מנכ"ל לאומי נגד חיוב לשלם ריבית על העו"ש: "אי הזמינות של הכסף שווה כסף"

מנכ"ל הבנק, חנן פרידמן, פרסם היום (א') ברשת איקס את עמדתו באחת הסוגיות הנפיצות במערכת הבנקאית והפיננסית - חיוב הבנקים לשלם ריבית על יתרות העו"ש.

פרידמן סבור כי הבנק רשאי לבחור לשלם ריבית על העו"ש, אך אין לחייב אותו לעשות זאת לכל לקוח ועל כל יתרה. בנק לאומי מתנגד לדבריו לחיוב המערכת הבנקאית לשלם ריבית קבועה ואחידה על יתרות העו"ש של כלל הלקוחות.

● עסקת הענק שמלמדת על השווי האמיתי של אפליקציות השידוכים
● מחיקת ערך של 98% בשנתיים וחצי: גלגל ההצלה האחרון של גאוזי

פרידמן, ציין בפוסט ארוך ברשת איקס, כי הוא מביע עמדה זו בעקבות סקר שהעלה פרידמן לפני כשבוע, ובו ביקש מעוקביו לבחור אחד משלושה נושאים שעלו בתגובות לפוסטים קודמים. סוגיית ריבית העו"ש זכתה ברוב.

עוד ציין פרידמן כי לאומי משלם כיום ריבית על יתרות בעו"ש ללקוחות העומדים בתנאי ההטבה, עד לתקרה שנקבעה, ונתן קרדיט לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים על קידום המהלך. "השאלה העקרונית היא האם נכון לשלם ריבית על העו"ש באופן קבוע, או לחייב את לאומי (ואת שאר הבנקים) לעשות זאת לכל לקוח ועל כל יתרה", כתב.

הרוב קבע - וכעת אשיב כמובטח: זו עמדתי בסוגיית הריבית על העו״ש, שכמה וכמה שאלות נשאלו עליה. ראשית, לאומי משלם כיום ריבית על כסף שנמצא בעו״ש ללקוחות שעומדים בתנאי ההטבה, עד לתקרה שנקבעה (קישור לפירוט על ההטבה בתגובה הראשונה שלי). הריבית נכנסת לחשבון באופן אוטומטי, בהתאם לתנאי ההטבה. חשוב לתת כאן קרדיט לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים, שפעלו לקידום ההטבות ולשיפור התנאים ללקוחות. לאומי נענה למהלך, ותשלום הריבית הוא גם אחת הדרכים שלנו להיטיב עם לקוחותינו ולהתחרות על הבחירה שלהם לנהל אצלנו את החשבון. לכן השאלה אינה אם אפשר לשלם ריבית על העו״ש. בתנאים מסויימים, בתקופות מסוימות, זה אפשרי, ובעת הזו, נכון לעכשיו, אנחנו עושים זאת. השאלה העקרונית היא האם נכון לשלם ריבית על העו"ש באופן קבוע, או לחייב את לאומי (ואת שאר הבנקים) לעשות זאת לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב בתנאים הכלכליים ובהבדל שבין עו״ש לפיקדון. כדי לענות, צריך להתחיל בהבנת הדבר החשוב ביותר בבנקאות: התפקיד הראשון של לאומי ושל כל בנק אחר הוא לשמור לכם על הכסף. זו החובה הראשונה, העליונה והעמוקה ביותר שלנו. כשאדם הולך לישון בלילה, הוא צריך להיות רגוע שהכסף שלו בבנק יהיה שם גם מחר בבוקר. האחריות שלנו היא לנהל את הבנק כך שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו אליכם, גם בתקופות של משברים כלכליים. לכן אנחנו קודם כל מנהלי סיכונים. זו לא אמירה טכנית, אלא הבסיס לאמון שאתם נותנים בנו. וכאן נמצא ההבדל המהותי בין עו״ש לפיקדון. כסף בעו״ש זמין לכם לפי דרישה, בלי להתחייב להשאיר אותו בבנק. נניח שיש לכם 30 אלף שקל בעו"ש. מחר אתם יכולים להחליט לקנות רכב או להעביר את הכסף למקום אחר בלחיצת כפתור. אנחנו חייבים להיות ערוכים לכך. לעומת זאת, בפיקדון סגור לחצי שנה, למשל, אנחנו יודעים שהכסף נשאר בבנק לתקופה הזאת. הידיעה הזו מאפשרת לנו לתכנן טוב יותר מתן הלוואות למשפחות ולעסקים. במילים פשוטות, אי הזמינות של הכסף - מבחינת הציבור - שווה כסף. האפשרות שלכם להשתמש בו בכל רגע שונה מהתחייבות להשאיר אותו בפיקדון. ככל שהכסף עומד לרשות הבנק לזמן ממושך וצפוי יותר, יש בסיס להציע תמורתו ריבית גבוהה יותר. חשוב לדעת: גם כסף שנמצא בעו״ש משמש בחלקו את הבנק למתן הלוואות. אבל מכיוון שאתם יכולים למשוך אותו בכל רגע, הבנק מוגבל במקרה הזה ויש לו פחות גמישות בשימוש בכסף. לעומת זאת, בפיקדון סגור אתם מסכימים להשאיר את הכסף בבנק לזמן שנקבע מראש. כך הבנק יודע מתי הכסף יהיה זמין לו ויכול לתכנן טוב יותר את השימוש בו. זו אחת הסיבות לכך שבפיקדון אפשר להציע ריבית גבוהה יותר. בעיניי, בנק יכול לבחור להציע ריבית על העו״ש גם לאורך זמן. ההתנגדות שלי היא לחובה לשלם ריבית באופן אחיד וגורף, לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב במכלול התנאים ובמציאות הכלכלית המשתנה. הבנקים צריכים להתחרות על הלקוחות גם בריבית ובהטבות, לצד איכות השירות והמוצרים שהם מציעים. ומה אפשר לעשות עם כסף שלא צריך להוצאות השוטפות? לאומי מציע פיקדונות לתקופות שונות, גם עם תחנות יציאה יומיות, שבועיות או חודשיות. אפשר לבדוק את התנאים ולהפקיד באפליקציה, באתר או בעזרת בנקאי. אנו כבר לא בימים בהם צריך לבוא לבנק בשביל להקים פיקדון. אפשר לעשות את זה בשני קליקים מכל מקום בעולם. אנחנו אוהבים פיקדונות (כאמור, כי הם מעניקים לנו ודאות לגבי תקופת הימצאות הכסף אצלנו) ומעודדים את הציבור להעביר את הכספים לפיקדון. לשם כך, פנינו ואנחנו פונים כל הזמן באופן יזום ללקוחות שהצטבר אצלם כסף בעו״ש, כדי להציע להם להעביר כסף פנוי לחיסכון. עד כאן בינתיים.

