ההכרה ברצח העם הארמני: בטורקיה כעסו, אבל למה בארמניה שתקו?

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● האם חיזבאללה הפך מנכס לנטל עבור איראן?
● עסקת הענק של רפאל: כמה ירוויחו העובדים וכמה המדינה?

1להתקרב למערב, בלי לוותר על הכוח: בטהרן שוקלים מיתוג מחדש

עד לא מזמן עצם הרעיון של שינוי במעמד משמרות המהפכה היה בלתי נתפס באיראן. אולם לאחר ארבעה חודשי מלחמה, יותר ויותר קולות במחנה השמרני מעלים אפשרות לבצע שינוי מבני באחד ממוקדי הכוח המרכזיים של הרפובליקה האסלאמית. בניתוח שפורסם באיראן אינטרנשיונל, ערוץ חדשות איראני המבקר את המשטר וממוקם מחוץ לאיראן, מעריכים מומחים כי ההנהגה האיראנית בוחנת דרכים להתאים את משמרות המהפכה למציאות החדשה לאחר המלחמה.

לפי הניתוח, איש אינו מדבר על פירוק הארגון, אלא על ארגון מחדש או אפילו שינוי השם והמבנה שלו. אחת הסיבות לכך היא שמשמרות המהפכה הפכו בשנים האחרונות לנטל מדיני וכלכלי עבור איראן, בעקבות הסנקציות והגדרתם כארגון טרור במדינות מערביות. חוקרים שמצוטטים בכתבה סבורים כי שילוב הארגון במסגרת צבאית רחבה יותר עשוי להקל על טהרן להשתלב בעתיד בהסכמים ביטחוניים או מדיניים מול המערב, מבלי לוותר בפועל על מוקדי הכוח שלו.

עם זאת, מומחים אחרים מזהירים שלא להתבלבל בין שינוי קוסמטי לבין רפורמה אמיתית. לדבריהם, כל עוד אותם מפקדים ימשיכו לשלוט בכלכלה, במערכת הביטחון ובמערך השלוחות האזוריות של איראן. שינוי השם לא ישנה את מהות הארגון. לכן, לפי הניתוח, השאלה החשובה אינה האם משמרות המהפכה ייקראו בשם אחר, אלא האם איראן באמת מתכוונת לשנות את דרכה לאחר המלחמה או רק לנסות לשפר את תדמיתה בעולם.

מתוך איראן אינטרנשיונל, מאת נגר מוג'טהדי. לקריאת הכתבה המלאה.

2מכליות הענק חוזרות להורמוז והחשש ממחסור בנפט מתחלף בעודף היצע

בבלומברג מדווחים כי בימים האחרונים חלה עלייה משמעותית בתנועת מכליות הנפט והגז החוצות את מצר הורמוז, לאחר שבועות שבהם חברות הספנות נמנעו מלהיכנס לאזור בעקבות התקיפות האיראניות. לפי נתוני חברת קפלר, כמה מכליות ענק חזרו למפרץ הפרסי והן מסוגלות להוביל יחד כ-11 מיליון חביות נפט, נתון שמצביע בעיקר על עלייה באמון של חברות הספנות בכך שהנתיב הימי החשוב בעולם חוזר בהדרגה לפעילות.

ההתפתחויות בים כבר משפיעות גם על התחזיות בשוק האנרגיה. במורגן סטנלי הורידו השבוע בפעם השנייה בתוך שבועיים את תחזית מחירי הנפט, לאחר שהערכת הבנק היא שהחזרה לפעילות במצר מהירה בהרבה מהצפוי. האנליסטים מציינים כי לצד פתיחת הורמוז, גם תפוקת השיא של ארצות הברית והביקוש המתון יחסית מצד סין עלולים להחזיר את השוק למצב של עודף היצע כבר במהלך השנה הקרובה. בבנק צופים שמחיר חבית מסוג ברנט יעמוד בממוצע על כ75 דולר במחצית השנייה של השנה, נמוך משמעותית מהתחזיות שניתנו בשיא הלחימה.

עם זאת, בבלומברג מדגישים כי החזרה לשגרה עדיין אינה מלאה. חברות הספנות ממשיכות לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הביטחוניות, וחלק מהמכליות עדיין מפליגות בזהירות או משנות את דפוסי הדיווח שלהן.

מתוך בלומברג, מאת ויילון סון. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך בלומברג, מאת קאנוקו מצוימה. לקריאת הכתבה המלאה.

3ההכרה ברצח העם הארמני: בטורקיה כועסים, אבל למה ארמניה שותקת?

החלטת ממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני ממשיכה לעורר תגובות חריפות באזור, אולם דווקא המדינה שבמרכז הסיפור בחרה שלא לומר כמעט דבר. באתר אל־מוניטור מדווחים כי בעוד טורקיה ואזרבייג'ן גינו בחריפות את ההחלטה והאשימו את ישראל ב"שימוש פוליטי בהיסטוריה", ממשלת ארמניה נמנעה עד כה מפרסום תגובה רשמית.

לפי הדיווח, השתיקה של ארמניה אינה מקרית. ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, מקדם בשנים האחרונות תהליך רגיש של נורמליזציה מול טורקיה ואזרבייג'ן, וחושש שכל התבטאות חריפה עלולה לפגוע במגעים המתנהלים בין הצדדים. בעבר אף הבהיר כי אינו רוצה שסוגיית ההכרה ברצח העם תהפוך לכלי משחק בידי מדינות אחרות במסגרת מאבקים גיאופוליטיים.

בטורקיה, לעומת זאת, הגיבו בזעם. בכירים בממשל האשימו את ישראל בניסיון להסיט את תשומת הלב מהמלחמה בעזה באמצעות החלטה פוליטית נגד אנקרה, בעוד שאזרבייג'ן טענה כי מדובר במהלך חסר בסיס היסטורי ומשפטי. לפי אל־מוניטור, למרות שההחלטה עדיין מחייבת את אישור הכנסת, היא צפויה להוסיף מתיחות ליחסים המתוחים ממילא בין ישראל לטורקיה, ובמקביל להציב את ארמניה בפני דילמה דיפלומטית: כיצד לקבל הכרה בינלאומית בסוגיה היסטורית מבלי לסכן את מאמצי הפיוס שהיא מקדמת מול שכנותיה.

מתוך אל־מוניטור, מאת אזגי אקין. לקריאת הכתבה המלאה.