"הייתי השורדת האחרונה מהממשלה הקודמת - ואז הראו לי את הדרך החוצה"

אחרי 15 שנים במגזר הציבורי וקדנציה סוערת כראשת מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי התפנתה לעשות את מה שרבים חולמים עליו ודוחים: לכתוב רומן עלילתי. אלא שגם בספרה, שמתרחש בימיה הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, היא לא באמת נפרדת מהשירות הציבורי ומהכשלים שנחשפו במלחמה.

● למה התקיפות האמריקאיות לא מצליחות לעצור את שגשוג תעשיית הקוקאין העולמית
● ראיון | מייסד פאפאיה גיימינג נלחם על האימפריה שבנה: "לא פעלנו במחשכים"
● הצוללת | האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו

"בספר יש גוף שלצערי לא קם", היא מספרת לגלובס בראיון ראשון מאז עזבה את תפקידה במאי. "מעין מינהלת חירום אזרחית לאומית שאמורה להתמודד עם אתגרי המפונים, עם האנשים שנשארו בבית, אחרי שבני הזוג התגייסו למילואים, ועם הרבה פערי תפקוד שהתגלו בין הממשלה למה שמתרחש בשטח.

"זה אומנם רומן על השירות הציבורי, אבל הוא מתואר מנקודת מבט חווייתית של אלה שנמצאים שם, לא כביקורת, ויש בו גם הצגה של הצדדים היותר קשים ומורכבים".

את מתארת ברומן את מה שלא היה במציאות. המציאות של 7 באוקטובר הייתה עגומה, גם המערכות הציבוריות האזרחיות כשלו וגופים פרטיים נאלצו להחליף את המדינה, מאספקה והסעות לחיילים ועד שירותים לוגיסטיים ל-200 אלף מפונים. זה היה ככה גם במערך הדיגיטל?
"אני חושבת שהביקורת מוצדקת. יש בממשלה צדדים שמתפקדים מצוין, בעיקר בתוך משרדים ספציפיים, אבל יש קושי מאוד גדול ברגע שנדרש חיבור בין כמה משרדים - אפילו בתהליך קטן ופשוט שדורש שיתוף פעולה בין משרד הרווחה למשרד החינוך למשל. המחסור בסנכרון כואב הרבה יותר כשהוא נוגע לחיים של אנשים שאיבדו את הבית שלהם, או נמצאים תחת אש.

"המינהלת הפיקטיבית מהספר שלי, שנאלצתי להמציא, מדגימה את הפער הזה שקיים ביומיום בהרבה מאוד תחומים. כשהממשלה רואה בנושא מסוים חשיבות דרמטית, היא מקימה עוד גוף. אבל אז אותו גוף נפגש חזיתית עם אותם אתגרים מבניים, שהופכים לאקוטיים עוד יותר במפגש חוצה משרדים. הממשלה מתקשה לתת מענה בגלל המבנה שלה - אין סנכרון ואין גורם מתכלל שאחראי מקצה לקצה.

 בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Maya Levin

"במערך הדיגיטל ראינו את הדרמה הזו מקרוב: נכנסנו למלחמה עם מעט מאוד פתרונות ותשתיות קיימות. לא היו מערכות שיתמכו בעבודת הממשלה בחירום. אבל מהמלחמה יצאנו במקום הרבה יותר טוב - בסבבים עם איראן כבר יכולנו לתת מענה מהיר לאנשים שהתפנו מהבית, כי נבנו תשתיות תפעוליות לטיפול במפונים שחיברו בין כל המשרדים, לרשויות המקומיות, ויצרו תמונת מצב לאומית שאפשרה לממשלה לראות את הפערים בזמן אמת".

בין היתר הקים המערך במלחמה את "יחד", מערכת שחיברה בין הגורמים הממשלתיים שטיפלו במפונים; את "אמון", פלטפורמה שריכזה מידע ממשרדי הממשלה ליצירת תמונת מצב בחירום; וגם מערכת לסנכרון מידע באירועים רבי־נפגעים ואיתור חללים. בהמשך פותחו גם מערכות לניהול זכאותם של עסקים למענקי סיוע ולמיצוי זכויותיהם של חיילי מילואים, תוך תיאום בין משרדי הממשלה לצה"ל.

