מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

1כבר לא מנסות להילחם: מדינות המפרץ מפחדות מחידוש המלחמה

יצואניות האנרגיה במפרץ הפרסי מגיעות בימים אלה למסקנה קודרת: שליטתה של איראן במצר הורמוז תהפוך לעובדה מוגמרת.

● "כולם רוצים להיות מלך": המינוי החדש שעשוי להחריף את המתיחות בהנהגת איראן
● המדינה שרוצה לרכוש טנקים מצה״ל וההתלבטות בישראל

לפי דיווח בעיתון האמריקאי הוול סטריט ג'ורנל, יריבותיה של איראן במפרץ אינן מרוצות מההסכם המתגבש לפתיחת נתיב השיט, אשר מעניק לטהרן סמכויות פיקוח רשמיות על ספינות נכנסות. עם זאת, גורמים במפרץ הבהירו כי האזור רואה בהסדר הזה "רע הכרחי" אשר עדיף על פני הסלמה צבאית נוספת בין ארה"ב לאיראן, שתעמיד בסכנה ישירה את תשתיות האנרגיה.

"גורמים במפרץ נראים כמי שהשלימו עם המציאות החדשה", נכתב. להערכת הגורמים, כל הסדר עתידי עם טהרן יותיר על כנה את תוכנית הטילים שלה ואת תמיכתה במיליציות האזוריות. האיום הגדול מבחינתן הוא הימשכות הסכסוך, שתבריח משקיעים זרים ותיירים ותפגע אנושות בכלכלה.

השיחות על העסקה, שאמורה הייתה לחדש את משלוחי האנרגיה דרך המצר, נקלעו למבוי סתום בימים האחרונים. טהרן דורשת הקלות פיננסיות ואיסור מוחלט על מעבר ספינות מלחמה אמריקאיות וישראליות במצר. מנגד, בוושינגטון מסרבים לאשר הסכם שיאפשר לאיראן לסכל את חופש השיט. על רקע המבוי הסתום, מחירי הנפט זינקו ומחיר חבית מסוג ברנט נסחר סביב 90 דולר.

לפי נתוני חברת Kpler, יצוא הנפט הגולמי דרך מצר הורמוז צנח בשבוע החולף לרמה של כ-2.2 מיליון חביות ביום בלבד, לעומת כ-8.5 מיליון חביות בחודש שעבר, וזאת בהשוואה לכ-20 מיליון חביות ביום שעברו בנתיב זה לפני פרוץ המערכה. אמנם מחירי הנפט נמוכים כעת משיאיהם באביב בשל ביקוש מרוסן בסין, ביפן ובאירופה, אך מלאי הנפט העולמי הצטמק ביותר מ-400 מיליון חביות בששת החודשים האחרונים. פירוש הדבר הוא שלשוק העולמי אין כמעט כרית ביטחון במקרה של זעזוע חדש.

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת סמר סעיד ובנואה פוקון. לקריאת הכתבה המלאה.

2תאוריות קונספירציה על סאוטה הפכו לנשק בעימות בין ישראל לספרד

משבר הגירה חריף במובלעת הספרדית סאוטה שבצפון אפריקה הוביל להסלמה בחילופי ההאשמות בין ספרד לישראל, כך מדווח העיתון הבריטי הטלגרף. משבר ההגירה הוביל ליצירת תיאוריות קונספירציה חמורות נגד ישראל ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לפיהן, ישראל והנשיא היו אלו שעודדו את פרוץ האירוע הקשה.

אירוע ההגירה ההמוני בסאוטה החל לאחר שלפחות 72 אלף בני אדם ניסו לחצות את הגבול ממרוקו לשטח ספרד. בעקבות האירועים, שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, מתח ביקורת פומבית על ספרד וטען כי עליה להסביר את החזקת המובלעות הקולוניאליות באפריקה בטרם היא מעבירה ביקורת על ישראל (סאוטה היא מובלעת ספרדית בצפון אפריקה, הממוקמת בקצה הצפוני של המגרב במרוקו לחוף הים התיכון ולמצר גיברלטר).

שר התחבורה הספרדי, אוסקר פואנטה, מיהר להגיב ורמז לתאוריות בלתי מבוססות לפיהן ישראל עומדת מאחורי האירוע: "ובכן, הדברים מתחילים להפוך לדי ברורים", אמר. פוליטיקאים ופרשנים נוספים בספרד הדהדו את הדברים, וטענו כי קמפיין מתואם בגיבוי מדינתי עומד מאחורי גל ההגירה.

בהמשך, המחנה הספרדי אפשר לתיאוריות הקונספירציה להשתולל. נפוצה הטענה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, יחד עם ישראל, עודדו את מרוקו לכוון מהגרים לעבר הגבול. בספרד אף הפנו אצבע לציוץ ישן מ-2019 של בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו שבו שיתף מפה המדגישה את המובלעות הספרדיות.

