"חבל על מוסד כמו גלי"

"הלוואי שנהיה המפעל האחרון שנופל", אומר גבי אורון, בעלי גלי, בראיון ל"גלובס" * החברה פנתה הבוקר לבית המשפט, בבקשה להקפאת הליכים מטעם נושיה * "המיתון כבד מאוד, ודומה לשנת 1966" * "אי אפשר להתחרות עם שכר פועלים בסין"

חברת "נעלי גלי" עצרה היום (ד') מיתקפה אפשרית של נושים, בכך שהקדימה להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה להקפאת הליכים למשך 3 חודשים ולזימון אסיפות נושים. העיקרון המנחה את גלי, בבקשתה לבית המשפט, הוא הפעלת קבוצת החברות של גלי כעסק חי.

גלובס: גבי אורון, בעלי גלי, חשבת שזה יקרה לך?

גבי אורון: "זה מה שיקרה בשנה הקרובה לחברות רבות נוספות. המדיניות המטופשת ומדיניות החשיפה שהתרעתי עליה כבר לפני 7 שנים, גובה את המחירים שלה. אני רוצה להדגיש שהלכנו מיוזמתנו להציע הסדר, לבקש עצירת הליכים, בכדי שנוכל להגיש תכנית הבראה לחברה. "גלי" היא מפעל חיים שלי ולא אתן לו ליפול. אעשה כל מאמץ להציל אותו, ולכן אני הולך להסדר הזה ומגיש תכנית הבראה".

עו"ד יורי נחושתן, ממשרד עוה"ד ד"ר יוסף שגב ושות', אמר היום לגלובס כי הפעלת גלי כעסק חי תוכל להביא לנושים תועלת רבה יותר מאשר האלטרנטיבות. ההפעלה כעסק חי היא האפשרות המועדפת על כולם, והיא תניב רווח תפעולי שיאפשר החזרת חובות בפריסה סבירה, אומר נחושתן. אם יחליט בית המשפט לקבל את הבקשה להקפאת הליכים, תהא לגלי ולמנהליה השהות לנסות ולהבריא את העסק.

גלי חייבת לספקים ולבנקים כ-88 מיליון שקל. כנגד זה יש לחברה, לדברי אורון, מלאי וציוד בשווי 60 מיליון שקל. מכל מקום, תוכנית ההבראה עומדת בראש מעייניו. אחת האפשרויות שהועלו היתה למכור את קבוצת גלי כולה לגורם אחר בענף הנעליים. הקבוצה מצויה במגעים רציניים עם גורם כזה, תמורת התחייבות של אותו גורם לרכוש בעתיד נעליים מן המפעל.

תכנית הבראה, אם תאושר על ידי בית המשפט, כוללת קיצוצים רבים. מתוך 400 עובדי החברה, יפוטרו כ-100 עובדים, רשת החנויות, המונה 22 חנויות בפריסה ארצית, תמשיך לפעול. גם המפעל בנצרת ימשיך לפעול בשלב הראשון, אולם בתוך מספר חודשים צפויה סגירתו. אורון מדבר על צמצום הוצאות דרסטי מחד, ועל פיתוח מוצרים חדשים שיסייעו לעסק מאידך. הייצור המקומי יירד מ-%40 ל-%20 מהמכירות. "אין לי ברירה אחרת", אומר אורון.

מחזור המכירות של גלי עומד על כ-100 מיליון שקל בשנה. גלי נכנסה לתחום האופנה ורשת החנויות מתוך ראיית העתיד, בשל פתיחת השוק לתחרות. עד אז חרט אורון על דיגלו את נושא התעשיה המקומית, והתנגד לחשיפה. אורון: "הקמנו את המפעל בנצרת ביוזמת משרד התמ"ס, שרצה לתת פתרון לבעית האבטלה במקום. רציתי לעזור והלכתי לשם. קיבלתי הלוואות בערבות מדינה, אבל הריבית עליהן רצחנית ויש הצמדה מלאה ועוד %5. לא קיבלתי מענקים. אם לא תהיה לי ברירה אסגור את המפעל".

גלובס: ובכל זאת נשברת וייבאת בעצמך נעליים מחו"ל.

אורון: "אם לא הייתי מייבא, לא הייתי קיים כבר לפני 5 שנים. עשיתי זאת בלית ברירה. ולמרות הכל המשכתי גם לייצר".

