מה שלא לימדו אותנו: כך תוציאו הרבה יותר מ"חיסכון לכל ילד"

הילדים רשמו תשואה של כ-36% מאז הושקה התוכנית לפני עשור (בבתי ההשקעות יותר מאשר בבנקים), והרווח הכולל עמד על 7.8 מיליארד שקל.

התשואה הזו נצברה גם כשהילדים בגיל שנה, שלוש או חמש, והם בעניין של לשחק בכדור, בבובות או בפליימוביל, ולא בהשקעות. בגילאים הקטנים, הילדים לא מבינים איך מנגנון השוק פועל או איך לנתח דוחות כספיים. הם לא מודעים לכך שבדרך לתשואה הזו שוק המניות התרסק כמה וכמה פעמים. מהבחינה הזו, הם משקיעים טובים יותר מהמבוגרים - הם לא נכנסים לפאניקה ולא שוברים את החיסכון עם כל משבר חולף בשוק ההון.

החשיבות של תוכנית חיסכון לכל הילד חורגת בהרבה מגבולות התשואה שהצטברה. משמעותה היא קודם כל חינוך פיננסי לדור הבא, מה שלא היה לנו כשהיינו ילדים. כל הורה יכול לשבת עם צאצאיו ולהשתמש בתוכנית ככלי חינוכי, להדגים כיצד כסף שמושקע לטווח ארוך בהחלט יכול "לסדר את החיים" ומהי ריבית דריבית.

הילדים יכולים ללמוד כיצד, בניגוד למה שאמרו לנו, כסף כן גדל על העצים, אם שותלים את העץ המתאים (קרי לא משאירים את הכסף להעלות אבק בחשבון העו"ש בבנק). זה כל כך קל לביצוע, וזה יכול לשנות להם את העתיד.

נכון, לא די בסכומים שייצברו בחיסכון לכל ילד (אם כי כמה עשרות אלפי שקלים הם מתנה לא רעה להתחיל איתה את החיים). אבל אם הילדים ישכילו ללמוד את הקייס סטדי הזה, החיים שלהם ייראו אחרת בעוד 20 או 40 שנה. הרווח במקרה הזה כולו שלכם.

 נתנאל אריאל

הטענה, כפי שהושמעה בוועדה: הצבת קלפי בבית אבות מפלה בין קשישים שיש להם היכולת הכלכלית להתגורר במוסד כזה, לבין קשישים שנשארים בבית ואין להם קלפי מיוחדת שמגיעה אליהם.

הטיעון אולי נשמע הגיוני במבט ראשון, אבל שווה להתעכב עליו, כי יש בו מהלך לוגי מוכר מתחומים אחרים, בכולם הוא מדאיג באותה המידה: כשקבוצה אחת מקבלת שירות שקבוצה שנייה לא מקבלת, הפתרון שנבחר הוא לא להרחיב את השירות, לא להתמודד עם העוול, לא להבין את מקור הבעיה. עדיף פשוט לבטל אותו לגמרי. אין אותו לאחד? אז שלא יהיה גם לאחר.

זו בדיוק אותה טענה שעולה, למשל, כשמישהו מתנגד לתוספת נגישות במקום עבודה אחד בטענה שלא בכל מקומות העבודה יש נגישות דומה. או כשמישהו מתנגד לסבסוד תרופה למחלה נדירה כי לא כל המחלות מסובסדות באותה מידה. הטיעון הלוגי אולי עומד, אבל בפועל השוויון, שאמור להיות כלי להעלאת הרף לכולם, הופך לכלי להורדתו.

זו שאלה עקרונית שרלוונטית הרבה מעבר לבחירות: האם כשמזהים פער בין קבוצות, ברירת המחדל צריכה להיות "נשווה כלפי מטה, כדי שאף אחד לא יקבל יותר מהשני", או "נשווה כלפי מעלה, ונחפש איך גם מי שנשאר בבית יקבל פתרון נגיש דומה". 37 אלף קשישים בבתי אבות מגלים עכשיו בדרך הקשה לאיזה כיוון המדינה בחרה ללכת הפעם.

תומר שמאי

ספורה, רשת הביוטי הבינלאומית מצרפת, נמצאת בבעלות תאגיד LVMH שמחזיק במותגי היוקרה החזקים בעולם, בהם לואי ויטון, בולגרי ועוד. לאחר שהאבק שקע מעט התברר כי ההתרגשות הייתה מוקדמת, וההבהרה מהרשת הבינלאומית לא בוששה לבוא ביממה שאחרי. אז מהן העובדות?

המותג הפרטי של ספורה, ספורה קולקשן, מגיע לישראל דרך יבואן ביוטי בשם גלאם 42. היבואן, שמאחוריו עומד איש העסקים מאור קדוש, חתם על עסקה זמנית שבמסגרתה ייבא לחנויותיו כמה עשרות ממוצרי מותג ספורה קולקשן, חלקם יקודמו בפופ-אפים בקניוני עזריאלי בתל אביב ובירושלים לקראת סוף החודש.

בהתכתבות פנימית בין אחד מבכירי LVMH לקמעונאי ישראלי, שנחשפה בגלובס, נכתב כי אין זו העסקה בה' הידיעה שתביא את ענקית הביוטי לישראל. בהודעת ההסתייגות הרשמית של הרשת הובהר כי לספורה אין תוכניות להגיע לישראל בעתיד הקרוב. קמעונאי ישראלי בכיר סיפר לגלובס כי נעשית עבודת שטח נרחבת בניסיון להביא את ספורה לארץ, אבל לא בנקודות מכירה זמניות אלא בתמהיל חנויות רחב, ובסניפים גדולים של אלפי מ"ר מסחרי.

מעמדה הבינלאומי של ישראל מקשה על חלק מהמותגים של ספורה להראות נוכחות בשוק הישראלי. בינתיים הצרכנים המקומיים יסתפקו בפופ-אפ. לפחות עד שבמטה בצרפת יחליטו למכור גם בישראל את מותגי העל שהיא מאגדת, שחתומות עליהם כוכבות כמו סלינה גומז וריהאנה.

נבו שפיר