לפי הטלגרף, "העימות סביב סאוטה אינו רק משבר נקודתי בין מדריד לירושלים, אלא מסמל קרע הולך ומעמיק בין ישראל לאירופה כולה". צוין כי ספרד הייתה מהמובילות בצעדים נגד ישראל, החל מהכרה במדינה פלסטינית, דרך איסור על מסחר עם התנחלויות, ועד לקריאה להשעיית הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל - הסכם המהווה את ציר הקישור הכלכלי המרכזי שדרכו מנוהל מסחר בהיקף של כ-45 מיליארד אירו בשנה.

מתוך הטלגרף, מאת סופיה יאן. לקריאת הכתבה המלאה.

3"מציאות סיוטית": המטפלים בטהרן מזהירים מגל אובדנות חסר תקדים

דיווח בטיימס הבריטי חושף כיצד גלי הלחימה, הסנקציות והדיכוי האלים של המשטר הביאו לקריסה נפשית וכלכלית בקרב האוכלוסייה באיראן. בעוד השיחות נמשכות, האזרחים מדווחים על חרדה קיומית, מחסור בתרופות פסיכיאטריות וזינוק בשיעורי האובדנות.

ראיונות שערך העיתון הבריטי עם מטפלים בתחום בריאות הנפש, מטופלים ואזרחים באיראן מצביעים על טראומה נרחבת וגלי אבל לא מעובדים. המצוקה חוצה מעמדות וגילים, החל מילדים שמערכת החינוך שלהם הושבתה ברובה במהלך השנה, ועד למשפחות שאיבדו את יקיריהן או עקרו מבתיהן.

כך, בכתבה מצוין כי חמיאל יגקובי, ראש האגודה המדעית למניעת אובדנות באיראן, הזהיר כבר במאי כי הדיכאון ומקרי האובדנות עלולים לרשום שיא בעקבות ההשלכות הפסיכולוגיות של המלחמה והמצב הכלכלי. ואכן, אחות בבית חולים בטהרן דיווחה לטיימס על עלייה חדה במקרי אובדנות בקרב צעירים מתחת לגיל 25.

לצד המצוקה הנפשית, המערכת הרפואית באיראן מתמודדת עם מחסור חריף בתרופות הרגעה, נוגדי דיכאון ותרופות אנטי-פסיכוטיות. במכתב שהגיע לידי מגזין הטיימס מנשיא האגודה הפסיכיאטרית האיראנית, ד"ר סייד והיד שריעת, הוזהר כי העלייה במחירי התרופות ומחסור במלאים יוצרים "חשש כבד לגבי נגישות המטופלים לטיפולים חיוניים".

גורם במשרד הבריאות האיראני אישר בשיחה עם העיתון הבריטי כי המחסור נובע מעיכובים בהקצאת מטבע חוץ ומשיבושים בנתיבי האספקה בעקבות המלחמה. הגורם ציין כי חומרי גלם רבים לתרופות פסיכיאטריות מיובאים מהודו, ונתיבי התחבורה והמעבר חווים מגבלות קשות.

בכתבה נטען כי חלק מהדיכאון והייאוש שמרגישי אזרחי איראן נובע מהפער שיצרה התקווה להפלת המשטר - לבין המצב בפועל. "מלחמה שלא נועדה להפיל את המשטר מביאה רק נזק לאנשים הרגילים", מספרת לטיימס יסמין, אישה בת 44, שנפצעה קשות במהלך הפגנות בטהרן בינואר השנה. היא מוסיפה: "המחשבה שהרפובליקה האסלאמית תישאר בשלטון מגבירה בי דיכאון ועצב עמוק".

אזרחים רבים הכירו אנשים שהוצאו להורג באלימות על ידי המשטר - ולעיתים אף חזו בהוצאות להורג עצמן. אזרחים רבים ציינו בשיחה עם הטיימס כי הם מרגישים נטושים על ידי הקהילה הבינלאומית, אשר לטענת עצמה עיניים מול הדיכוי וההוצאות להורג.

החובשת ז'ילה, מטפלת בשנות ה-30 לחייה מטהרן, העידה כי צפתה בהוצאה להורג פומבית של שני צעירים באספהאן. "חזרתי לבית ולא יכלתי לישון. הייתי מבולבלת וכועסת", אמרה. לדבריה, המעורבות האמריקאית והחידוש של התקיפות העניקו לה מעט תקווה. "אני מקווה שהמלחמה תמשיך ותוביל בסופו של דבר להשמדת המשטר. מבחינתי, אני מוכנה לשלם את המחיר למען החופש".

מתוך הטיימס, מאת אשלי פראנבל. לקריאת הכתבה המלאה.