 מערכת ''יחד'' שפותחה למענה למפונים במקרי חירום / צילום: צילום מסך

"נשים נעלמות מצמרת משרדי הממשלה"

לב עמי (46), מונתה עוד בתקופת ממשלתו של נפתלי בנט ב-2022 לתפקיד ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. מדובר בגוף המשמש כמעין חברת ייעוץ ואינטגרציה למשרדי הממשלה בתחום תשתיות התוכנה, הדאטה, הסייבר ולאחרונה גם ה-AI. במקום שכל משרד יקים לעצמו תוכנה או תשתית - מערך הדיגיטל מייצר מערכות שניתן לשכפל לכל משרד, או כאלו שמחברות בין משרדים שונים. מדובר במנגנון שמגלגל תקציבים של כמיליארד שקל בעשרות פרויקטים ומעסיק כאלף עובדים.

האזור האישי הממשלתי - שמאגד עבור האזרחים את כלל השירותים הממשלתיים - הוא אחד התוצרים המוכרים שיצאו בתקופתה. זאת לצד חוק ההנגשה הדיגיטלית על ידי רשויות ציבוריות, הקמת מערכת ההזדהות הלאומית, קמפוס IL והמעבר הממשלתי לענן של גוגל ואמזון.

מה למעשה היה התפקיד שלך?
"המערך הוא לא גוף ביצועי שמנהל תחומי תוכן ספציפיים, אלא גורם מאפשר שבונה את הגשרים הדיגיטליים בין זרועות הממשלה. העדיפות שלנו היא תמיד שיהיה גורם ממשלתי שמוכן לקחת על עצמו את ההובלה. אבל הרבה פעמים אתגרים ופערים עולים מהשטח או מדוחות מבקר המדינה, ואין גוף שנכון לקחת עליהם אחריות".

לב עמי ממחישה זאת בעזרת דוגמה: "לפני כעשור הממשלה החליטה להקים מאגר של כל מי שרישיון הנהיגה שלו נפסל או נשלל, כדי שכאשר המשטרה עוצרת נהג בדרך, היא תדע אם הרישיון בתוקף ומה סיבת השלילה. ישנם לפחות שישה עד שמונה גורמים שונים בישראל המוסמכים לשלול רישיון נהיגה - לא רק על נקודות או עבירות תנועה, למשל גם הוצאה לפועל או בית דין רבני במקרה של סרבני גט - ולא היה שום גורם מרכזי שאיגד את המידע.

"פנינו למועמדים הטבעיים להקמת מערך שכזה - כמו המשטרה או משרד התחבורה - אבל הם סירבו לקחת אחריות על שלילות שלא נעשו על ידיהם ושאינן חלק מהתהליך הפנימי שלהם. לקחנו על עצמנו להביא את כל הגורמים לשבת סביב השולחן, לבנות תהליך ולהסיר חסמים. הבהרנו להם שלא נהיה הבעלים של התהליך הממשלתי כולו, אבל במידת הצורך נארח את מאגר המידע אצלנו כדי שאחד המשרדים יסכים להוביל את הנושא".

בזכות השותפות שמערך הדיגיטל הוביל, עולה בימים אלה הגרסה הראשונה של הפרויקט. הוא מתארח במשרד התחבורה וכאמור מיועד לגורמי האכיפה.

כשמספר משרדי הממשלה רק גדל ומשרות האמון דוחקות החוצה אנשי מקצוע - זה בטח אתגר לא קטן.
"יש גל עזיבה מתמשך בשירות הציבורי בשנים האחרונות והוא מטריד מאוד. הוא נובע בעיקר ממתח מתמשך בין הדרג הפוליטי למקצועי, ומזלזול בעבודת הדרג המקצועי. אפילו ברמת הטרמינולוגיה - לקרוא לדרג הביצוע המקצועי 'פקידות'. אני גאה להיות פקידת ציבור ורואה בזה שליחות. אבל זה ביטא זלזול במשימה שהקשה על אנשים טובים שהשקיעו הרבה שנים במערכת לבנות את המקצועיות שלהם וליישם אותה. המתח הזה יצר סביבה מתסכלת ומייאשת לאנשי מקצוע מעולים, שחלקם כתוצאה מכך בחרו לוותר ולעזוב.

