הנקראות ביותר

"האמת העובדתית לא היתה נר לרגליו"

נזכרים בימיו הסטודנטיאליים של צחי הנגבי * ישראל כץ, והנגבי הגישו אז תלונה משותפת בעניין איסתא

בחירתו של ישראל כץ ליו"ר נשיאות ועידת הליכוד, הזכירה ללא מעט אנשים, דווקא את עברו של שר המשפטים, צחי הנגבי, חברו של כץ בימים הסטודנטיאליים שלו. כץ חבר להנגבי - בעת שהאחרון שימש יו"ר התאחדות הסטודנטים בירושלים - להגשת התלונה בפרשת איסתא, שבתום חקירתה, הוגש כתב אישום נגד מספר נאשמים. בסופו של ההליך, זוכו כולם, אך על הנגבי, הוטלה עננה כבדה, ביחס למניעיו להגשת התלונה, ביחס להתנהגותו וביחס לעדותו בבית המשפט.

הנגבי התלונן על ניסיון להבריח את נכסי איסתא - חברת הנסיעות שהתאחדות הסטודנטים היתה שותפה בה - לחברה אחרת שהוקמה: איסתא ליינס. הנגבי התייחס בתלונתו לכינוס מועצת ההתאחדות, בה נדונה שאלת ייצוב איסתא, וכן בחירת יו"ר ההתאחדות.

לפי פסק הדין שניתן על ידי שופטת בית משפט השלום בירושלים, אסתר קובו, אלי האובן, שהיה חבר מועצת הנשיאות ואחד הנאשמים בפרשה, הציע בדיון לברך את היוזמה בעניין איסתא. בעניין הבחירות, הוא לא הצביע בעד הנגבי, בניגוד להבטחתו.

בסוף הישיבה הושג שוויון לשתי ההצעות, והנגבי פעל לשנות את התוצאות, כך שיקבלו את הצעתו של האובן, וישכנעו אותו להצביע בעד הנגבי. לפי עדותו של כץ, הוא ביקש ממנו לכתוב מכתב, לפיו הוא, כץ, חוזר בו מהצבעתו ומצטרף להצעתו של האובן. על הפרוטוקול הוספו מלים בכתב יד: "הצעת אלי עברה".

השופטת קבעה חד-משמעית, כי הכתב הוא כתב ידו של הנגבי. הנגבי אמר: "למיטב זכרוני, זה לא כתב ידי...מבחינה הגיונית אני בטוח שזה איננו כתב ידי. אם אתה שואל אותי מבחינת זיהוי ספיציפי של אותו כתב יד שמצויין כאן, אני אומר לך: למיטב זכרוני זה איננו כתב ידי".

על כך אמרה קובו: "בחרתי לצטט מדבריו לנקודה זו - מאחר והיא מהווה דוגמה לעדותו בפניי, עדות שלא תמיד היתה האמת העובדתית נר לרגליה... הנגבי היה זה שהגיש את התלונה למשטרה יחד עם רעו כץ ומועדי התביעה העיקריים... עדותו בפני נסתרה מניה וביה על ידי עדי התביעה ובראיות אחרות. העד לא דייק בתשובותיו והתעלם מאירועים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדתו.

"התכחשותו כליל, למכתב (שכתב כץ, ובו הוא מודיע כי הוא מסכים להצעה של האובן - ה.מ) שהוא היה בין יוזמיו, התכחשותו לתוצאה שהביא, למטרה לשמה ניתן, התכחשותו לכתב ידו - הם דוגמאות מאפיינות, כמו גם התכחשותו לטעמים ולסיבות שהביאו אותו לישיבות הנשיאות.

"מנסח כתב האישום, לא טרח כלל לציין בכתב האישום את קיומו של המכתב, למרות שפירט בהרחבה (אולי יתר על המידה) את שהתרחש.. ההתעלמות היתה תוך הצגת מצג ששונה לעובדות, איננה עולה בקנה אחד עם מסירת עובדות כהווייתן". « «"האמת העובדתית לא היתה נר לרגליו" «נזכרים בימיו הסטודנטיאליים של צחי הנגבי * ישראל כץ, והנגבי הגישו אז תלונה משותפת בעניין איסתא

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות