מייסד פאפאיה גיימינג נלחם על האימפריה שבנה: "לא פעלנו במחשכים"

אוריאל בכר, מייסד ומנכ"ל חברת הגיימינג פאפאיה, עומד בפני קרב חייו. לפני כשלושה חודשים פסק בית המשפט הפדרלי בניו יורק כי על החברה לשלם 719 מיליון דולר למתחרה האמריקאית סקילז (Skillz), לאחר שנקבע כי הציגה את משחקיה כתחרויות הוגנות בין שחקנים אנושיים, אף שבפועל השתמשה בבוטים שהשפיעו על תוצאותיהם - מבלי לגלות למשתתפים. עכשיו פאפאיה (להבהרה, אין מדובר בפאפאיה גלובל, חברה אחרת העוסקת בניהול שכר ותשלומים גלובליים) מגישה ערעור ובתגובה ראשונה לפסק הדין, בסכום שמאיים על החברה שבנה, מבקש בכר להבהיר: "פעלנו ממקום טהור ולא עשינו דבר במחשכים".

● הצוללת | האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו
● ראיון | "הייתי השורדת האחרונה מהממשלה הקודמת - ואז הראו לי את הדרך החוצה"
● למה התקיפות האמריקאיות לא מצליחות לעצור את שגשוג תעשיית הקוקאין העולמית

"כואב לנו. הנשמה בוערת. אנחנו סבורים שנמנע מאיתנו להביא ראיות ועדויות קריטיות במשפט", שוטח המייסד את גרסתו בפרשה בראיון בלעדי לגלובס. "לא נתנו לנו להעיד. התחושה שלנו הייתה שקופחנו במשפט. כל כולנו עכשיו בערעור".

בינתיים בית המשפט המחוזי בתל אביב עיכב, לבקשת החברה, את האפשרות לפתוח בהליכי גבייה נגדה בישראל (למרות שפסק הדין לא חלוט ולכן לא אכיף בישראל). הפנייה נועדה למנוע מסקילז (שביוני האחרון שינתה את שמה ל־Firy) ניסיונות אכיפה מיידים בארה"ב - מה שעלול להביא להתמוטטותה של פאפאיה.

במקביל, פנתה החברה לבית המשפט במדינת דלאוור להכיר בהליך הישראלי כעיקרי, מהלך שעיכב את ההליכים נגדה. המשמעות היא שבשלב זה קיימת לה הגנה מפני פגיעה בפעילותה שם. החברה מבקשת לערוך הסדר שיאפשר לה להמשיך לפעול, כך שהחוב ייפרס על פני 6.25 שנה בפיקוח של מנהל ההסדר שמונה, עו"ד גיל אורן.

 עו''ד גיל אורן, מנהל הסדר החוב של פאפאיה / צילום: כדיה לוי

"לא מדובר בהימורים"

פאפאיה הוקמה לפני עשור על ידי בכר, אלכס ליאכובצקי (סמנכ"ל המו"פ) ואנדריי בירמן (סמנכ"ל הטכנולוגיות) - וזכתה תוך זמן קצר יחסית להצלחה מטאורית. היא עוסקת בפיתוח והפעלה של שורת משחקים תחרותיים, מבוססי יכולת, לסלולר כמו: סוליטר קאש, בינגו קאש ובאבלס קאש - בגרסאות שבהן ניתן גם להתחרות ולזכות בפרסים כספיים.

המודל העסקי בנוי כך שהמשתתפים משלמים על ההשתתפות בתחרות, וגם יכולים לזכות בכסף אמיתי. "אנחנו מייצרים ממשק שבו שחקנים יכולים להתחרות אחד עם השני, ולייצר זירה שהיא מבוססת מיומנות", אומר בכר ומדגיש כי משחקי החברה בנויים על יכולת - ולא מדובר בהימורים.

"אנחנו מצוותים שחקנים ומרוויחים מהעמלה. אנחנו מייצרים 15 מיליון סשנים ביום, עם מיליון שחקנים, ולוקחים עמלה מכל תחרות. במקום שיהיה פרס השווה לכמות דמי הכניסה של המשתתפים, אני לוקח את זה ומפחית 20% או 15% - תלוי בתחרות. זה יותר דומה לבורסה, כי אני מחבר בין משתתפים וגובה עמלה".