"זה קריטי לשמר את איכות כוח האדם במערכת - בפרט מול התחרות בשוק הפרטי. זו הייתה משימה שלקחתי על עצמי. כבר בתקופת הקורונה ובמיוחד אחרי 7 באוקטובר, ראינו יותר ויותר אנשי מקצוע מוכשרים מההייטק ומהמגזר הפרטי שרצו לרתום את הניסיון והיכולות שלהם לטובת המדינה. מי שמחפש את השכר הגבוה ביותר כנראה לא יבחר בשירות המדינה, אבל מי שרצה לשפר את חייהם של מיליוני אזרחים מצא במערך הדיגיטל בית חם והזדמנות לחולל שינוי אמיתי".

את דרכה בעולם הטכנולוגיה התחילה לב עמי ביחידה 8200, ושירתה בה גם בקבע. לאחר השחרור, כשחבריה הלכו להייטק והתעשרו מעסקאות סייבר, בחרה לעבוד בחברת ייעוץ ולאחר מכן במשרדי ממשלה. "אין לי אפשרות לממש את עצמי בדרך אחרת", היא בטוחה. "זו שליחות שקיבלתי מההורים שלי שעלו מארה"ב ושהיו שותפים בהקמה של המדינה. זה חיידק שנדבקים בו".

לב עמי היא בעלת חמישה תארים שניים: במנהל עסקים, כלכלה, משפטים, מדיניות ציבורית ורגולציה ומדיניות סביבתית ובסוף רואה את עצמה בעיקר כמשרתת ציבור במובן הבריטי של המילה. היא מבינה עד כמה העבודה קשה, אך אומרת שהיא "גם משמעותית ומתגמלת. למשל, כשמצליחים ליצור שירות חדש להורים, או לבנות מחדש שירות לאנשים במעבר בין עבודות, או לכאלה שאיבדו קרוב משפחה. זה אימפקט הרבה יותר משמעותי מכל מוצר שהייתי יכולה לבנות בסטארט-אפ, זו משמעות אחרת שקמים איתה בבוקר".

אפשר להניח כי לתחושת המשמעות תרמה גם עובדת היותה בין הנשים הבודדות שעמדו בראש גוף ממשלתי בכהונת הממשלה הנוכחית. לצדה ניתן למנות את מנכ"לית שירות התעסוקה עינבל משש ולאחר פרישתה מונתה דגנית סנקר-לנגה למנכ"לית משרד העלייה והקליטה.

איך זה הרגיש להיות כמעט האישה הבכירה היחידה במשרד ממשלתי?
"היה לי קשה לראות איך הנשים הולכות ונעלמות מצמרת משרדי הממשלה, עד שנשארתי המנכ"לית היחידה שמונתה עוד בתקופת הממשלה הקודמת. מעבר לחוויה האישית הקשה, ככל שהיו פחות נשים, פורום המנכ"לים הפך עם הזמן לפחות שיתופי וליותר כוחני וקולני. לא חסרות נשים מוכשרות, אבל מאחר שמדובר במשרות אמון, גם לנבחרי הציבור יש אחריות לשנות את המציאות הזו".

"ההחלטה שהתקבלה - ממניעים לא מקצועיים"

למרות ההישגים שהיא מונה, לא כולם היו שבעי רצון מתפקודה. כהונתה לא הסתיימה כפי שצפתה כשמונתה לאשת המחשבים הבכירה בשירות הציבורי ארבע שנים קודם לכן. שר הכלכלה ניר ברקת, שבמשרדו חונה המערך, החליט שלא להאריך את כהונתה בשנתיים נוספות בשל מה שהוא מכנה "צורך לרענן שורות".

