הפרישה מכדורגל, העבודה עם אדם נוימן והג'וב החדש כבעלי הפועל רמת גן: "המטרה היא לייצר מועדון שיודע להכניס כסף"

עבור חובבי הכדורגלן, אבי יחיאל מוכר קודם כל כשחקן עבר במכבי תל אביב והפועל באר שבע, ההוא שהבקיע את הגול בנגיחה מול נבחרת אירלנד ב-2005. מאז שירד מהמגרשים, אי שם ב-2012, יחיאל קצת ניסה לברוח מהמשחק, עבר לניו יורק והגיע לתפקיד ניהולי בחברת WeWork. אחרי קריסת החברה של אדם נוימן, יחיאל מצא את עצמו חוזר לעולם הכדורגל, הפעם מהצד העסקי: בהתחלה כמנכ"ל הפועל פתח תקווה, והחל מאמצע העונה שעברה - כבעלים של הפועל רמת גן, שתשחק השנה בליגת העל.

● "אמריקניזציה והיפר־קפיטליזם": מונדיאל 2026 מגיע לממלכה של טראמפ
● "מרכיב בתעשייה הביטחונית": התחום המפתיע שהמפרץ לא יוותר עליו

"הייתי כדורגלן הרבה שנים וזה מה שניווט אותי", מספר יחיאל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי", לקראת פתיחת העונה בחודש הבא. "התעסקתי שנים בשאלה מה אני רוצה לעשות אחרי הכדורגל, ועם הזמן אני מבין שאני כל מיני דברים. יש תקופות שאני יותר בעולם העסקי, ויש תקופות שאני עמוק בכדורגל. לשמחתי, אני מצליח לגעת בהרבה מאוד תחומים".

ההחלטה שלו להיות בעלים של קבוצת כדורגל קטנה, אינה מובנת מאליה. בליגת העל יש 5 קבוצות עם תקציבי ענק, והיתר, בדרג הבינוני-נמוך, מוצאות עצמן נאבקות על המקומות באמצע הטבלה ואף על הישארות בליגה. יחיאל מסביר שאת ההחלטה הזו הוא קיבל קודם כל מתשוקה למשחק.

"יש לי אהבה גדולה לכדורגל. זה רק לא עניין של לצפות או לשחק, אני מאוד נהנה לבנות דברים בגדול, והכדורגל הוא שילוב מאוד מיוחד של ספורט, אנשים, קהילה והרבה אדרנלין. אני נוגע בתפקיד בעולם השיווקי, במיתוג, ביחסי ציבור וגם בצד המקצועי".

ובכל זאת, העסק לא מאוד רווחי, בלשון המעטה.
"יש הרבה אנשים שקנו קבוצת כדורגל והצליחו מאוד בעסקים שלהם. לפעמים הערך הוא בדרכים עקיפות - הבעלים יכול לקדם דרך זה עסקים אחרים שלו. ויש גם הרבה מאוד דוגמאות בעולם למועדונים שהערך שלהם עולה כל הזמן".

 אוהדי רמת גן. המועדון יחגוג השנה 100 שנה להיווסדו / צילום: דוברות הפועל רמת גן

"אני לא מכיר תחומים שהם לא כאב ראש"

את הפועל רמת גן יחיאל לא מחזיק לבדו, ומאחוריו מסתתר משקיע "אמיד". "אני לא בעל הון שיכול להחזיק לבד קבוצת כדורגל, בטח לא לאורך זמן. אבל אני יודע לגייס כספים, והבן אדם שאיתי רוצה לתרום למועדון הזה ואנחנו עושים את זה ביחד".

אתה נזהר לא להגיד את שמו.
"הוא לא רוצה להתפרסם בשלב הזה. זה אדם שבחר לחבור אלי ולתמוך במועדון מתוך אהבה ותיקה ואמיתית להפועל רמת גן. הוא לא הגיע מתוך רצון לחשיפה, אלא מתוך מחויבות למועדון, לאוהדים ולקהילה שסביבו. הוא בוחר לשמור על פרטיותו מתוך צניעות ורצון לשמור על אורך חיים זהה לזה שהיה לו טרם הכניסה לעולם הכדורגל".

זה מעניין, כי כמו שאמרנו - בן אדם קונה קבוצה כדי שהיא תתן לו ערך והשבחה בעסקים אחרים. מי שנשאר בעילום שם לא מקבל את זה, רק את הצרות.

"יש דיבור בתוך עולם הכדורגל שזה בית משוגעים ושזה נורא. בעיניי, זה לא נורא בכלל. נכון, יש תקופות לחוצות וקשות והקהל יכול להיות אגרסיבי, אבל מי שנכנס לזה - זה משרת אותו רוחנית או כלכלית. אני לא מכיר תחומים אחרים שהם לא כאב ראש. אבל כשזה מצליח, יש בזה סיפוק מאוד גדול. אני מאמין שיש הרבה אנשים שהיו רוצים שתהיה להם קבוצת כדורגל".

