שני אנשי עסקים מבקשים מביהמ"ש לחייב את עץ לבוד למכור להם את סאיקלון

מרקוס לנדה וחיים אחידב, שניהלו מו"מ לרכישת מניות חברת מוצרי התעופה סאיקלון (לשעבר ציקלון) שהיו מוחזקות בידי עץ לבוד, הגישו תביעה בגובה 2.5 מיליון שקל כנגד עץ לבוד. החברה נמכרה לבסוף לחברת אלביט מערכות.

השניים טוענים, באמצעות עו"ד דורון סטריקובסקי, כי מאז פברואר אשתקד ניהלו מו"מ עם קבוצת עץ לבוד, לרכישת מניותיה בסאיקלון. לטענתם, המו"מ התפרס על פני כמעט שנה, במהלכה התקיימו פגישות רבות בנוכחות לנדה ובאי כוח הצדדים. לאורך תקופות המו"מ הוחלפו כתריסר טיוטות הסכם.

לטענת לנדה, העניינים שבמחלוקת בין הצדדים הצטמצמו והתגבש ההסכם, ונותר לקיים רק פגישה מסכמת. בחודש ינואר השנה הועברה לידי לנדה הטיוטה האחרונה. בישיבה שהתקיימה בפברואר, הגיעו הצדדים לנוסח מוסכם וסופי, וסוכם, כי ההסכם יודפס וייחתם לאחר פגישה עם ועד העובדים של סאיקלון.

מספר ימים לאחר מכן, לטענת לנדה, מסר לו בא כוח עץ לבוד, כי החברה קיבלה הצעה מצד ג' הקשור לסאיקלון, והיא מעדיפה אותה. לא נאמר מיהו אותו צד ג', אלא רק שמדובר בחברה בינלאומית, ושהדירקטוריון שלה אמור לאשר את ההצעה.

לטענת לנדה, בהעדר דרך חוקית לסגת מההסכם לרכישת מניות סאיקלון על ידו, בחרה עץ לבוד לחפות על כך בדרך פתלתלה, שרובה ככולה אינה אלא סילוף ועיוות העובדות, הצגת חצאי אמיתות והוצאת דברים מהקשרם. לטענתו, לפני כשבועיים למד מידיעה ב"גלובס", כי אלביט מערכות הודיעה על כוונתה לרכוש את סאיקלון.

לנדה טוען, כי עץ לבוד הפרה הפרה יסודית את ההסכם, שכן המו"מ השתכלל לכלל הסכם גמור ומושלם, ולא נותר אלא להשלים את ההליך הפורמלי של החתימה. כן הוא טוען, כי דוד קרמרמן, דירקטור ומנכ"ל משותף בעץ לבוד ויו"ר סאיקלון, וכן אריה יהודאי, דירקטור ומנכ"ל משותף בעץ לבוד ובסאיקלון, אחראים כלפיו אישית עקב מעורבתם הפעילה בהליך המו"מ.

לנדה מבקש פסק דין הצהרתי, לפיו נכרת הסכם בינו לבין עץ לבוד, לרכישת מניות סאיקלון. כמו כן, הוא מבקש לאכוף את ההסכם ולחייב את עץ לבוד בתשלום פיצויים מוסכמים בגובה 600 אלף דולר.

טרם הוגש כתב הגנה