ברקת הודיע על כך ללב עמי ואף נימק זאת באי-עמידה ביעדים, תוכניות עבודה שלא קודמו כהלכה, היעדרות מדיונים, ואפילו בחתרנות - בכך שניסתה להעביר את מערך הדיגיטל לאחריות משרד ראש הממשלה ללא תיאום איתו. מיד לאחר מכן, יצא במכרז בזק להחלפתה, שהסתיים עם מינויו של ראש המערך הנוכחי נתי כהן במאי האחרון.

 מימין: מנכ''ל משרד הכלכלה והתעשייה מוטי גמיש, השר ניר ברקת וראש מערך הדיגיטל נתי כהן / צילום: סיון שחור - לע''מ

במרץ השנה כתבה לב עמי למ"מ נציב שירות המדינה דאז פרופ' דניאל הרשקוביץ, כי בחודש ינואר הודיע לה השר ברקת על ההחלטה שלא להאריך את כהונתה, למרות שהציגה בפניו כי עמדה ביעדים להם נדרשה - כדי להמשיך לתקופת הארכה של שנתיים נוספות.

במכתב, שהגישה באמצעות עו"ד גלעד ברנע, טענה כי ברקת "פעל שלא כדין באופן מהותי ותהליכי בהחלטתו על אי-הארכת הכהונה תוך התעלמות ואי שקילה של שיקולים רלוונטיים".

הרגשת שהראו לך את הדרך החוצה, איך זה בא לידי ביטוי?
"הראו לי את הדרך החוצה במובן שלא האריכו את הקדנציה. זה היה מאוד על השולחן, לא היה פה סאבטקסט".

השר טוען שלא עמדת ביעדים, לא התנהלת בשקיפות ופגעת באמון שלו. הוא לוקח למשל את התוכנית להנגשת שירותי הממשלה באופן דיגיטלי שהנחה ליישם עם כניסתו לתפקיד וטוען שהוא נדחה שוב ושוב.
"התוכנית עמדה ביעדיה ואף חרגה מהם - 320 שירותים באזור האישי מול יעד של 229, 2.8 מיליון כניסות בחודש, 4.7 מיליון משתמשים רשומים; רישוי העסקים הדיגיטלי התרחב משתי רשויות ל-40; והחלטת הממשלה למפת הדרכים לענן תוקצבה במיליארד שקל. זו העבודה שאני הכי גאה בה, והיא מדברת בעד עצמה.

"המערך הוא גוף מטה שהצלחתו מבוססת על השותפויות עם כלל משרדי הממשלה. טענות תפקוד שמעולם לא הועלו מולי לאורך הקדנציה - לא בהערכות ביצועים, לא בדיוני עבודה ולא בשיחת הסיום. הן נמסרו לראשונה רק לאחר שההחלטה כבר התקבלה, הן בעיניי ניסיון להצדיק בדיעבד החלטה שהתקבלה ממניעים שאינם מקצועיים".

לא הצלחת לסגור את הפער מול ה-OECD במדדי הדיגיטל - שם אנחנו מדורגים מתחת למדינות כמו לטביה, איסלנד, קולומביה ויוון.
"עדיין, הפער ב-2023 היה גדול יותר: אימצנו מדיניות דיגיטל לאומית, חיזקנו את העבודה מול ה-OECD, וקידמנו מהלכי חקיקה אבל יש גם פערים וחשוב להסתכל עליהם: הם נובעים מכך שישראל רצה מהר, אבל העולם רץ מהר יותר. רק עכשיו אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו מאשרים אסטרטגיה של בינה מלאכותית, בעוד ממשלות אחרות עשו את זה הרבה קודם - וגם את המימוש אנחנו לא עושים בקצב הנדרש, זה בא לידי ביטוי לצערי גם במדדים הבינלאומיים".