בכמה כסף מדובר? מה התקציב של הפועל רמת גן השנה?
"תקציב המינימום בליגת העל הוא 18 מיליון. אנחנו שואפים לתקציב של 30 מיליון שקל - שזה איפשהו במקומות 8-10 בליגת העל. אחרי 13 שנים שלא היינו בליגת העל, אנחנו בונים את הקבוצה מחדש והמטרה הברורה היא קודם להישאר בליגה. נכון שכסף גדול לא מבטיח הצלחה, אבל בלי כסף זה מאוד קשה.

"אנחנו רוצים לייצר מועדון שיודע להכניס כסף, כדי שבאמת נהיה כל שנה בתקציב שמאפשר לנו להיות תחרותיים, ולבנות את האימפריה הזו מחדש. הפועל רמת גן היא מועדון מיוחד וחשוב בכדורגל הישראלי, שיחגוג השנה 100 שנים להיווסדו, עם מסורת מפוארת, קהילה נאמנה ופוטנציאל אדיר להמשך הצמיחה".

כמה מנויים יהיו לכם? יש בסיס קהל?
"אני מאמין שנחצה את 1,000 המנויים. זו הזדמנות לקרוא לכל האוהדים שלנו להיות חלק מהמסע הזה. הקהל שלנו מאוד חשוב לנו ויש משמעות אדירה לנוכחותו".

אתה יכול להבטיח לאוהדים שתהיה הבעלים גם בעוד 5 שנים?
"מטבע הדברים אני לא אבטיח דבר כזה. אבל אני מבטיח שאני והצוות שלי נשאיר את המועדון במצב טוב יותר ממה שהוא היה".

 אדם נוימן, מייסד ושותף WeWork & Flow, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

WeWork? "היה היגיון בתוך השיגעון"

יחיאל החליט לפרוש מהמשחק כשהוא בן 32. כשרואים במונדיאל את מסי ורונאלדו משחקים בגילאי 39 ו-41, ההחלטה שלו לא בהכרח ברורה. "טוב, מסי ורונאלדו לא שיחקו בווסרמיל ובאורווה (אצטדיון העבר של פ"ת, א"פ וד"מ)", הוא צוחק.

"עברתי פציעות רבות בקריירה והגעתי לגיל 32 מאוד שבע. התעייפתי פיזית ונפשית. כבר הייתי במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל, ולא קיבלתי הצעות מרהיבות. העונות האחרונות שלי היו קשות ושיחקתי בקבוצות שנלחמו נגד הירידה, וזה פחות כיף. בנוסף, הייתי סקרן לקראת הדברים הבאים. כשמתקרבים לפרישה, הרוב לא יודעים מה הם רוצים לעשות, וזה משבר גדול. אז שאפתי להתחיל כבר ולראות מה הדבר הבא".

בשלב הראשון אחרי הפרישה, הוא עשה את הצעד שכדורגלנים רבים עושים, והחל לאמן בנוער של מכבי תל אביב. אלא שדי מהר הוא הרגיש צורך לעשות הפסקה טוטאלית מכדורגל. באותם הימים הוא גם היה נשוי לדוגמנית עדי נוימן, אחותו של היזם אדם נוימן. "עדי עברה לניו יורק כשהייתה בת 16, כחלק מהמקצוע שלה, ואדם הצטרף אליה בהמשך. אחרי שהתחתנו, היא מאוד רצתה לחזור לשם ואני מאוד שמחתי על ההזדמנות. אמנם WeWork התחילה באותם ימים, אבל לא נסענו עם תוכנית סדורה. פשוט התגלגלנו. התחלתי לעבוד שם בתפקידים אופרטיביים בסיסיים. לא עבדתי לפני בשום עבודה שלא קשורה ללרוץ אחרי כדור. אבל היה לי בית ספר מאוד טוב ולמדתי שם מה זה ארגון ואיך דברים עובדים. בשלב מסוים נכנסתי לכל עניין ה-wellness ופיתחתי דברים משל עצמי".

עם יד על הלב. אתה רואה שם את החלומות של נוימן, לא עובר בראש שהוא חולם יותר מדי גדול?
"האמת, החברה עבדה בטירוף. היינו שם בניו יורק, הבניינים מלאים, יש משקיעים, ואתה רואה שהדבר הזה קורה. אתה נוסע לסן פרנסיסקו ורואה 20 בניינים מלאים. ואני במיילים עם ספוטיפיי שלוקחים משרד, ופייסבוק, וכל החברות הגדולות. היה היגיון בתוך השיגעון הזה".

בסופו של דבר, ב-2019 הבועה של נוימן, והשיגעון, החלו להתפוצץ. "אני לא יודע אם זה קשור לאופי שלי, או בגלל שבאתי מהכדורגל, אבל אני תמיד נשאר עם רגליים על הקרקע. גם כשזה עבד והיה נהדר, וגם כשזה קרס ואדם יצא. לקחנו את זה בפרופורציה הנכונה, ועבורנו זה היה זמן לעשות דברים אחרים ולצאת משם.

