הפוליטיקאים חוקקו את חוק הספאם, ודאגו להחריג את עצמם

כעיתונאי, שרגיל לענות לכל טלפון, זה הפך לבלתי נסבל. כשניסיתי להרדים את הילד והטלפון צלצל ובצד השני הייתה עוד הקלטה של גוטליב, אין לתאר כמה התרגזתי.

בשנת 2008 הכנסת העבירה את "חוק הספאם", שקובע שחברות מסחריות לא יכולות לשלוח לנו מסרונים, דואר אלקטרוני, פקס ושיחות אוטומטיות ללא קבלת הסכמה מפורשת לכך. מי ששולח בכל זאת, יחטוף קנס של 1,000 שקל לכל הפרה. המטרה היא מניעת ניצול לרעה של מאגרי מידע כדי להספים אותנו במסרונים והקלטות. קצת שקט ממי שלא ביקשנו לשמוע ממנו.

אלא שעמותות ללא מטרות רווח, כמו גיוס תרומות ושמות לתפילה בקברי צדיקים, לא נכללו בחוק. כאשר ח"כ מיקי רוזנטל ביקש לתקן זאת ב-2016, ועדת השרים לענייני חקיקה נבהלה: מה, כבר לא נוכל לשלוח מסרונים ושיחות בפריימריז ובבחירות? היא הניחה אולטימטום לרוזנטל: או שתחריג אותנו במפורש, או שנפיל את התיקון שלך.

רוזנטל הסכים, וכך נוצר החוק היום: לאף אחד, כולל עמותות, אסור להספים - חוץ מהפוליטיקאים. הם חוקקו את החוק, ולכן דאגו להחרגה של עצמם. הלוואי שנזכה לפוליטיקאים שרואים בעצמם שליחי ציבור ולא כעוד קבוצת לחץ שצריכה לדאוג לאינטרסים של עצמה.

עידן ארץ

תגובת משרד האוצר - שלפיה אין מניעה תקציבית להעברת הכסף והנושא תלוי רק ב"תעדוף הפנימי" של המשרד להגנת הסביבה - נתנה הצצה מטרידה למצב מאחורי הקלעים.

ההתנהלות זו מייצרת כשל לוגי ומוסרי: מצד אחד, המדינה נסמכת באופן מלא על העמותות הללו. היא מעבירה אליהן בעלי חיים מוחרמים, פגועים ונטושים, מתוך ידיעה שאין למוסדות הרשמיים שום מערך חלופי לטיפול בהם. מצד שני, ברגע שנדרשת השתתפות בסיסית במימון הטיפולים, המזון והאחזקה - המדינה מתנערת מאחריות ומותירה את העמותות להתמודד לבד. זאת, על אף שלשם כך הוקמה הקרן מלכתחילה.
לא מדובר בטעות בירוקרטית, אלא בתסמין של בעיה מערכתית. ארגוני ההצלה אינם גופים פרטיים למטרות רווח. הם חלק מהרשת המוסרית של החברה הישראלית. כשהמדינה מקפיאה את הצינור התקציבי הצר ממילא, היא לא רק מסכנת אלפי בעלי חיים, אלא מטילה את מלוא העול על אזרחים פרטיים.

תומר שמאי

הרעיון היה להתבסס על ניצול מערך ההפצה הגלובלי של החברה כדי להיכנס עם מכונות קפה אוטומטיות ומשקאות קפה של קוסטה לשווקים חדשים. 7 שנים לאחר מכן, העסקה רחוקה מלהגשים את הציפיות, ובחברה ניסו למכור את הרשת במחיר נמוך משמעותית מזה ששילמו עבורה, כך עולה מתחקיר בלומברג.

קליטת הפעילות לתוך קוקה קולה התבררה כמורכבת מהמצופה. מכונות הקפה דרשו תחזוקה שוטפת, אספקת חלב טרי וטיפול טכני תכוף, בניגוד למכונות המשקאות הרגילות. קוסטה גם התקשתה לבסס נוכחות בארה"ב, שם שולטות סטארבקס ופפסיקו בשוק משקאות הקפה המוכנים.

קוסטה מפעילה כיום יותר מ-2,700 בתי קפה, בעיקר בבריטניה ובאירלנד. מספר המכונות האוטומטיות שלה אומנם גדל מכ-8,200 בעת הרכישה ליותר מ-15 אלף כיום, אך נותר רחוק מהשאיפות המקוריות. לפי בלומברג, בסוף 2025 ניסתה קוקה קולה למכור את קוסטה, וההצעות עמדו על כ-1.3 מיליארד דולר בלבד, ולפיכך המגעים לא הבשילו לעסקה.

עם זאת, תוצאות הרשת השתפרו לאחרונה. הכנסות קוסטה ב-2025 גדלו ב-5% לכ-1.29 מיליארד ליש"ט, והיא עברה מהפסד תפעולי של 13.5 מיליון ליש"ט לרווח של 20.4 מיליון. בקוקה קולה הבהירו כי החברה לא עומדת למכירה וכי תחום הקפה נותר חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה. התרחבות עסקית זה יפה, אבל נראה שהרפתקאת הקפה של קוקה קולה מלווה בטעם מר.

נבו שפיר