הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: כנס ירושלים של עיתון בשבע
ציטוט: "בעשרים השנים האחרונות האוכלוסייה הישראלית גדלה ב-30 אחוזים והתוצרת החקלאית נשארה אותו דבר ולכן המחירים מאוד יקרים"
תאריך: 16.2
ציון: נכון

מה גורם לעליית מחירי הפירות והירקות בשנים האחרונות? לפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' זה נובע מכך ש: "בעשרים השנים האחרונות האוכלוסייה הישראלית גדלה ב-30 אחוזים והתוצרת החקלאית נשארה אותו דבר ולכן המחירים מאוד יקרים". האם הוא צודק?

הנה הנתונים: סמוטריץ' טען לגבי שני עשורים אחורה, ולכן נתחיל להסתכל משנת 2005. מינואר 2005 ועד דצמבר 2025 מדד מחירי הפירות והירקות עלה (לפי נתוני מדדי מחירים לצרכן) בכ-79.8%, בעוד שמדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות עלה בתקופה זו רק ב-45.63%. גם אם נשווה את המדדים לתקופה פחות ייחודית, שלא כוללת את המלחמה, נראה שהפערים נשמרים: ב-2022, "המשרוקית" כתבה בנושא והראתה שכבר אז המדד מחירי הפירות והירקות עלה בממוצע בכ-77% ביחס לרמתו בשנת 2000, אך מדד המחירים ללא פירות וירקות עלה ב-33% בלבד. המגמה חריפה יותר בכל הנוגע לפירות: מדד מחירי הפירות הטריים ב-2019 עלה (בממוצע) ב-101% ביחס לשנת 2000, בעוד מדד מחירי הירקות הטריים עלה ב-78%.

וכמה התייקרו פירות וירקות טריים בתקופה שעליו בוחן סמטריץ'? פירות טריים עלו ב-137.78% וירקות טריים עלו ב-100.1%.

אחת התובנות הכלכליות הבסיסיות הן שהמחיר נקבע על פי ביקוש והיצע. זה נשמע טריוויאלי, אך איך נראים צדדי הביקוש וההיצע בכל הנוגע לצריכת פירות וירקות בישראל? בצד הביקוש, אוכלוסיית ישראל גדלה ב-45.58% משנת 2005 ועד 2025 (מ-6.99 מיליון ל-10.177 מיליון נפשות) - אחוז יותר גדול מהשלושים אחוז עשר קבע סמוטריץ'-, מה שכמובן הגדיל את הביקושים לצריכת פירות וירקות. אולם צד ההיצע לא גדל באותו באותו קצב. למעשה, צד ההיצע כמעט שלא גדל כלל.

משנת 2005 עד 2024 (אין נתונים על 2025), תפוקת הפירות ההדר ירדה ב-30% כאשר תפוקת שאר הפירות ירדה ב-71%. סך הפירות ב-2005 (הדר והשאר יחד) עמד על 1,344.2 אלפי טונות, כאשר ב-2024 זה עמד על 652.9 אלפי טונות. באותו תקופה, ירקות עלתה ב-33% - מ-1,118.8 אלפי טון ל-1,488.4 אלפי טון. כך שסך הכל יש ירידה של 13.06% בתפוקת פירות וירקות: מ-2,463 אלפי טונות פירות וירקות ב-2005 ל-2,141.3 אלפי טונות ב-2024. במדינה ישנה תלות גדולה בייצור מקומי. וכך, כשמסתכלים על העלייה במחירים במשקפיים הללו, היא נראית קצת פחות מפתיעה. כלומר, התמונה יותר גרועה ממה שסמוטריץ' מציב: לא רק שאין עלייה בתפוקה המקומית אלא יש פה ירידה.

אז למה ההיצע לא גדל? טענה אחת אומרת שהשטח החקלאי במדינת ישראל קטן. ובכן, מתברר שזה נכון: השטח החקלאי במדינת ישראל קטן בכ-10.72%. בשנת 2005 הייתה כ-2,957 אלפי דונם חקלאים, וב-2024 היו רק 2,640 אלפי דונם חקלאים בישראל.

ולא רק השטחים החקלאיים מצטמצמים אלא, כפי שהראנו בכתבה הקודמת, גם המועסקים (הישראלים) בחקלאות: מ-90 אלף מועסקים בשנת 1954, ירדנו לפחות מ-38 אלף בשנת 2020. ובהתאמה, אחוז המועסקים בחקלאות מסך המועסקים ירד מכ-18% בשנת 1954 לפחות מ-1% ב-2020. נכון שלתחום נכנסו גם עובדים זרים רבים, בטח בהשוואה ל-1954, אך גם הם לא מצליחים לכסות על הירידה במועסקים.

עניין נוסף שבוודאי מכביד על המחירים הוא מה שמוגדר בשפה המקצועית "מחירי התשומה". אלה המשאבים המשמשים לייצור התוצרת החקלאית כמו: מים, זרעים, דשנים, מכונות לעיבוד וציוד השקיה. משנת 2005 ועד דצמבר האחרון, מדד מחירי התשומה החקלאית הכללי עלה ב-70.33% - הרבה מעבר לעליית המחירים הכללית (במדד המחירים לצרכן) שעלה רק בכ-57% בתקופה זאת. בין התשומות שרשמו את העליות החדות ביותר בתקופה זו הן עלות העבודה השכירה (עלייה של 99.92%), דלק שמנים וחשמל (98.62%), דשנים וזבלים (93.82), וגם מים (85.18%).

ביולי 2023, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) פרסמו מחקר על ענף החקלאות בישראל. בדו"ח נכתב כי: "התכווצות ענף החקלאות בכלכלה נגרמה, בין היתר, כתוצאה מרגולציה בכמה ענפים (חלב, ביצים, דבש) המקטינה את הייצור בשילוב עם מכסי מגן גבוהים המובילים לכמות ייצור נמוכה ולרמת מחירים גבוהה". ואף יבוא לא בהכרח עזר, כמו שמוסבר: "אפשר לראות כי במוצרים בהם משקל היבוא גבוה יחסית (תפוחי עץ, אגסים ושקדים) מדד המחירים לצרכן עלה בשנים 2010 עד 2022 בשיעור מתון לעומת ענפים בהם משקל היבוא נמוך יחסית (מלפפונים ועגבניות)". הדוח גם מראה שמחירי הפירות והירקות עלו בארץ יחסית ברמה יותר גבוה מאשר באיחוד האירופאית.

לסיכום, האוכלוסייה בארץ גדלה ב-45.58% בעשרים שנים האחרונות אך תפוקת הפירות והירקות ירדה ב-13.06%. לכן, דבריו של סמוטריץ' נכונים.