כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● "נכבוש את אבו דאבי": האיומים של איראן אם המלחמה תחודש
● מכון מחקר אמריקאי מסביר: בטווח הארוך ישראל תיפגע מהמלחמה באיראן

1לאחר סבב שלישי של שיחות: חיזבאללה מצליח לשרוד ופוגע בשיחות

למרות הארכת הפסקת האש, "המכשולים בשיחות בין ישראל ללבנון נותרו בעינם" כאשר "השיחות רצופות מכשולים מכל הצדדים: מהעקשנות הישראלית, דרך הגישה המפוצלת של לבנון, ועד חוסר היכולת של הממשל האמריקאי לשמש מתווך ניטרלי", פורסם בניו ערב אתר חדשות קטארי שממוקם בלונדון.

מה היה שונה בסבב השלישי של השיחות? "לראשונה, שני הצדדים כללו בשיחות גם גורמים צבאיים, לצד נציגים נוספים. יועץ מחלקת המדינה מייקל נידהאם החליף את שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, שהתלווה לנשיא דונלד טראמפ בביקורו בסין".

בניו ערב מציינים כי ממשלת לבנון לא מצליחה להתמודד מול ארגון הטרור חיזבאללה "למרות החלטה מ־2 במאי להוציא אל מחוץ לחוק את הפעילות הצבאית של חיזבאללה, ממשלת לבנון וצבא לבנון הוכיחו כי אינם מסוגלים לבלום את מתקפות הארגון או להגביל את חופש הפעולה שלו".

כעת ממשלת לבנון מנהלת "משא־ומתן מעמדת חולשה, ומקדמת דיפלומטיה שנראית כמיועדת להתחבב על האמריקאים, בתקווה שהנשיא טראמפ יתערב לטובת לבנון". הממשלה מבינה כי "באמצעות הצגת יכולתה לנהל משא־ומתן בשם עצמה היא מאותתת על עצמאות מהשפעה איראנית ומשיגה תמיכה אמריקאית".

פאדי ניקולס נסאר, עמית בכיר במכון המזרח התיכון אמר לניו ערב כי "המומנטום אמיתי" בשיחות. וזאת, "משום שהנוסחה סוף־סוף נדונה בבירור: לחזק את צבא לבנון, ליצור תהליך אמין לפירוק חיזבאללה מנשקו, לקשור את נסיגת ישראל לאכיפה מדינתית ניתנת לאימות, ולהתקדם לעבר סיום קבוע של הסכסוך במקום עוד הפוגה זמנית שרק דוחה את המלחמה הבאה".

עם זאת למרות שלבנון נושאת את עיניה לסיוע מהאמריקאים, מקור דיפלומטי המעורה בשיחות, אמר לניו ערב כי הלבנונים "לא מבינים את האווירה הבינלאומית כיום, הם לא מבינים את הזירה האמריקאית, הם לא מבינים את הגאו־פוליטיקה ואת מאזן הכוחות באזור".

בניו ערב כותבים כי בגלל החולשה הלבנונית הם מסתכנים "בכניסה חפוזה להסכם פוליטי וביטחוני רחב יותר, שיתאים לאינטרסים הישראליים ולא יציע מסלול מוגדר לנסיגה ישראלית ולתמיכה בשיקום".

בינתיים חיזבאללה "ממשיך לדחות משא־ומתן ישיר, הארגון עומד על כך שביטחון לבנון הוא עניין פנימי, והתחייב להמשיך להתנגד לנוכחות חיילים ישראלים במדינה".

היכולת של ארגון הטרור "להחזיק מעמד בעימות צבאי ממושך - בין היתר בזכות רפורמות פיקוד ושליטה שהנהיגו יועצי משמרות המהפכה האיראניים, והשימוש ברחפנים זולים המבוססים על סיבים אופטיים - חיזקה את מעמדו הפוליטי בלבנון, גייסה תמיכה בקרב בסיסו השיעי המסורתי וסיבכה את המאמצים העתידיים לפירוקו מנשק".

