איזה גורל מחכה לאלפי מתכנתים ישראליים אחרי שנת 2000?

הפחד מקריסת המערכות האפוקליפטית עדיין בשיאו, השוק תחרותי והעובדים חוגגים. מי בכלל חושב על האפשרות שאלפים יישארו בתום ההסבות לשנת 2000 בלי עבודה? חברות ההסבה, מצידן, לא מגלות בכמה אנשים מדובר ודוחות את הטענה לבעיית אבטלה אפשרית

הנבואות האפוקליפטיות על הקריסה הצפויה של מערכות המחשב בשנת 2000 יצרה שוק הסבות דינמי ותחרותי: פרויקטים ממשיכים לזרום, וחברות מגייסות לעצמן עוד ועוד עובדים. אלא שמעטים, בשלב זה, נתנו את הדעת לעובדה שלאחר השלמת ההסבות עלולים עובדים רבים שגויסו לצורך זה למצוא עצמם ללא עבודה.

התוכניתנים בעלי הרקע הדרוש להסבות מחוזרים כיום יותר מאי פעם, ובשנה האחרונה עלו משכורותיהם בכ-20%. המכללות השונות כמו קדם וסיוון ואף בתי התוכנה המרכזיים מקיימים קורסים רבים שנועדו להכשיר במהירות כוח אדם לצורך סיום הפרויקטים האלה. השאלה היא האם 2000 תהווה בשביל אותם אנשים את סוף החגיגה.

נכון, יש הערכות לפיהן הטיפול במערכות השונות לא יסתיים בשנת 2,000 ויהיה עדיין צורך לטפל במערכות פחות קריטיות ולייחד משאבים לתקלות. עם זאת, ברור כי מרבית הפרויקטים הגדולים של ההסבות אמורים להסתיים.

בתי התוכנה גייסו בשנתיים האחרונות כוח אדם רב לצרכים אלה, מה גם שגופים גדולים כמו הבנקים - שמבצעים את הפרויקטים בעצמם - מגייסים אנשים נוספים. אולם מרבית החברות הפעילות בתחום ההסבות מצניעות את ממדי כוח האדם שגויסו בשנתיים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה, ומוסיפות לטעון כי התבססו על כוח אדם קיים.

במכללת קדם, המכשירה מתכנתים להסבות, כבר נערכו לאפשרות שחלק ניכר מכוח האדם שהוכשר לעבודה עם שפות מיושנות כמו קובול, נטורל, 1 PRG PL למחשבי AS-400 של יבמ, ייישאר חסר עבודה בסיום ההסבות, ובקורסים שלה כבר מכשירים עובדים גם לשפות כמו C, במקביל לשפת הקובול.

יונתן קורפל, מנכ"ל יענא, המשמש גם כמנכ"ל קדם: "אין ספק שמשנת 2000 ואילך תהיה פחות דרישה למתכנתים. בתי התוכנה מעדיפים לא לדבר על זה כי הם מפחדים לערער את ביטחונם של העובדים, בעיקר החדשים". עם זאת, סבור קורפל כי תוכניתנים רבים יוכלו להמשיך לתחזק את המערכת, ויהיה להם יתרון בכך שהם מכירים את הארגון ואת שיטות העבודה בו".

לעיתים נערכים הקורסים במכללות בשיתוף עם בתי התכנה. גם גופים גדולים כיבמ ישראל ודיגיטל, שהחלו לאחרונה לפעול בתחום ההסבות, עורכים קורסי הסבה. חלק ניכר מן המשתתפים בקורסים הם אקדמאים עולים מארצות הגוש המזרחי ורובם נקלטים מיד בחברות. ביענא למשל, מועסקים לדברי קורפל, כ-10% מהעובדים בהסבות ובשנת 2000 יועסקו לפי ההערכות כ-40%.

במלם מערכות, שהרחיבה השנה את פעילותה בתחום ההסבות, רואים בהן דווקא חלון הזדמנויות להתקשרויות בתחומים אחרים. טלמור מרגלית, מנהל חטיבת מערכות מידע במלם מערכות: "אנחנו רואים בהסבות פתח להמשך העבודה עם הלקוח, אם בצורת אאוטסורסינג, או באופן אחר".

במלם כ-650 עובדים, כולל החברות-הבנות, ומועסקים בה כ-40 איש בנושא ההסבות.*החברה עוסקת גם בהסבות מיינפריים וגם בסביבת AS-400. מרגלית מעריך כי מספר העובדים בהסבות יוכפל עד סוף השנה. לצורך זה כבר גייסה מלם הנדסאי מחשב מהמגזר החרדי, ונשים בעלות רקע בתכנות שיצאו ממעגל העבודה. בחברה מנסים לשמור על יחס נכון בין עובדים מנוסים ללא-מנוסים.

החברות הגדולות בשוק ההסבות, שהגדילו את כוח האדם שלהן בהיקף ניכר, מנסות לשמור על חזות אופטימית. קריסטל למשל, שהוקמה לפני עשור כדי להתמקד בהסבת מחשבי פריים, עלולה להיקלע לקשיים בסיום הפרויקטים. בשנה האחרונה פועלת קריסטל בשיתוף פעולה עם תדיראן מערכות מידע ופורסופט מקבוצת פורמולה. שלושתן יחד נחשבות לכוח מוביל בשוק הנאמד ב-30 מיליון דולר בקירוב. תדיראן מערכות מידע ופורסופט מבצעות את ההסבות בכלי ההסבה של קריסטל. בפרויקטים המשותפים של שלושתן מועסקים למעלה מ-100 עובדים.