פאפאיה מחזיקה בחברת בת אמריקאית שמספקת שירותי פרונטינג ועושה את סליקת תשלומי השחקנים, אך הפעילות בפועל מנוהלת מישראל. ב־2021 הכנסות החברה עמדו כבר על 163 מיליון דולר, ובשיא ב־2024 על 533 מיליון דולר. 85% מההכנסות מקורן בשחקנים מארה"ב.

הקונספט עבד וההכנסות זרמו. אלא שאז, ב־2024 המתחרה סקילז, חברה אמריקאית ציבורית, שהחלה לפעול בשוק כשבע שנים לפני פאפאיה, הגישה את התביעה נגדה בטענה לתחרות לא הוגנת. התביעה הוגשה בין היתר בטענה להפרת חוק לנהאם, חוק סימני המסחר הפדרלי הראשי של ארה"ב, שאוסר על פרסום המטעה את הציבור או פוגע במתחרים.

סקילז טענה כי פאפאיה הציגה את משחקיה כתחרויות בין בני אדם, אך בפועל שילבה בהם בוטים ללא גילוי נאות. לטענת סקילז, הדבר הטעה צרכנים, העניק לפאפאיה יתרון תחרותי בלתי הוגן ופגע בעסקיה שלה.

 סקילז. ירידה בהכנסות / צילום: Reuters, Timon Schneider / SOPA Images

בשוק המשחקים הזה יש צורך במספר גדול של שחקנים פעילים בפלטפורמה כדי שתהיה התאמה מהירה למשחקים. סקילז טענה כי בעוד שהיא השקיעה סכומים גדולים בגיוס ושימור שחקנים - פאפאיה השתמשה בבוטים ולכן יכלה להציע חוויית משתמש טובה יותר ובהוצאות נמוכות יותר.

הפסיקה המטלטלת

בארה"ב, שלא כמו בישראל, הליכים משפטיים לרוב אינם נמשכים שנים. המשפט החל ב-13 באפריל 2026 ותוך עשרה ימים - ב-23 באפריל, חבר המושבעים מסר את החלטתו והעמיד את הפיצוי הישיר על 420 מיליון דולר. השופטת החליפה את פיצוי המושבעים בפיצוי המבוסס על השבת רווחים - וביולי קבעה את הסכום הסופי על 719 מיליון דולר.

חבר המושבעים קבע כי פאפאיה אחראית לפרסום כוזב, לאחר שהציגה את משחקיה כהוגנים ומבוססי יכולת, כאלה שבהם מתחרים שחקנים ברמה דומה כדי להבטיח הזדמנות שווה - מבלי לחשוף את השימוש בבוטים. בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על החברה ונקבע כי מדובר בהטעיה.

לפי פסק הדין, בשנים 2021-2023 החברה השתמשה בבוטים כדי לייצר במהירות טורנירים עם מספר גדול של שחקנים וכן בבוטים שגרמו לשחקן לנצח או להפסיד (Tailored Bots). כך למשל אפשר היה להעניק ניצחון לשחקן שברצף הפסדים - כדי לעודד אותו להמשיך לשחק.

בבית המשפט הוצג כי בטורנירים באותה תקופה השתתפו 13 מיליון בוטים לעומת 11 מיליון שחקנים אנושיים. לפי פסק הדין, בינואר 2021 פאפאיה עשתה שימוש בבוטים ב־90% מהטורנירים בכסף וכאשר הפסיקה את השימוש, בסוף 2023, נעשה שימוש בבוטים ב- 50% מהמשחקים.

לא הייתה מחלוקת כי פאפאיה השתמשה בבוטים עד סוף 2023 כדי למלא את הטורנירים וגם כי היא הפסיקה את השימוש מיוזמתה עוד טרם הגשת התביעה. בכר מסביר זאת כך: "הצורך הלך ופחת כי היו לנו מספיק צרכנים והכול עבד כמו שצריך".

פסק הדין קבע שפאפאיה השיגה נוכחות משמעותית בשוק האמריקאי, תוך זמן קצר, כשהיא משקיעה רק חלק קטן ממה שסקילז השקיעה. בפסק הדין גם נקבע כי המתחרה השקיעה יותר ממיליארד דולר במשחקים ועד למשפט לא הפכה רווחית.

לפי פסק הדין, ההכנסות של סקילז ירדו ב-60%, באותן שנים בהן פאפאיה השתמשה בבוטים, מ-384 מיליון דולר ל-152 מיליון דולר. זאת בזמן שהכנסות פאפאיה עלו מ-163 מיליון דולר ל-461 מיליון דולר באותה תקופה.

