בדיוק הבשורה שחברות התעופה הזרות לא רצו לשמוע

גם KLM ההולנדית תחזור בשבוע הבא, וכל אלו מצטרפות לדובדבן שבקצפת - יונייטד ודלתא האמריקאיות שצפויות לחזור בספטמבר ולשנות את מפת הטיסות לארה"ב.

השוק הישראלי אמנם רווחי מאוד עבור חברות רבות, בטח אלו מארה"ב, אך לא מאוד פשוט לשכנע אותן לחזור לכאן. קחו למשל את אחת מחברות הלואו-קוסט הגדולות באירופה, ריינאר, שלא הייתה כאן כבר יותר משנה, או את אמריקן איירליינס, שרק לאחרונה הודיעה שלא תחזור לישראל לפני מרץ 2027.

אפשר להבין אותן. לא פשוט להתמודד בתוך המגרש הלא יציב שנקרא המזרח התיכון.

ובכל זאת, חברות חוזרות לישראל בסערה. אבל עתה, כשאולי יש תחושה שהמזרח התיכון מעט מתייצב, מגיעות צרות שהחברות לא ציפו להן - עמדות הצ'ק-אין בנתב"ג ננעלות, החברות שנותנות שירותי קרקע מקבלות הוראה להפסיק לעבוד, והכאוס חוגג. דווקא עכשיו, בשיא העומס של הקיץ, מחליט ועד העובדים של נתב"ג לאותת לכולם שאין על מי לסמוך.

השביתה הזו פוגעת בראש ובראשונה בעשרות אלפי נוסעים שעוכבו ונדחו בשדה התעופה. אך במבט רחב יותר, היא פוגעת באמינות של שדה התעופה של ישראל, ביכולת שלנו כמדינה לשדר לעולם שהכול נורמלי כאן. ככה יוצא שמה שלא עשו האויבים שלנו, עושים הוועדים שלנו. השביתה הזו היא בדיוק הבשורה שחברות התעופה הזרות לא רצו לשמוע. בתקווה שהיא לא תהיה הקש שישבור את גב הגמל.

אלון פרל

לא ברור אם ההחלפה חלה בחברה ממנה נרכש הזרע, או במהלך ההפריה באסותא רמת החיל. המקרה הזה מגרה את הפצע הכואב ממילא של פרשת הילדה סופיה, שנולדה לאחר בלבול באסותא ראשון לציון, במסגרתו הוחזרה העוברית לרחם של האם הלא נכונה.

לאחר המקרה ערך משרד הבריאות בדיקה מקיפה לאסותא ראשון, והסיק כי עומס הפעילות גרם לשחיקה של בקרות שנועדו להבטיח את בטיחות המטופלות בהפריה ואת זהות העוברים. המשרד קבע הפחתה של 50% בפעילות במרכז. אולם ב-2023 התגלו בעיות גם באסותא רמת החיל: אישה הרתה מזרע שאינו של בעלה, וביציות של שתי מטופלות התייבשו והן נאלצו לחזור על תהליך השאיבה הכואב והיקר.

משרד הבריאות ממשיך לבצע בקרה על יחידות הפוריות, אולם מבקר המדינה ציין בדו"ח מ-2023 כי לא הופקו די לקחים מערכתיים לגבי עבודת המערכת בעומס. במאי האחרון הוקמה עוד ועדת בדיקה לאסותא רמת החיל. אך האם זה עוזר? במקרה הנוכחי, הילד הבכור נולד לפני כ-3 שנים והשני לפני חודש - כלומר אחרי האירועים בראשל"צ וברמת החיל ובדיקתם.

בקרב הורי ה-IVF עלו חששות כי המקרים הללו הם קצה הקרחון, וכי ילדים נוספים אינם באמת שייכים גנטית להוריהם. לצד הרצון לדעת בוודאות, עולה חשש כפול: שיתגלה נתק גנטי מהילד, ושיופיעו לפתע ההורים הביולוגיים.

גלי וינרב

מניית החברה צנחה בשבוע שעבר בכ-20% לאחר שהציגה ביצועי מכירות חלשים מכפי שציפו המשקיעים ברבעון. בעקבות הירידה הוערך שהונו של פדרר ירד לכ-952 מיליון דולר, לאחר שאיבד לפחות 50 מיליון דולר בתוך שעות.

המספרים עצמם רחוקים מלהצביע על חברה במשבר. On סיימה את הרבעון השני עם מכירות של 850 מיליון פרנק שווייצרי, עלייה של 13.5% לעומת הרבעון המקביל, ומעבר מהפסד לרווח נקי של 105 מיליון פרנק. הבעיה הייתה בעיקר שהמכירות היו נמוכות מתחזיות האנליסטים, ובאמריקה, שאחראית ליותר ממחצית מההכנסות, קצב הצמיחה הואט.

הטלטלה בבורסה מגיעה דווקא כש-On נערכת לשינוי משמעותי בפעילותה בישראל. מינואר 2027 תעבור הפצת המותג מידי ING ורנואר ל-The Active Division, מיזם של קבוצת יוניון של ג'ורג' חורש וסופרפארם. המהלך כולל פתיחת חנות דגל ראשונה של On. המעבר הזה אינו רק החלפת זכיין. הוא משקף שינוי רחב יותר שעוברת On בעולם: ממותג שצמח במהירות גם באמצעות הפצה רחבה בחנויות צד שלישי, לחברה שמבקשת לשלוט הרבה יותר במקומות שבהם היא נמכרת, במחירים ובחוויה ללקוח.

הפרדוקס הוא שהאסטרטגיה הזו נועדה לשמור על On כמותג פרימיום לאורך זמן, אבל בטווח הקצר היא מטרד למשקיעים. החברה מעדיפה לוותר על חלק מהצמיחה בערוץ הסיטונאי ולא להיכנס למלחמת הנחות מול המתחרות. בשוק ההון, אחרי שנים שבהן On התרגלו לצמוח בקצב מסחרר ולקחת נתח מנייקי ואדידס, גם רבעון עם צמיחה דו-ספרתית ורווחיות שיא כבר לא בהכרח מספיק.

נבו שפיר