איך התאפשרו העלמות המס של שטפי גראף

אביה של הטניסאית, פטר גראף, איחר לדווח על ההכנסות, מצד שני, המדינה התרשלה במעקב אחר ההצהרות

תיק מס הכנסה של הטניסאית שטפי גראף יכול היה להיות עניין שיגרתי, אילולא ההליכים הפליליים שנפתחו נגד אביה, פטר גראף, ונגד היועץ, יואכים אקארט. אחרי שנחקרו העדים החשובים ביותר ונקראו רוב המסמכים, מתעורר חשד נוסף.

לכאורה, הכל נראה פשוט. לשטפי גראף היו הכנסות שונות מפעילותה כספורטאית מצליחה: ראשית כספי הפרסים שקיבלה בהתחרויות, אליהם נוספו דמי הופעה שאסורים לפי תקנות הספורט. אבל, את רוב הכנסותיה היא הרוויחה מחוזי פרסומת שהכניסו לה מיליונים. כל זה לא היה סוד.

חלק גדול מההכנסות היו אפילו ידועות. היו מפרסמים שערכו מסיבות עיתונאים, בהן נקבו בסכומים קונקרטיים ששילמו לגראף ועיתונים דיווחו בקביעות על הכנסותיה. אבל, במשרד האוצר של מדינת באדן-וירטמברג איש לא רצה לרשום לפניו את הדיווחים הללו, למרות שבתיקים נמצאו כמה פירוטים שהיו גבוהים מהמספרים שהופיעו בהצהרות המס.

כל ההכנסות של גראף היו חייבות במס מלא. הספורטאית נדרשה, על פי החוק הגרמני, להגיש מדי שנה הצהרות על הכנסותיה. אביה, שטיפל בצד הכספי של עיסוקיה, "לא הצטיין בהבנת החובה שעליו לשלם מיסים", אומר אחד הפרקליטים הראשונים שטיפל בתיקים של משפחת גראף. פטר גראף לא הזדרז בהגשת הדו"חות של בתו וניתנו לו ארכות הרבה מעבר לאלה שקיבלו חייבי מס רגילים.

ההליך המקובל בגרמניה הוא זה: אם לא נמסרה הצהרת מס, נשלחת התרעה וקביעה מהירה של הסכום שיש לשלם מיד על חשבון החוב. אם לא באה תגובה, קובעים שומה שתהיה הרבה מעל ההכנסות שהיו לנישום עד כה. אחר כך נערכת, על-פי רוב, בדיקה בעסק או נפתח הליך בגין השתמטות ממס. עונשים חלים גם על "פרטים לא מלאים" שנמסרו בידיעת החייב במס. אבל ההליך המקובל הזה נפתח במקרה של גראף באיחור של שנים.

תחילה יסדה המשפחה חברה זרה בעזרת כמה יועצי מס מפוקפקים בהולנד. הם פיתחו מודל של חברה הולנדית שהיתה צריכה לשווק את "הסחורה", סמל המותג שטפי גראף. משפחת גראף היתה רק שותפה חלקית. אבל ההישג של המודל היה, שהמשפחה המשיכה להתגורר בגרמניה. היות והיא שלטה בחברה, לא תפס יתרון המס המוקטן. אילו שלטונות המס היו ערים לכך בעוד מועד ואילו נקטו בצעדים המתבקשים, לא היו כאן השתמטות ממס ותביעה פלילית, כי כבר בשנת 1988 התעוררו ספקות בנוגע לחוקיות "המודל ההולנדי".

בעקבות האיחור במסירת הנתונים הורו באוצר על בדיקת חשבונות העסק לשנים 1985 עד 1988, כעבור שנים בוצעה הבדיקה ונקבעו דרישות לתשלומי מס ניכרים, מאוחרים. אבל, בסוף 1992 חסרו עדיין הצהרות המס לשנים 1989 עד 1991. עדיין איש לא חשד שמשהו לא היה בסדר במיסים של משפחת גראף. השלטונות הסכימו אפילו להליך יוצא דופן, שלא נקבע בחוק.

משרד האוצר ניסה לברר בעצמו את ההכנסות, כי הכל נראה מסובך בהנהלת החשבונות המשובשת של גראף ובהתחשב בקשרים הרבים בחו"ל. גם אם שאלות משפטיות קשות התעוררו לגבי אי-אלה הכנסות של הספורטאית, היו מסמכים על ההכנסות מהון, ריבית ודיווידנדים, אלא איש לא דרש את המצאתם.

נעשה אפילו צעד נוסף מרחיק לכת. כאשר פקידים במשרד האוצר בשטוטגארט ובלשכת המס המקומית היו סבורים שהם יודעים כבר הכל, הם לא דרשו עוד הצהרת מס בכתב. כאשר אחד מעורכי הדין הנהן בראשו, כנציג המשפחה, זה הספיק להשגת "הסדר מוסכם" ולקביעת מס נמוך יותר במידה משמעותית, שלא כלל הכנסות בסך 42 מיליון מר"ג.

האם קיים כאן, עדיין, מצב עובדתי של העלמת מס, שמאפשרת למדינה לתבוע את זכויותיה במלואן? ואם המדינה פעלה בקלות דעת כזאת - כלום עומדת לה עדיין הזכות להטיל קנס? הרי החוק מכיר בהודעת הנישום מרצונו ואז החייב במס פטור מעונש. כלום לא ניתן להחיל את העקרון הזה גם במקרה הזה? במקרה של גראף נדמה שאיש לא העיז לעשות משהו. התנהלו שיחות ארוכות, בתיקים נרשמו הערות, אי-הסדרים בלטו לעין, ואף על פי כן, פטר גראף הדגיש לא פעם שיש לו כיסוי "מגורמים גבוהים ביותר". « «איך התאפשרו העלמות המס של שטפי גראף «אביה של הטניסאית, פטר גראף, איחר לדווח על ההכנסות, מצד שני, המדינה התרשלה במעקב אחר ההצהרות

צרו איתנו קשר *5988