בית המשפט קבע כי בשוק משחקי הגיימינג התחרותיים, רווח של פלטפורמה אחת הוא ההפסד של אחרת. וכי הפרסום המטעה של פאפאיה גרם למתחרה לאבד לקוחות ונתח שוק - טענה שפאפאיה סבורה שהיא מוטעית.

"בוטים הם סטנדרט בגיימינג"

בכר מדגיש שוב ושוב כי הוא מכבד את הפסיקה של בית המשפט בארה"ב, אך דוחה את שלל הקביעות הללו ועומד על כך שהמשחקים היו הוגנים. פאפאיה טוענת כי לא הפרה את החוק, לא שיקרה בפרסומים ולא גרמה נזק למתחרה.

למה השתמשתם בבוטים מלכתחילה?
"בוטים הם סטנדרט בתעשיית הגיימינג ונועדו לשפר את חוויית המשתמש ולקצר זמני המתנה. השימוש בבוטים, או כמו שאני מכנה אותם - משתתפים אוטומטיים - נפוץ מאוד בתעשייה, ואין חוק שאוסר על כך".

אין רגולציה הקובעת אם מותר או אסור להשתמש בבוטים. התביעה התבססה על טענה להטעיה בפרסומות של פאפאיה. ואולם לדברי בכר "היחס לשימוש בבוטים במשפט היה שלילי והוא שהביא לקביעות המושבעים נגדנו, למרות שאין כל איסור על כך".

אחד החסמים לכניסה לשוק המשחקים הוא הצורך במספר משתמשים גדול כדי שיהיה ניתן לשדך בין בעלי רמת מיומנות דומה (מה שמכונה "נזילות"). בכר מסביר כי "פאפאיה משדכת בין שחקנים, וכשהייתה במשחק מסוים פחות נזילות, השחקנים האוטומטיים, אותם בוטים, ייצרו אותה".

כדוגמה בשוק אחר בכר נותן את חברת סיטדל, מהקבוצות הפיננסיות הגדולות בוול סטריט שתפקידה "עשיית שוק" - לייצר נזילות בבורסה, כלומר להבטיח שתמיד יהיה מי שיקנה ומי שימכור ניירות ערך. לדבריו, באותו אופן, פאפאיה משדכת בין שחקנים.

"המערכת מתאימה את השחקנים לתוך תחרויות, וזה משתנה לפי השעות. נגיד בשלוש בבוקר יש פחות נזילות מבערב, כי אנשים ישנים. כל מה שהדבר הזה (השימוש בבוטים - נ"ש) בא לעשות, זה לייצר את אותה נזילות. השחקנים האוטומטיים אצלנו נועדו למטרה אחת - עשיית שוק. מאצ'ינג מוצלח בין שחקנים בתחרויות. השתמשנו בזה יותר בהתחלה ועם הזמן זה דעך. עשינו את הדבר הזה לטובת החוויה של המשתמש. כל מה שעשינו היה למקסם את הערך הבידורי".

"ביזנס של דולר עבור בידור"

לפי המודל של פאפאיה, השחקנים מפקידים כסף במערכת ומשלמים ממנו דמי כניסה לטורנירים. המפסידים מאבדים את הכסף, ואילו המנצחים מקבלים את סך דמי הכניסה בניכוי העמלה שגובה החברה. לדברי בכר, במאזן הכולל של הפסדים וניצחונות החברה הפסידה בתקופה בה השתמשו בבוטים.

לדבריך השימוש בבוטים הביא לחברה הפסד של 40 מיליון דולר. איך?
"זה מספר המתבסס על מומחים כלכליים. המספר מתאר את הפרסים שקיבלו שחקנים אנושיים כתוצאה מהשימוש בבוטים. כאשר שחקן מרוויח מול הבוטים, החברה מפסידה כי הבוט לא שילם על השתתפות בטורניר והפרס נגזר ממספר המשתתפים (פחות העמלה). עשינו את כל הדבר הזה אך ורק לטובת החוויה של המשתמש".

במקרה שבוט מנצח בטורניר, יש לציין, הכסף ששילמו השחקנים האנושיים נשאר בחברה. אולם אלה, כאמור, לא משלמים דמי כניסה.

