המניות הביטחוניות שוב בעין הסערה. בעוד הבורסה כולה ממשיכה לשעוט קדימה ועולה ביותר מ-1%, מדד המניות הביטחוניות נופל ביותר מ-2%. הסקטור הביטחוני שכבר פתח את השנה בקפיצה של 21% בחודש ינואר, והיה הבולט בת"א בחודש שעבר (לעומת תשואה יפה של 9% במדד ת"א 125) סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5%.
● ילכו בעקבות פאלו אלטו? צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת"א
● "Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר
כך, היום נקסט ויז'ן , יצרנית המצלמות המיוצבות לכטב"מים, צוללת ב-5.2% וכך גם עשות , אר.פי אופטיקל, עין שלישית , סולרום, אימאג'אסט ועוד. מובילי את הירידות טיאסג'י עם נפילה של יותר מ-8%. ארית תעשיות יורדת ב-2%.
שתי הבולטות לטובה היחידות הן אלביט מערכות ומנועי בית שמש , אלא ששתיהן כבר צללו אתמול ב-4%.
לכאורה, מדובר בנתון מפתיע על רקע המתיחות הביטחונית סביב מלחמה באיראן, לצד שאר המתיחויות הגאו-פוליטיות, אלה שבשנים האחרונות הובילו את מניות הסקטור הביטחוני לזינוק של מאות אחוזים (החל מ-270% אצל אלביט ועד 725% בעשות, 3,570% בנקסט ויז'ן ו-6,200% בארית).
מה הסיבות לנפילות כעת?
"אנחנו מעריכים כי התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים, על רקע זרימות כספים לקרנות העוקבות אחר מניות הביטחון, אשר יצרו בתקופה האחרונה ביקושים והיצעים פסיביים והשפיעו על המסחר" אומר איליה פיינר, אנליסט בלידר שוקי הון.
מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל, מוסיף כי "הציפיות החיוביות מהסקטור הבטחוני נשענות על ההצטיידות הביטחונית בישראל ובעולם, בפרט באירופה, אך הועצמו ע"י החשש הגובר מהסלמה אזורית. הבורסה לניירות ערך הגדילה לעשות והשיקה מדד חדש - מדד החברות הביטחוניות. קרנות הסל העוקבות אחרי מדד זה גייסו כספים בהיקפים גבוהים החודש. הגאות הקיצונית שמסיטה זרימת כספים מסיבית למניות הסקטור יוצרת 'עליית רוחב' שלעיתים מתעלמת מהיסודות הכלכליים של החברות", עד שמגיעות הירידות.
איתן קלימן, שותף מנהל בקרן Long Road מוסיף כי "יוצרי קרנות הנאמנות מיהרו להשיק קרנות נאמנות מחקות על מדד התעשייה הביטחונית של הבורסה. הקרנות גייסו סכומים אדירים בפרק זמן קצר מאד - ההערכות בתעשייה מדברות על גיוס של למעלה ממיליארד שקל לקרנות המחקות. מנהלי הקרנות מחוייבים על פי מדיניות להשקיע את כל הכסף בצורה עיוורת על פי מבנה המדד - מה שגרם לזרימה אדירה של כסף למניות שבחלקן מחזורי המסחר ביום יום נמוכים מאד.
"בנוסף לכך - התעודה בנוייה בצורה בה יש משקל מקסימלי של עד 10% לחברה בודדת, מה שגרם למצב אבסורדי בו בית שמש (שווי שוק של 6.8 מיליארד שקל) מקבלת את אותו משקל לאלביט מערכות ששווי השוק שלה הוא פי 13! (95 מיליארד שקל).
"התוצאה היא שזרימת הון שכזאת מייצרת עיוותי מחיר משמעותיים. כאשר זרימת הכסף לתעודות נחלשת, מחירי המניות מתכנסים לשווי ההוגן שלהם. השקת תעודות הסל, הובילה לעיוותי מחיר זמניים שעתידים להתכנס לשווי ההוגן"
סיבה נוספת עשויה להיות ירידת המתח מול איראן. לדברי פיינר מלידר, "בנוסף, ייתכן כי הירידה בהסתברות לפעולה אמריקאית מול איראן תרמה להתקררות מסוימת בסנטימנט, אם כי בשלב זה, איננו מזהים מכירות משמעותיות מצד גופים מוסדיים".
למה אלביט ומנועי בית שמש עולות כשהשוק יורד?
ובכל זאת, מנייה אחת, מנועי בית שמש, בולטת בעליות. מדובר ביצרנית החלקים מנועי בית שמש. אלא ששני גורמים בשוק מציעים לא להתרגש ממנה באופן ספציפי. לדברי אנליסט בשוק, "מניית מנועי בית שמש התחילה את היום בירידות ובחלק השני עברה לעליות - בדומה לאלביט, כאשר שתי המניות ירדו אתמול חזק (בכ-4%). בחודש האחרון המניה ירדה בכ-12% כך שיכול להיות שיש מישהו נקודתי שקונה אחרי הירידות".
