2021, תחת המסר "אלימות במשפחה זה לא נורמלי", במטרה להנגיש לציבור את הסימנים לזיהוי אלימות רגשית, פיזית או כלכלית.

מסופר-פארם נמסר: ״מזה חמש שנים סופר-פארם פועלת באופן עקבי להעלאת המודעות לאלימות במשפחה ולנורות האזהרה והסימנים המקדימים. בקמפיין הנוכחי בחרה סופר-פארם לשים זרקור על נושא פחות מדובר - אלימות שקופה, ויצרה לשם כך מתחם מידע בנושא בליווי פסיכולוגית קלינית. הקמפיין נועד לעורר שיח סביב אלימות שקופה ומודעות לסימנים המקדימים, ועצם הפנייה והדיון שנוצר מוכיחים שהמהלך מצליח לעורר מודעות לנושא החשוב הזה".

יובל פסו