המקור הדיפלומטי הזהיר שאם השיחות הנוכחיות יכשלו", "גם הממשלה וגם הנשיא הלבנוני ישלמו על כך מחיר פוליטי כבד מאוד, והם צריכים להבין זאת ולפעול בהתאם".

מתוך הניו ערב, מאת פול הפל־ג'יימס, לקריאת הכתבה המלאה.

2 האסטרטגיה שעזרה לאיראן להשיג יתרון מול יריבות חזקות ממנה

"אף שהיא נחותה מבחינה צבאית, איראן השתמשה ב'כפייה משולשת' באמצעות תקיפת מדינות המפרץ וסגירת מצר הורמוז. הדבר מצביע על פגיעות אמריקאית ארוכת־טווח", פורסם בניו יורק טיימס בכתבה שקובעת כי המשטר האיראני "הצליח להפוך את הקערה על פיה מול יריביו החזקים ממנו, וליצור מעין קיפאון".

ניקול גרייבסקי, חוקרת מדיניות החוץ של איראן אמרה לעיתון האמריקאי כי אין ספק "לאיראנים יש פתרון", בעוד שארה"ב "פשוט מתבוססת כרגע".

"מאז אמצע מרץ, איראן שומרת על שליטה במצר הורמוז. היא הצליחה להגביל את התקיפות האמריקאיות והישראליות על תעשיית האנרגיה שלה. היא אף גרמה לנשיא טראמפ לרסן את מלחמתה של ישראל בלבנון נגד חיזבאללה, המיליציה הנתמכת בידי איראן", נכתב.

למרות שארה"ב חזקה בהרבה מאיראן, בניו יורק טיימס כותבים "מלחמות אינן מתנהלות בבידוד", כאשר, "כדי להשיג יתרון מול יריב חזק בהרבה, איראן השתמשה בשיטה שחוקרי תורת המשחקים מכנים 'כפייה משולשת'". לפי פרופסור דניאל סובלמן, החוקר אסטרטגיות הרתעה איראניות אסטרטגיה זו "פועלת באמצעות תקיפה של צד שלישי פגיע יותר, שיש לו מנוף מסוים על היריב, כדי להשיג יתרון מול יריב שאי אפשר לגבור עליו ישירות".

במקרה הזה, הצדדים השלישיים "היו בעיקר מדינות המפרץ, שהן גם פגיעות צבאית וגם חשובות כלכלית לארה"ב. התקיפות האיראניות נגדן בתחילת המלחמה, בשילוב יכולתה של איראן לסגור בפועל את המצר, הצליחו לעת עתה למנוע ניצחון מכריע של ארה"ב וישראל".

בניו יורק טיימס מזהירים כי לאסטרטגיה האיראנית "עשויות להיות לה השלכות ארוכות־טווח לא רק על תוצאות העימות הנוכחי ועל תפקידה של איראן במזרח התיכון, אלא גם על גבולות הכוח האמריקאי במקומות אחרים".

בנוסף, מומחים אמרו לעיתון האמריקאי כי "ככל שהמצב נמשך, גובר הסיכוי שאיראן תנסה לשמר שליטה חלקית בנתיב המים". ניטיה לאב, עמיתת ביטחון בינלאומי בצ'טהאם האוס, מכון מחקר בלונדון אמרה כי "ככל שאיראן מצליחה להחזיק את הספנות כבת ערובה זמן רב יותר, כך מתחזקת הטענה שאיראן תצטרך להיות בעלת עניין לגיטימית ומי שתרוויח מפתיחתו מחדש של המצר", כך אף שטהרן "ניזוקה קשות במלחמה, היא צפויה לצאת ממנה עם נכס חדש ורב־ערך. שליטה חלקית לפחות במצר תהיה לא רק מקור הכנסה למשטר, אלא גם מקור לעוצמה גאו־פוליטית".