"זה ללא ספק היה משבר, אני לא ממעיט מהאירוע הזה. אבל היינו ביחד והיו לנו ילדים והכל היה בסדר. בסוף גם התחילה הקורונה וזה היה הסימן לחזור לארץ".

ספר קצת על הקשר עם אדם.
"נפגשנו ודיברנו הרבה, ולמדתי ממנו המון. בהמשך הוא עזר לנו מאוד בהפועל פתח תקווה. הוא לא חובב כדורגל גדול, אבל הוא היה מאוד משמעותי ותרם כספים שעזרו מאוד למועדון הזה. ניסיתי קצת להלהיב אותו. היום אנחנו בטוב - הוא בענייניו ואני בענייני".

אתה לא מנסה להביא אותו להפועל רמת גן?
"לא".

מהמשרדים בוול סטריט לסירקין בפתח תקווה
אחרי הסיבוב בניו יורק, יחיאל חזר לארץ, הישר לניהול הפועל פתח תקווה. "הייתי צריך את ההפסקה מהמשחק עצמו, מלשחק ומלרדוף אחרי החלוצים. אבל אחרי ההפסקה הזו, דגדג לי לחזור לעולם הכדורגל ולהביא את מה שלמדתי בניו יורק. ניהול תמיד עניין אותי, גם כשהייתי שחקן במכבי תל אביב הייתה לי ביקורת על איך שהקבוצה נוהלה".

מה למשל?
"למשל איך חדר ההלבשה נראה. למה לא מטפלים בזה? היו כל מיני עניינים שאמרתי לעצמי כשחקן שאפשר לעשות טוב יותר. בקיצור, היה לי את הדחף לנסות ולבנות מועדון. ביוני 2020 נחתי בארץ, ותוך שבועיים הציעו לי להיות מנכ"ל של הפועל פתח תקווה. לא חשבתי פעמיים".

ואיך זה היה? צריך להגיד - קבוצה רזה ודלה מאוד, בטח באותם ימים.
"היה מאוד מאוד קשה. היום אני מבין כמה החוויה הזאת הייתה מדהימה, אבל הפועל פתח תקווה עברה שנים סופר קשות, היו המון בעיות ולא היה כסף. בנוסף, משהו בהפועל פתח תקווה של אותם ימים היה מאוד פסימי, לא ראו את האור בקצה המנהרה. קשה לבנות ככה. גם תחשוב רגע עליי - הגעתי מהמשרדים שלי בוול סטריט לסירקין בפתח תקווה.

"אבל נכנסתי לזה בכל הכוח, עם הרבה רצון והתלהבות. וזה הוכיח את עצמו - בנינו צעד אחרי צעד. יש להם גם בסיס רציני יחסית של אוהדים, 4,000-4,500, ובסוף זה סיפור מדהים שהמועדון הזה קם לתחייה. ב-2018 המועדון היה בפירוק, ואחרי זה עבר לשליטת עמותת אוהדים".

למרות תקופה של עליות וירידות, בשנים שלו בהפועל פתח תקווה הקבוצה קמה מחדש והחלה להתייצב. "זה היה מסע קשה עבורי, ואחרי 4 שנים פשוט התעייפתי. הרגשתי שאין לי את האנרגיות להמשיך".

בכדורגל או במועדון ספציפי?
"באותם ימים לכדורגל. זו הייתה עבודה מאוד אינטנסיבית, ורציתי לעצור רגע ולחפש. הייתי צריך את ההפסקה הזו והאמנתי שהמועדון צריך מישהו אחר שיוביל אותו".

יש כאן מוטיב חוזר - אתה כל הזמן מנסה לברוח מהכדורגל, ובסוף הוא איכשהו מחזיר אותך אליו.
"פודקאסט הבא נעשה עם פסיכיאטר".

"מועדונים שהם שכונה לא ישרדו"

לקראת סיום, אנחנו מנסים להבין איך הוא רואה את מצב הכדורגל הישראלי. לצערנו, אף שמדובר בליגות מקצועניות, עדיין ניתן לשמוע כל כמה שנים על קבוצות שלא משלמות לשחקנים, ועל מועדונים שמתקשים להעמיד תקציבים ראויים. "רואים את זה פחות ופחות, הניהול משתפר וגם השחקנים. מועדונים שהם שכונה לא ישרדו. יש כאן תופעות שרואים בכל העולם. אבל הכדורגל הופך ליותר ויותר מקצועי, ויש פה פוטנציאל אדיר לשחקנים ולקהל".

איך זה להביא שחקנים זרים לישראל בתקופת מלחמה?
"יש מדינות שבהן זה יותר קל, כמו למשל מאפריקה. בכל מקרה, כולם עדיין מגיעים, ואנחנו גם יודעים לשלם היום יפה. אני מקווה שהמצב ישתפר כדי שזה יהיה קל יותר בהמשך".

יאללה, תן הימור איפה תסיימו השנה.
"מקום 7. אנחנו במקום טוב והמועדון בדרך למעלה. אבל יש הרבה עבודה".