- Hanan Friedman (@Hanan_Friedman) October 18, 2026

ההבדל בין עו"ש לפיקדון: "אי-זמינות שווה כסף"

לטענתו של פרידמן, ההבחנה המהותית היא בין חשבון עו"ש לפיקדון. כסף בעו"ש זמין ללקוח לפי דרישה ויכול לצאת מהבנק "בלחיצת כפתור", ולכן הבנק מוגבל בשימוש בו למתן אשראי. בפיקדון סגור, לעומת זאת, הבנק יודע מתי הכסף יהיה זמין לו ויכול לתכנן את השימוש בו.

"אי הזמינות של הכסף, מבחינת הציבור, שווה כסף", כתב פרידמן, והוסיף כי התפקיד הראשון של בנק הוא לשמור על כספי הלקוחות, ולכן הוא "קודם כל מנהל סיכונים".

"בעיניי, בנק יכול לבחור להציע ריבית על העו"ש גם לאורך זמן", הבהיר. "ההתנגדות שלי היא לחובה לשלם ריבית באופן אחיד וגורף, לכל לקוח ועל כל יתרה, בלי להתחשב במכלול התנאים ובמציאות הכלכלית המשתנה". לדבריו, הבנקים צריכים להתחרות על הלקוחות גם בריבית ובהטבות. פרידמן גם הוסיף כי לאומי פונה באופן יזום ללקוחות שהצטברו אצלם יתרות בעו"ש, כדי לעודד אותם להעביר את הכסף לפיקדונות, כולל פיקדונות עם תחנות יציאה יומיות, שבועיות או חודשיות.

נזכיר כי לאומי היה הבנק הראשון שהודיע, ב-2023, על תשלום ריבית על העו"ש. ההטבה המקורית, ריבית של 1% על יתרה של עד 10,000 שקל, ספגה ביקורת על היקפה הסמלי. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות קריאת הנגיד, הועלתה הריבית בשעתו ל-2% על יתרה של עד 25,000 שקל, ללקוחות מעבירי משכורת המחזיקים בשני מוצרים נוספים בבנק.

נזכיר כי לפי נתוני בנק ישראל, יתרות העו"ש בזכות של לקוחות פרטיים הסתכמו ביוני האחרון בסכום מסחרר של ב-233 מיליארד שקל.

העקיצה של בוט הבינה המלאכותית

מעניין לציין כי בין התגובות לפוסט בלט דווקא מענה של גרוק, הבוט של איקס מבית xAI, שהזכיר את בנק אש, הבנק הדיגיטלי שטרם החל לפעול. לפי גרוק, אש יוכל להציע ריבית גבוהה על כל יתרות העו"ש, לכל הלקוחות וללא תנאים, הודות לעלויות תפעול נמוכות (ללא סניפים ועם מעט עובדים) ולמודל שלפיו יוחזרו ללקוחות 50% מההכנסות מכספיהם.

הבנקים הגדולים, לעומת זאת, נושאים לדבריו בעלויות גבוהות בהרבה ובבסיס פיקדונות עצום, ותשלום ריבית מלאה על כל היתרות היה פוגע משמעותית במרווח הריבית וברווחיות. לכן, לפי גרוק, הם מסתפקים במסלולי הטבה מוגבלים עם תנאים ותקרות.