מנהל השקעות נוסף מסכים ומעריך ש"יש קונה בנייר. יש ביקוש אצל הברוקרים ואפשר לראות שה'בוק' של הנייר חזק. רואים ספציפית שמישהו רוצה לקנות שם היום. זה קורה כל הזמן הניירות, לא משהו שמבליט אותה לטובה."
קלימן מ- Long Road מציין ש"בבית שמש יש אירוע מעניין. מלבד הצמיחה בתחום המסורתי שלהם, מנועים וחלפים, יש להם מגזר יחסית חדש של מנועים סילוניים מוקטנים שמשמשים לטילים וכטב"מים מהירים - תחום מאד צומח. על הפוטנציאל הזה השוק מעניק תמחור נדיב ולהערכתנו - אף יקר".
ומה הלאה?
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של בנק מזרחי טפחות מציע להתעלם מהירידות האחרונות במניות הביטחוניות ולהסתכל לטווח ארוך יותר. "גם אחרי הירידות, המדד בכל זאת עלה 15.5% מתחילת השנה. ירידות יכולות להיות תוצאה של עליות קודמות, מימושי רווחים, רוטציות בין ענפים וסקטורים וכן מדובר במדד חדש יחסית. בסקטור מהסוג הזה נכון פחות נכום לבחון מגמות לטווח קצר ותנודות יומיות.
"הביטחוניות מושפעות גם ממיצובה המוביל של ישראל בשוק המערכות הביטחוניות בחו"ל . התמודדותה המוצלחת של ישראל עם האתגרים הביטחוניים שנכפו עליה במהלך המלחמה, יחד עם השיפורים הטכנולוגיים והמעורבות האמריקאית, מהווים פתרון לצרכים של חלקים גדולים והולכים בשאר העולם, בדגש על מדינות אירופה שונות ובמקומות נוספים. לכן גם אם המתיחות הביטחונית כאן באזור תרד, עדיין לפני החברות הישראליות אמור לעמוד ביקוש די ער".
פיינר מלידר מעריך גם הוא ש"לא חל שינוי מהותי בסביבה העסקית של החברות בסקטור, והתזה החיובית שלנו לגבי הסקטור נותרת בעינה. כמו כן, ביצועי מניות הביטחון בשווקים הגלובליים מצביעים כי עיקר התנודתיות הנוכחית היא בעלת אופי מקומי, ואין כאן שינוי בתנאי השוק".
קלימן מוסיף כי "התעשייה הביטחונית בישראל נחשבה מאז ומעולם לתעשייה מהמובילות בעולם, כאשר צה"ל מהווה תצוגת התכלית והפרזנטור הכי טוב שהתעשייה יכולה לבקש, המוצרים נבחנים בשדה הקרב בצורה יומיומית ומוכיחים את עצמם בתנאי אמת. המלחמה בשנתיים האחרונות, וביתר שאת הסבבים מול איראן, גרמו לביקוש אדיר לתעשייה הביטחונית הישראלית. הדבר פוגש סביבה עסקית תומכת מאד, כאשר מלחמת רוסיה-אוקראינה דוחפת את אירופה כולה למירוץ חימוש חסר תקדים בהיקפו שסוחף אחריו את כל העולם, דוגמא מובהקת לכך היא המהלכים ביפן לביטול סעיף 9 ההיסטורי בחוקה היפנית וכניסה למירוץ חימוש. אירופה לא רק רוצה נשק, היא צריכה אותו מהר.
"וכאן היתרון של התעשייה הביטחונית, בכך שהיא יכולה לספק נשק במהירות שיא ביחס לתעשייה העולמית, בא לידי ביטוי ביתר שאת. להערכתנו הסביבה העסקית ממשיכה להיות חיובית מאד לחברות הביטחונית, והן עשויות להנות מכך עוד שנים רבות קדימה".
הברירה הטבעית
פסטרנק מ- VAR מציין כי צריך לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר. "מאז ששוחחנו במדור שלך במחצית השנה שעברה (תחילת יולי 2025) מניות נבחרות מתוך הסקטור הביטחוני עלו בשלוש ספרות באחוזים (נקסט ויז'ן וארית תעשיות עלו בכ-150% כל אחת!). אנחנו מאמינים בהשקעות ערך, ותמיד מסתכלים על השווי והתמחור ההוגן של העסק. להערכתנו, היעדר ההבחנה האיכותית מאפשר גם לחברות חלשות ליהנות מעליות שערים, אך אנו צופים כי עם התמתנות המומנטום, תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.