בשנה שעברה שקל אורון להנפיק את מניות החברה בבורסה של ניו-יורק. "ההנפקה היתה מוכנה לגמרי אבל נפלנו באוקטובר עם הנפילות של הבורסה ואי אפשר היה לממש אותה", אומר אורון.

גלובס: אתה יכול למנות את הסיבות למה שקרה לגלי?

אורון: "קשה להתחרות עם שכר עבודה של 1000 דולר, שאנו משלמים לפועל, מול 30 דולר בסין. נכון שהגענו לאינפלציה כמעט אירופאית, אבל הריבית רצחנית ושום עסק לא יכול להחזיק מעמד. אנחנו מרגישים שאנחנו עובדים רק בשביל הבנקים.

"יש כאן מיתון קשה וכבד מאד, הדומה מאד למיתון של 1966. זה מה שקרה. אין מקום בארץ לתעשייה ישראלית. אצל כולם המצב קשה. לא רק אצלנו. תעשיית הנעליים הולכת ומתחסלת לאט לאט, כמו תעשיית הטקסטיל. במדינה הזו אוהבים רק היי-טק. לא יהיו פה מפעלים, ואנשים שלא יוכלו לעבוד בהיי טק - ימצאו עצמם בין מקבלי דמי האבטלה. אני מעריך שנגיע לרבע מיליון מובטלים, והלוואי שאטעה".

גלובס: מה אתה אומר ל-400 העובדים שלך?

אורון: "לא סגרנו את המפעל. גם רשת החנויות פתוחה וממשיכה לעבוד. לעובדים שילמנו משכורות. לא עשינו מה שעשו חברות יותר עשירות מאיתנו, שזרקו את המפתחות בבית המשפט והלכו הביתה. אני הולך לדרך הקשה. ויתרתי על השכר שלי. אני רוצה להציל את החברה. כל מנהלי החברה ויתרו על %30 משכרם. כולם רוצים להציל את המוסד הזה שקוראים לו גלי. למרות כל המותגים שנכנסו לארץ, גלי זה מוסד: לתינוקות, לילדים, למבוגרים. חבל על חברה כזו שלא תמשיך להתקיים. 30 שנה לא הולכות ברגל".

גלובס: והספקים שאתה חייב להם כל כך הרבה כסף?

אורון: "אני ישר. מעולם לא לקחנו לאף אחד כלום ואנחנו מעוניינים להגיע להסדר עם כולם. אנחנו מתכוונים לעמוד ברוב ההתחייבויות. פנו אלי מספר ספקים, שאני חייב להם כסף רב, ובאצילות נפש אמרו לי שהם מוכנים לעזור ולספק לחברה חומרי גלם ונעליים. הם אמרו שגלי זה מוסד בשבילם. והדברים האלה נותנים לי כוחות להמשיך".

גלובס: אתה חושש לעצמך?

אורון: "לא שומרים עלי. לא גנבתי ואינני מתכוון לגנוב. לפני 11 שנה קיבלתי את פרס התעשייה, כתעשיין הצעיר במדינה. אני לא בורח מהארץ. לא שומרים עלי. אני לא חושש לרגע".

גלובס: יש עוד משהו שאתה רוצה להגיד?

אורון: "למרות הכל אין לנו מדינה אחרת. אני מצטער על מדיניות מוטעית של החשיפה, ועל כך שמעבירים מפעלים לירדן. התרעתי על כך בעבר. כל נבואות הזעם שלי התגשמו, ואני מצטער על כך. טועים החושבים שבחשיפה כזו נוכל להתחרות. הפכנו לפח זבל של כל העולם. אני מצטער על משק שהולך לכיוונים כאלה. הלוואי שנהיה המפעל האחרון שנופל. אם גוטקס הולך זה אומר דרשני. צריך לבדוק מה קורה פה". « זהבה דברת«"חבל על מוסד כמו גלי" «"הלוואי שנהיה המפעל האחרון שנופל", אומר גבי אורון, בעלי גלי, בראיון ל"גלובס" * החברה פנתה הבוקר לבית המשפט, בבקשה להקפאת הליכים מטעם נושיה * "המיתון כבד מאוד, ודומה לשנת 1966" * "אי אפשר להתחרות עם שכר פועלים בסין"