זכותו של השר לא להאריך את הקדנציה, זה לא דומה להדחה.
"להצליח להשלים ארבע שנים בממשלה הזו, זה אירוע מאוד נדיר. היו הרבה מאוד פעולות והישגים בעולמות של טכנולוגיה ובניית הארגון, וסך הכל עבדנו בצורה טובה ומקצועית ביחד לאורך התקופה הזו. לקראת סוף הקדנציה היה ניסיון של משרד ראש הממשלה להעביר אותנו אליהם. אני באופן אישי חשבתי שזה נכון - שבדומה לנציבות שירות המדינה או גופי רוחב אחרים, נהיה חלק מהמטה הממשלתי במשרד ראש הממשלה.

"משם התחיל עימות לא ענייני ולא מקצועי שנגמר בכך שלא הוארכה הקדנציה. אני אציין שלאחר שהוחלפתי מערך הדיגיטל אכן עבר למשרד ראש הממשלה. בשום שלב לא הייתה שום טענה מקצועית כלפי. להיפך, המערך נתפס בממשלה כגוף סופר־מקצועי על כל הנהלתו וגם על העומדת בראשו".

טענת במכתב שהיו תופעות של התערבות בתהליכי מינוי לתפקידים בכירים בעולמות הדיגיטל, בין השאר לטובת מקורבים, וכוונה למינויים פוליטיים.
"העמדה המקצועית שלי הייתה שצריך לשמור על מערך דיגיטל שהוא עצמאי, גוף חזק ועומד בפני עצמו בעמדותיו המקצועיות, ואמרתי את זה בצורה ברורה גם במכתב שהוגש. אני יכולה להעריך שהכוונה הייתה ניסיון לסיים בתקופת בחירות קדנציה של גורם שהוכיח את עצמו כמקצועי. בעיני, זה סוג של התערבות פוליטית. אני לא יודעת להגיד באופן ברור מה עמד מאחורי זה, אבל אני חושבת שזו הייתה טעות שלא להאריך את הקדנציה. כרגע זה מאחורינו, אנחנו מתקדמים קדימה וחשוב שהגוף הזה ימשיך לתפקיד בצורה עצמאית ולהוביל את הממשלה גם במצב של תחלופה של הממשלה".

חששת מכך שמערך הדיגיטל ישמש למינויים פוליטיים, ושמישהו יעשה שימוש במערך לטובת פוליטיזציה בזמן שנותר עד הבחירות?
"אני לא יכולה לפסול את האפשרות, אבל אני לא חושבת שהנקודה היא שימוש ישיר במערך הדיגיטל לצורך פוליטיזציה, אלא הניסיון לייצר מינויים. עצם העובדה שבפורום מנכ"לים, כולל ראשי יחידות מקצועיות - הייתי השורדת האחרונה מהממשלה הקודמת מעידה על מציאות שמקשה לייצר מקצועיות לאורך זמן ולייצר מהלכים משמעותיים.

"פרויקטים לא קורים מהיום למחר. הם קורים כשגורם בכיר דוחף אותם לאורך תקופה משמעותית וארוכה. כשהם מייצרים תחלופה שהיא לא בהכרח נחוצה מקצועית, או שהיא קצרה מהקדנציה האופטימלית, זה מוסיף קושי להסתגלות הארגונית. כל ארגון שהם מחליפים את מי שעומד בראשו יש לו תקופה של התלבטות מחדש. גם כשמביאים את המנהל הטוב ביותר בעולם, זה דורש איזושהי עצירה לצורך התארגנות וזה עוצר מהלכים שהיו בעיצומם".

"סטיגמה לא מוצדקת על השירות הציבורי"

