"הסכם חברון עלול להגביר הביקושים והצריכה - בדומה למה שהתרחש לאחר הסכם אוסלו"

הסכם חברון עלול להגביר את הביקושים המקומיים ואת הצריכה הפרטית במשק ולהביא לעליית מחירים ולאינפלציה גבוהה יותר. כך אומר היום (ה') חבר ההנהלה הבכירה בבנק ישראל, גדעון שור. לדבריו, תהליך דומה התרחש גם לאחר הסכם אוסלו (בספטמבר 93') וגרם לעליית מדרגה בביקושים ובאינפלציה.

שור ציין, כי "כיום נדרשת זהירות ואין למהר עם הפחתת הריבית. צריך לראות תחילה כיצד מבוצע הקיצוץ התקציבי". הוא הוסיף, כי יעד האינפלציה של %7%10 שקבעה הממשלה לשנת 97' עדיין "אינו מובטח", ויש לפעול להשגתו על ידי מדיניות כלכלית נכונה.

לפי חישובים שנערכו בבנק ישראל, נדרש מדד חודשי ממוצע של %0.6-%0.7 בכל שנת 97', כדי לעמוד ביעד האינפלציה הרשמי. ניתוח מדדי המחירים בשלושת החודשים האחרונים אוקטובר-נובמבר-דצמבר (בניכוי סעיף הדיור הפרובלמטי) מצביע, כי היעד ל-97' ניתן להשגה, אם יינקטו הצעדים הנכונים.

לפי נתוני בנק ישראל, האינפלציה הצפויה בשוק ההון לשנה הקרובה התייצבה בשבוע האחרון (השני של ינואר) על %9, הרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 94'. יצויין, כי ממאי 96' נרשמה ירידה מצטברת של %4.7 בציפיות להפחתת האינפלציה מהשיא של %13.7 ערב הבחירות.

שור הדגיש, כי המדיניות המוניטרית היא שהביאה לירידה בסביבת האינפלציה והובילה לקצב הגידול הרצוי של אמצעי התשלום. הוא הדגיש, כי על המדיניות המוניטרית לשמר הישגים אלו ולפעול להשגת יעד האינפלציה שקבעה הממשלה לשנת 97'.

בתשובה לשאלות "גלובס", האם נוצרו התנאים למהלך כלכלי נרחב יותר, אמר דובר בנק ישראל, ד"ר אוהד בר-אפרת: "המהלך הכלכלי הנדרש כיום הוא ביצועי ולא הצהרתי. מה שנדרש זה ביצוע קפדני של החלטות הממשלה שכבר התקבלו, ובמיוחד בתקציב".

בר-אפרת הוסיף, כי על ישראל ללמוד ממדינות אחרות בעולם, כאשר בעולם נהוג שמדיניות כלכלית מתכננים במספר ימים במשך השנה לקראת דיוני התקציב בממשלה ומבצעים במשך השנה כולה. הוא אמר: "בישראל, לעומת זאת, קיימת נטייה לתכנן במשך תקופות ארוכות מאוד, כאשר הביצועים לא תמיד תואמים את התוכניות. לכן בשלב זה קיימת חשיבות רבה לפעול להשגת היעדים אשר תוכננו, בהתאם לתוכניות הפעולה שהותוו. משמעות הדבר: ביצוע מדיניות איננו זבנג וגמרנו, אלא מעקב שוטף ורצוף, על מנת למנוע חריגה כלשהי בגירעון התקציבי ועל מנת לוודא שתוואי האינפלציה בפועל תואם את החלטות הממשלה". «מאת זאב קליין «"הסכם חברון עלול להגביר הביקושים והצריכה - בדומה למה שהתרחש לאחר הסכם אוסלו" «"הדבר עלול להביא לאינפלציה גבוהה יותר" * "כיום נדרשת זהירות ואין למהר עם הפחתת הריבית"