בית המשפט קבע כי עשיתם שימוש בבוטים שאפשרו לשלוט בתוצאה - לנצח או להפסיד (tailored bots).
"התיאור של הבוטים בפסק הדין הוא לא מדוייק. כל הבוטים היו לטובת הנזילות, ולטובת ההתאמה בין השחקנים. יש לנו חוות דעת מומחה שניתח את המשחקים שלנו. לא נתנו לנו להציג אותה במלואה. כל התחרויות היו הוגנות וחוקיות לטובת השחקן.

"נעשה שימוש מצומצם ב'בוטים מותאמים' (tailored bots, אלו שלפי פסק הדין נועדו לשלוט בתוצאה - נ"ש) לצורך תיקון חוסר איזון במנגנון התאמת השחקנים. כששחקן זכה או הפסיד יותר מדי, המערכת כיילה את רמת המיומנות באמצעות הבוטים האלה. היה 'בוט מותאם ניצח ון' פי 4.3 מ'בוט מותאם הפסד'".

יש לציין כי פאפאיה טענה שהנתון מוכיח שהשימוש נועד לשפר את ההתאמה ולא לרמות. אך טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.

למה לא גיליתם לשחקנים שהם עשויים להתחרות בבוטים?
״שימוש בבוטים זו פרקטיקה נהוגה ומקובלת בתעשיית הגיימינג. הבוטים היו חלק ממערכת התאמת השחקנים שהיא סוד מסחרי. אנחנו אנשים ישרים והגונים. לא אמרנו שמשחקים רק מול שחקנים אמיתיים. השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא - למה אני צריך לחשוף מידע מסחרי על מערכת התאמת השחקנים?״

אתה לא חושב שלשחקנים הייתה ציפייה לדעת שהם משחקים נגד שחקנים אוטומטיים?
"המציאות היא שאף אחד לא יודע מה עובר בראש של האדם לידו. אין לי מושג מה מישהו חשב. בתכלס היה ערך בידורי, פאן. אנחנו בביזנס של דולר עבור בידור. אנשים שמים את הכסף כי הם נהנים מהתחרותיות, מההוקרה, ההשתייכות".

פסק הדין קבע כי פאפאיה סגרה חשבונות של מי שהתלונן על שימוש בבוטים, ושיקרה לגבי השימוש. זה מה שהיה?
"פאפאיה מקבלת מאות אלפי פניות לשירות לקוחות בנושאים שונים. כששחקן מתלונן שוב ושוב ומראה חוסר שביעות רצון אז הפרקטיקה היא שמשיבים לו את הכסף וסוגרים לו את החשבון, כי זה שחקן שהחוויה שלו לא הייתה טובה".

על השאלה האם החברה שיקרה כשפנו אליה לקוחות - השיב כי הוא מנוע מלהשיב בשל הערעור ו"יש לי הרבה מה לומר".

"דורשים פי 7 מהרווח שלנו"

פאפאיה דוחה לחלוטין את קביעת בית המשפט ולפיה הצלחתה באה בהכרח על חשבון סקילז. "אין קשר סיבתי בין הפרסומים של פאפאיה לבין ירידה בהכנסות של סקילז", אומר בכר. "בטח ובטח כשעוד חברות משתמשות בבוטים. הם יצרו עולם של משחק סכום אפס - או אתה או אני. אבל יש פה עוד שחקנים. ראיות משמעותיות שלנו לא התקבלו במשפט".

לדבריו, אין גם קשר בין אי הגילוי על השימוש בבוטים לסכום העצום שנפסק לטובת המתחרה, או לירידה בהכנסותיה. "המומחה מטעמנו העיד שהסכום שנקבע לא כימת את הפרסום. הרווח שלנו בתקופה היה 106 מיליון דולר. פסק הדין יצא פי 7". פאפאיה טענה במשפט כי סקילז לא הציגה ראיות לכמה שחקנים נחשפו לפרסומות, שהיו כאמור הבסיס לתביעה.

כאמור, בכר ובכירי החברה לא העידו במשפט. בשלב העדויות המוקדמות, במרץ 2025, מנהלי פאפאיה עשו שימוש בזכות השתיקה (הזכות להימנע מהפללה עצמית). שנה לאחר מכן הם ביקשו להעיד והשופטת סירבה וציינה כי בשלב זה הדבר יפגע באופן לא הוגן בסקילז.