כעת מנוף הלחץ האיראני "מצביע על חולשה רחבה יותר, ואולי קבועה יותר, במדיניות החוץ של טראמפ: ארה"ב, אף שהיא חזקה, אולי אינה מוגנת מפני פעולות תגמול כפי שטראמפ מניח".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת אמנדה טאוב, לקריאת הכתבה המלאה.

3תקועים במלחמה שלא שלהם: המלחים ששילמו את מחיר הקרב על הורמוז

צוות פיליפיני בן 23 אנשים היה תקוע בעגינה במשך יותר מחודש במפרץ הפרסי, בזמן שארה"ב וישראל ניהלו מלחמה נגד איראן, בשביל לצאת הוא היה חייב לעבור ולהסתכן "במסע בן 6 שעות בין מוקשים ותקיפות איראניות", מהר מאוד החששות התממשו והצוות "נתקל במטח כדורים. אנשי הצוות התפזרו כדי לתפוס מחסה, ונוכחו לגלות שהירי מגיע מספינות איראניות קטנות", כך תואר בכתבה בוושינגטון פוסט שמתארת כיצד המלחים הפיליפינים שהשתכרו בכמה מאות דולרים בחודש נקלעו למלחמה האזורית.

הוושינגטון פוסט שוחח עם שני מלחים שהיו על האונייה, וכן עם מלח נוסף שעבר במצר בכלי שיט אחר בערך באותו זמן. המלחים דיברו בעילום שם מחשש לנקמה. כמו כן, חברת הספנות לא הגיבה לבקשת תגובה על התקיפה או על ההחלטה לשלוח את הצוות דרך מצר הורמוז.

בשביל לצאת הביתה המלחים היו צריכים להצביע "ארבע פעמים - לא" הם פחדו מדי אך הבינו שבשביל לעבור הם חייבים לשנות את דעתם. "בהצבעה החמישית של המלחים, בסוף מרץ, זה היה כמו אפקט דומינו של הצבעות בעד, אמר אחד מהם. שני הגברים אמרו שהצביעו לעבור במצר תחת לחץ'".

כמה ימים אחרי שארה"ב ואיראן הודיעו על הפסקת אש זמנית ב־7 באפריל, הם החליטו לצאת לדרך. "שתי סירות קטנות, שבכל אחת מהן היו בערך שלושה אנשים, החלו במהרה לעקוב אחרי האונייה, אמרו שני יורדי הים. איש צוות, שהביט במשקפת, צעק: 'תתכופפו, יש אקדח!'".

הירי על הספינה" נמשך לסירוגין יותר מ־20 דקות, אמרו יורדי הים. הצוות העיד כי שמה "יותר מדי כדורים, יותר מדי קולות".

"כדור חדר דרך חלון גשר הפיקוד, והחמיץ בכמה מטרים אדם שהתכופף נמוך כדי לשדר קריאת מצוקה. אנשי צוות מבוהלים התחבאו מאחורי דלת מתכת", נכתב. לאחר התקיפה, הצוות יצא בשלום בדרכו חזרה לדרום אמריקה.

התקיפה על הצוות הפיליפיני היא רק דוגמה קטנה "חלק ממספרן המצומצם יחסית של האוניות שניסו לעבור בנתיב המים החיוני התמודדו עם תקיפות כטב"מים וטילים, ירי מספינות תותחים, השתלטויות ואיום של מוקשים איראניים".

לפי UK Maritime Trade Operations, "יותר משני תריסר אוניות הותקפו כשניסו לעבור את המכשול אל המפרץ וממנו". בנוסף לפחות 11 מלחים "נהרגו בתקריות במזרח התיכון מאז תחילת המלחמה", לפי הארגון הימי הבינלאומי.

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת סמי ווסטפול, לקריאת הכתבה המלאה.