השקל נופל לשפל של כחודשיים. אלו הסיבות

הדולר מתחזק הבוקר מול השקל ונסחר סביב 3.07 שקלים, שיא של כחודשיים. מאחורי המהלך עומדים כמה כוחות שפועלים באותו כיוון: פערי הריבית מול ארה"ב, העלייה בתשואות האג"ח, המתיחות במזרח התיכון והתחזקות הדולר בעולם. השאלה כעת היא האם מדובר במהלך קצר טווח, או בתחילתה של תקופה ממושכת יותר של חולשה בשקל.

● נורה אדומה: שני סימנים שעלולים לבשר על טלטלה בשווקים
● בין ה"החמצה" של איל וולדמן לבוננזה של משקיעי סייברארק: מניות הפכו למטבע חזק בעסקאות רכישה

ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, כתב אתמול שהתחזקות הדולר מול השקל משקפת שילוב של גורמים מוניטריים וגיאופוליטיים. העלאת הריבית של הפד לפני כשבועיים לצד התמחור בשוק להמשך הידוק מוניטרי הרחיבו את פערי הריביות לטובת הדולר והעלו את עלויות הגידור. "במקביל, המשך התקיפות החות'יות על סעודיה והחשש מהתרחבות העימות מול איראן מעלים את פרמיית הסיכון האזורית ומחזקים את מעמדו של הדולר כמטבע מפלט. גם בשוק הגלובלי הדולר נהנה לאחרונה מתשואות האג"ח האמריקאיות הגבוהות ומציפיות להמשך העלאות ריבית", כתב.

מסורתית, מנבא נוסף לתנועת השקל היה המגמה במדדי המניות בארה"ב, אלה עומדים, לפי החוזים העתידיים, לרדת היום. הסיבה לכך נעוצה בהתנהלות הגופים המוסדיים: הם מקצים חלק ניכר מהשקעותיהם לחו"ל, אך שומרים על חשיפה מוגבלת למט"ח. כך נוצר פער שדורש גידור. אם שוק המניות בארה"ב עולה, שווי הנכסים של המוסדיים בחו"ל גדל, ואיתו גם החשיפה הדולרית. כדי לחזור לרמת חשיפה הרצויה, המוסדיים נאלצים למכור דולרים ולקנות שקלים. התוצאה היא מתאם ישיר: כשהשווקים בחו"ל עולים, השקל מתחזק, וכשהם יורדים, הוא נחלש.

זה לא השקל, זה הדולר

יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, אומר שהמסחר הבוקר ממחיש עד כמה ההתפתחויות במזרח התיכון עוברות כיום דרך שוק האנרגיה אל שוק האג"ח והמט"ח. "ביום שישי האופטימיות סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן תרמה לירידה בנפט ובתשואות, והבוקר אנחנו רואים תנועה הפוכה לאחר שהשיחות לא הבשילו להסכמות. הנפט עולה בכ-1.8% ותשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים חזרה לאזור 5.21%.

"מבחינת הפד, ההתפתחויות האלה חשובות משום שמחירי האנרגיה משפיעים ישירות על תמונת האינפלציה. המסרים האחרונים מבכירי הבנק המרכזי נותרו ניציים, ואם הנפט יישאר ברמות גבוהות לאורך זמן, יהיה קשה יותר לראות ירידה משמעותית בציפיות להידוק נוסף. במקביל, הגירעון והיקפי ההנפקות בארה"ב ממשיכים להפעיל לחץ על התשואות הארוכות גם מעבר להשפעת מחירי האנרגיה".

בהקשר הזה יש להזכיר שהפד העלה את הריבית החודש ל-4% וכך פער הריביות בין ישראל לארה"ב התחרב, ועלול להתחרב אף יותר.

התחזיות המעודכנות בשווקים ובתוך הפדרל ריזרב (הפד) מצביעות על כך שהעלאת הריבית בספטמבר היא תחילתו של גל הידוק מוניטרי (סבב העלאות), ולא אירוע בודד. מכיוון שהיו"ר קווין וורש מתנגד עקרונית לסיפוק "הנחיות מקדימות" (Forward Guidance) לשווקים, נוצר חוסר ודאות לגבי התזמון המדויק. עם זאת, חברי ה-FOMC (לפי תרשים הנקודות העדכני) צופים העלאה נוספת אחת של 0.25% לפחות עד סוף השנה.

ללא קשר לשקל, גם הדולר עצמו במגמת התחזקות. מדד DXY המודד את שער הדולר מול המטבעות המובילים בעולם (אירו למשל) נמצא בשיא של מעל לחודשיים (101 נקודות).

קיט ג'אקר מסוסייטה ז'נרל אמר לאתר fxstreet כי בעוד שהתחזית ארוכת הטווח לדולר הולכת ונעשית פחות חיובית, בשל הפוליטיקה בארה"ב והשינויים בדפוסי החיסכון הגלובליים, התמונה בטווח הקצר עדיין חיובית לדולר. "נתונים כלכליים חזקים בארה"ב ואינפלציה גבוהה יותר עשויים לדחוף את מדד הדולר לעבר השיאים שלו ב-2026, ולגרום ל־EUR/USD לרדת לשפל חדש, וזאת למרות שהלחצים המבניים נגד הדולר הולכים ומתחזקים".

לאן זה הולך מכאן?

בטווח הקצר, גילדין צופה כי שער החליפין יישאר תנודתי. עם זאת, עודפי החשבון השוטף של ישראל ויתרות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל מגבילים להערכתו את פוטנציאל הפיחות. רגיעה בזירה המפרצית עשויה, מנגד, להחזיר את הלחץ לכיוון ייסוף השקל.

לגבי עתידו של הדולר, ג'אקר מסוסייטה ז'נרל אמר שהתחזית לטווח הארוך בין שנתיים לעשר שנים, נעשית פחות חיובית עבור הדולר. "הבחירות לקונגרס האמצע עשויות להקשות על הנשיא טראמפ לשמור על מדיניות פיסקלית מרחיבה, שתמכה הן בכלכלה והן בדולר". המדינות בעלות שיעורי החיסכון הגבוהים בעולם חוסכות כיום פחות מבעבר, בעוד שארה"ב נאלצת לשלם יותר כדי למשוך את ההשקעות שהיא זקוקה להן".