למה לא העדתם ואז שיניתם את דעתכם?
"במהלך החקירה המקדימה נאמר לנו שיש חקירה לכאורה נגדנו של משרד המשפטים האמריקאי. ברגע שזה נודע לנו, עורכי הדין שלנו ביקשו לדחות את המשפט, אבל בקשתם נדחתה. אחרי שבמשך תקופה ממושכת לא נעשו פעולות חקירה - ביקשנו להעיד. השופטת לא אפשרה לנו. אף אחד מעדי החברה לא הורשה להעיד בפני חבר המושבעים, למעט מומחים, שגם עדותם הוגבלה ובאופן חד־צדדי".

במסגרת תביעה שכנגד שהגישה פאפאיה כחלק מההליך המרכזי, נדחו כל טענות פאפאיה והשופטת פסקה כי החברה לא הציגה ראיות מספקות לטענות שונות שהעלתה, או לנזק שנגרם לה.

בגיל 12 מכר תכשיטים בבתים

בכר (36) נולד בישראל. אביו היה דיפלומט במשרד החוץ שהכיר את אמו כשעבד בפנמה. המשפחה נדדה בשל הקריירה של אביו, ובכר עבר כל שלוש שנים בית ספר. הוא למד במקסיקו, בגוואטמלה, בצ'ילה, ברוסיה ועוד.

הוא למד בבתי ספר אמריקאים, עם ילדי שגרירים, ונחשף לעולם של מסחר ועסקים דרך משפחתה של אמו המתגוררת בפנמה. "יש שם קהילה יהודית מאוד חזקה שמתעסקת במסחר. ראיתי שם עולם, ונמשכתי לעולם של עסקים. נהייתי יזם בגיל מאוד צעיר", הוא מספר.

אבל בכר התקשה לממש את האספירציות שלו: "בתור משפחה שנחשבת שליחה של משרד החוץ היה אסור לנו לעשות עסקים. כל הזמן הייתי מקים דברים ואבא שלי היה סוגר לי אותם".

כשהיה בן 12 לקח סחורה בקונסיגנציה ועבר מבית לבית בפנמה כדי למכור תכשיטים. בגיל 16 כבר הקים עסק לשלטי חוצות בצ'ילה. לצבא הגיע עם מבטא כבד, והתגייס לרוכב שמיים, יחידת הכטב"מים הטקטיים בתותחנים.

אחרי הצבא החל לעבוד בפיתוח עסקי בחברות שונות והגיע לסטארט־אפ Hola המאפשר לעסקים לאסוף מידע על המתחרים. "התחלתי בפיתוח עסקי ודי מהר הפכתי למספר 2. הייתי שם שנה וחצי, אני ממצה מאוד מהר. ברגע שרצו לקדם אותי ידעתי שזה השלב לעזוב. נבהלתי, אמרתי 'אני פה רק כדי ללמוד'. אבא שלי רצה לרצוח אותי".

הרעיון להקים את פאפאיה הגיע מתוך ילדותו בעולם המשחקים. "כשאתה עובר ממקום למקום, אתה לא מדבר את השפה, אז אתה עם המשפחה והאחים. שיחקתי סופר מריו, נינטנדו ואטארי", הוא מספר. "אבל הייתה חסרה לי התחרות. לא הבנתי למה אי אפשר לבחור מול מי אתה מתחרה, או להתחרות האחד מול השני".

בנוסף, הטרידה אותו המחשבה כי אז לא היה ניתן לשחק משחקים מבוססי יכולת על כסף. "חתרתי להקים משהו משמעותי בעולם העסקי וזיהיתי את ההזדמנות שיש - שלא צריך רישיון (כלומר לא הימורים שדורשים רישיון במדינות בהן הדבר מותר - נ"ש)".

בכר חבר לאלכס ליאכובצקי, חבר ילדות מרעננה ששירת ביחידה טכנולוגית מסווגת. אל השניים הצטרף גם אנדריי בירמן ששירת עם ליאכובצקי. במרפסת בית הוריו של ליאכובצקי נולדה פאפאיה. בהתחלה התקשו לגייס משקיעים שמתעניינים בתחום הזה בארץ ובני משפחה וחברים היו המשקיעים הראשונים.

"כל המוצר נולד מיצירת משחק לצד הפלטפורמה (תשתית טכנולוגית המאפשרת תחרויות - נ"ש), כאשר המשחק הוא 10% ו-90% הפלטפורמה. בנינו פלטפורמה מחופשת למשחק. הלב של המוצר זה היכולת לנהל את התחרויות, לתת פרסים, לייצר את הסביבה התחרותית. יש לנו שלושה משחקים. מנסים כמה בשנה, מתוכם אחד שורד. אנחנו ממש בהתחלה של הקטגוריה הזאת בעיניי".