בשנתיים האחרונות גייסה קריסטל (שמנתה בתחילת 1996 35 איש) למעלה מ-150 עובדים וכיום היא מונה 210 איש. החברה חתמה ב-1996 על שני הסכמים אסטרטגים לשיתוף פעולה עם ארנסט אנד יאנג ועם חברת התוכנה ההודית HCL, ומרבית פעילותה מרוכזת בארה"ב ובמערב אירופה. בניגוד למרבית החברות המנסות להמעיט בממדי הגיוס לצורך ההסבות, אומר בן לוי, סמנכ"ל השיווק של קריסטל, כי הוא צופה הכפלה בכוח האדם בשנת 1998.

לוי: "קריסטל מתכוונת להיכנס לנושא הסבות היורו (מטבע האיחוד האירופי שייכנס לשימוש מלא לאחר שנת 2000), וחלק ניכר מכוח האדם שעוסק היום בהסבות, יעבור גם להסבות יורו ולהסבות אחרות. הכלים שלנו מתאימים גם להסבות אחרות. למשל, ההסבה המתוכננת בחברות הטלפון האירופאיות בעקבות מגמת איחוד הסטנדרטים, כדי להגדיל את מספר המנויים בהם תטפל כל מרכזייה. חשבנו על הנושא ויש לו ביטוי גם בתוכניות שהיצגנו למשקיעים, אחרת לא היינו זוכים לאמונם."

גם לדעת ניק ג'ונס, אנליסט בכיר בגרטנר גרופ שביקר לאחרונה בארץ, השילוב של הסבות 2000 ונושא המטבע האירופי יגביר את הביקוש לכוח אדם בתחום מערכות המידע באירופה, ויינתנו אפשרויות לחברות רבות מחוץ לאירופה. לוי מקריסטל אומר כי יש כוונה לגייס בעתיד הלא רחוק כוח אדם בארה"ב, מתוך כוונה להגיע למאגר גדול יותר של עובדים.

לוי אינו שותף להנחה שכל המתודולוגיות הרלוונטיות לנושא ההסבות הן שפות תכנות ישנות שלא יהיה להן שימוש בעתיד. "זו אגדה שנמשכת זמן רב, וזו אחת הסיבות שהנושא הוזנח. היתה סברה שהמערכות הישנות ייעלמו מן השטח. אני לא רואה הכחדה של שפות התכנות הישנות בעשור הקרוב, לכל היותר ירידה מסוימת בשימוש בהן. מלבד זאת, ניתן להסב את הכלי שפיתחנו גם לטיפול בטכנולוגיות חדשות יותר".

חלק ניכר מפעילותה של תדיראן מערכות מידע (שותפתה של קריסטל) מתנהל באמצעות אאוטסורסינג. בתדיראן 630 עובדים, 100 מהם בתחום ההסבות, והיא מכשירה אנשים גם מהמגזר הערבי והחרדי. יאיר לזר, סמנכ"ל שיווק ומכירות באגף הפיננסים המרכז את נושא ההסבות, מסרב להעריך את מספר העובדים שגייסה החברה ותגייס בעתיד למטרה זו, ואינו צופה בעיות בתום ההסבות. "יש להניח שאנשים יעברו ממשימה אחת לאחרת, ורבים יהיו נחוצים לתחזוקת מערכות ותיקות". עם זאת הוא מוכן להודות כי המשכורות "יתייצבו" ככל הנראה.

לזר: "בשל העיסוק האינטנסיבי בנושא ההסבות, מרבית המשאבים מופנים לצורך מטרה זאת ונעצר פיתוחן וקידומן של טכנולוגיות ומערכות חדשות. זוהי תקופה של סטגנציה בפיתוח, תקופת הקרחונים של הפיתוח, הכל חושבים איך לשרוד. בסיום התקופה הזו ייווצר פער גדול שיהיה צורך להשלים, ואני מאמין כי יידרשו אנשים מיומנים להשלמתו".

דליה אבן-צור מפורסופט דוחה את הרושם כאילו החברות מתבססות על כוח אדם חסר ניסיון שגויס מבחוץ למטרה זו: "%85 מכוח האדם שעוסק בחברה בהסבות הם תוכניתנים מנוסים". היא מודה, עם זאת, כי באחרונה החלה החברה לגייס אנשים חסרי ניסיון ולהעבירם הכשרה בהסבות למחשבי מיינפריים בכלי ההסבה של קריסטל. לדבריה, המעבר בין הטכנולוגיות הוא הדרגתי. "לפני 6 שנים הפעילות שלנו נחלקה ל-%60 מיינפרים ו-%40 מערכות יוניקס וכיום זה להפך". החברה, המונה 350 איש, אמורה לגדול ולהגיע ל-500 עובדים, אולם לדברי אבן-צור, עיקר הגידול אינו בתחום ההסבות.

* *« דנה אביב «איזה גורל מחכה לאלפי מתכנתים ישראליים אחרי שנת 2000? * *« הפחד מקריסת המערכות האפוקליפטית עדיין בשיאו, השוק תחרותי והעובדים חוגגים. מי בכלל חושב על האפשרות שאלפים יישארו בתום ההסבות לשנת 2000 בלי עבודה? חברות ההסבה, מצידן, לא מגלות בכמה אנשים מדובר ודוחות את הטענה לבעיית אבטלה אפשרית