בתחילת השיחה שלנו דיברת על הבחירות ועל תקווה שממשלה חדשה תביא בשורה חדשה בעולמות הדיגיטל. למה את מקווה בעצם?
"התקווה שלי היא שממשלה חדשה תבין את הסיכונים העצומים שאנחנו כמדינה לוקחים על עצמנו כשאנחנו לא משקיעים בשירות הציבורי - והשירות הציבורי, זה גם אומר איך אנחנו מטמיעים AI ומביאים אותו להשפיע דרמטית על כל המגזרים במשק. את התופעות שדיברנו עליהן - עזיבה של גורמי מקצוע בכירים ומנוסים, החלשת משרדי הממשלה כארגון מקצועי ואי-השקעה במנגנונים שיאפשרו להם לעבוד ביחד בצורה טובה.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו המשך הידרדרות של הדבר הזה (השירות הציבורי - א"ג) וזה לא קשור לטכנולוגיה. זה קשור לצורך אסטרטגי של מדינת ישראל שאני מקווה ומאמינה שממשלה חדשה תרצה לחשוב עליו ולעצב אותו מחדש. אם ממשיכים במסלול הנוכחי אנחנו מאבדים יכולת אסטרטגית לאומית - ואם אנחנו משנים כיוון אז יש לנו הזדמנות לעשות קפיצה מאוד מאוד מהירה".

אם היית יכולה לפגוש את עצמך לפני ארבע שנים, כשרק נכנסת לתפקיד, מה היית מייעצת לעצמך?
"אני חושבת שלפני ארבע השנים האחרונות הבנתי את האתגרים של השירות הציבורי, אבל לא את העוצמה שלהם ולא עד כמה הבנייה של השותפויות שנבנתה מלמטה היא קריטית. כי אנחנו, מערך הדיגיטל, הוא לא הגורם שיש לו סמכות לכפות את הקמת מאגר פסולי רישיון נהיגה, אלא הוא גורם שבסך הכל יכול לחבר את כל הגורמים.

"לדעת מוקדם יותר איך ליצור חיבור של מספר ארגונים שונים עוינים אחד לשני - שממש הלכו מכות, כולל בשיחות זום שאני עליתי אליהן בתחילת התפקיד. הייתי אז קצת בהלם. צריך לעקור את הדבר הזה מהשורש ולבנות ארגון שמסוגל לעבוד ביחד.

"אחת הסיבות שאני כותבת את הספר היא שאני חושבת שיש סטיגמה לא מוצדקת על אנשים שהם בינוניים או אנשים שאין להם ברירה. זו לא החוויה שלי. החוויה שלי היא שהמנהלים בשירות הציבורי הם אנשים נפלאים שמשלמים מחירים מאוד כבדים כדי להישאר, לעבוד בסביבה מאוד לא מתגמלת, מתוך שליחות וציונות, בלי מרכאות. הם עובדים בנסיבות כמעט בלתי אפשריות, ואני הייתי רוצה לאפשר נסיבות שמאפשרות להצליח".

זה נראה כאילו את בונה על חזרה למערך הדיגיטל אחרי הבחירות הבאות.
"לא, אני סיימתי את התקופה שלי שם בתחושת סיפוק וגאווה, ופונה לאתגרים חדשים שיעזרו לי לבנות את השירות הציבורי בצורה טובה יותר. אני מביאה ערך מוסף בהובלת מערכות שזקוקות למהפכה, במיוחד באתגרים חוצי משרדים שדורשים בניית שותפויות. זו שאיפה שלא הצלחתי לממש במלואה במסגרת הממשלה הנוכחית. הפתעתי את עצמי בכתיבת הרומן אבל אני עדיין חולמת להיות חלק מממשלה שתהיה מחויבת לשיקום השירות הציבורי ולהובלת הרפורמות הגדולות שנדרשות בו".

מלשכת שר הכלכלה והתעשייה ח"כ ניר ברקת נמסר בתגובה: "בניגוד לטענות חסרות הבסיס, ההחלטה שלא להאריך את כהונתה של שירה לב עמי נשענת על נימוקים מקצועיים בלבד. כהונתה נקצבה מראש לארבע שנים וההחלטה שלא להאריך את כהונתה נעשתה כדין. במכתב רשמי שנמסר לה פורטו פערים עמוקים המעידים על פיגור בפרויקטי ליבה, היעדרויות סדרתיות מדיונים ותלונות עובדים על סביבת עבודה פוגענית והתעמרות, עמדה ששותפה לה במלואה גם מ"מ מנכ"לית משרד ראש הממשלה. ארגון בריא מחייב בחינת ביצועים וריענון שורות בתום קדנציה וטוב שההחלטה הזו נעשתה".