בשנתיים הראשונות שלושת המייסדים עבדו בעבודות יומיות, במקביל לפיתוח החברה. רק בסוף 2018 עברו לעבוד בחברה שלהם במשרה מלאה. המשקיע הראשון היה קרוב משפחה של בכר מפנמה שהשקיע 120 אלף דולר, תמורת 6.5% מהחברה - ומכר ברווח עצום בהמשך.

 מייסדי פאפאיה גיימינג, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

לדברי בכר, הגיוס הראשון הרציני היה מ-NFX, קרן ההון סיכון האמריקאית-ישראלית של גיגי לוי-וייס - 2.5 מיליון דולר לפי שווי של 7.1 מיליון דולר.

אחד המאפיינים החריגים בסיפור הצמיחה של פאפאיה הוא היקף ההון החיצוני המצומצם שגייסה. מאז הקמתה גייסה החברה כ־3.5-4 מיליון דולר בלבד כהון שנכנס לחברה, ולא יצאה לסבבי גיוס גדולים. בגיוס האחרון, ב־2020, הוערכה פאפאיה ב־47 מיליון דולר.

 גיגי לוי-וייס / צילום: NFX

בשנים שלאחר מכן הצטרפו משקיעים נוספים, חלקם במסגרת עסקאות סקנדרי, כלומר רכישת מניות מבעלי מניות קיימים, ולא הזרמת הון חדש לחברה. בכך הצליחה פאפאיה לצמוח להכנסות שנתיות של כחצי מיליארד דולר, לפי נתוני החברה, מבלי להישען על סבבי ההון הגדולים שאפיינו חברות טכנולוגיה רבות בתקופת הגאות.

ב-2020 עברו היזמים למשרד הראשון שלהם כשאיתם 30 עובדים. היום החברה משתרעת על מספר קומות בבניין סקיי טאוור בתל אביב.

"בכולנו יש מעבר לנגלה לעין"

את השם פאפאיה בחר בכר בגלל צורת הפרי. "כשחותכים פאפאיה יש צורה של כוכב. ובמריו יש כוכב. זה הכי משחקי שיש. וגם לכולנו יש בפנים משהו מעבר לנגלה לעין. הרגיש לי מעניין ומשחקי ומגניב, אמרתי, גם אפל הצליחו, אז למה לא פאפאיה", הוא מסביר.

לדבריו, כשבחרו את השם, הם לא הכירו את פאפאיה גלובל ולא את רשת נעלי הילדים באותו השם, ואת הדומיין עם השם רכשו מזוג רופאים סיניים.

למה הורדתם רשמית את המילה גיימינג מהשם לפני ארבע שנים?
"הרגשנו שהחברה היא מעבר לחברת גיימינג. החזון של החברה הוא לייצר קהילה של שחקנים סביב משחק תחרותי כשמאחורי הרצון עומדת פילוסופיה. מה שהסטרימינג עשה לעולם הטלוויזיה, והסושיאל עשה לעולם התוכן, אז התחרות עושה לעולם הגיימינג. אנשים רוצים להיות חלק מהתוכן, הם כבר לא רוצים להיות מול עצמם בחושך במערה אלא להתחרות, להראות כמה הם טובים, ולקבל פרסים על הביצועים שלהם. זה אוניברסלי.

 משחק סוליטר קאש של פאפאיה. ''זירה מבוססת מיומנויות'' / צילום: צילום מסך

"החלום שלנו הוא לייצר את הקטגוריה הזו של competitive play (משחק תחרותי נגד אחרים ולא נגד המחשב - נ"ש), שרק בחיתולים. אנחנו בונים תשתית תחרותית. זה לא רק משחק, זאת שכבה של תחרות, זה בעצם המוצר, הוא יוכל בעתיד לשבת על הרבה יותר משחקים, לא בהכרח גם שלנו".

מה פסק הדין עושה לחלום?
"אלו שנתיים שאחוז גבוה מהקשב הניהולי היה במשפט ולמרות זאת השקענו במוצר ובתוכניות. המטרות לא השתנו. ההסדר יאפשר לנו להתרכז בשוק ובמיצוב של הקטגוריה. אנחנו רוצים את קהילת השחקנים הכי גדולה בעולם. בשביל זה אנחנו קמים בבוקר".