ביהמ"ש: עזריאלי מתעמר בתוכניתו של עטיה לפרוייקט מרכז השלום

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שרה סירוטה, קבעה היום (ה'), כי יש למנות מומחה שיקבע האם ניתן עדיין להחזיר את הגלגל אחורנית, בעניין החלונות וציפוי החזית בפרוייקט מרכז השלום. השופטת סירוטה לא השתכנעה שיש מקום למתן צו מניעה האוסר על ההתחלה בבניית המעטפת בפרוייקט, וזאת מתוך הנחה שאם לא הגיעה לשלבים אלה, לא תיחפז קנית השלום שבבעלות דוד עזריאלי לעשות זאת.

סירוטה נתבקשה על ידי האדריכל אלי עטיה לאסור לשנות את התיכנון המקורי בנוגע לחלונות, לא לשנות את הייעוד של הבניין המרובע לדירות מגורים בלבד, ולא לשנות את גן הגג מעל מרכז הקניות.

עטיה טען, כי שינוי מערך החלונות הוא פגיעה בלב ליבה של התוכנית. לדבריו, במקום להשתמש בבטון לבן ובזכוכית מראה בצבע תכלת שמים, נתקבלה בקשת קנית לשנות את הזכוכית, אשר בסופו של דבר תביא לבניית מגדלים אפורים וכבדים, שיאבדו את כל התנופה והיופי שזיכו במיכרז את הפרוייקט שתיכנן.

עיריית תל-אביב טענה, כי לא הובטח לעטיה דבר באופן ישיר, והיה ברור שיהיו שינויים שאובייקטיבית הם נחוצים. לדבריה, תוכנית החלונות לא היתה קיימת קודם אלא בקונצפט כללי.

קנית השלום טענה, כי השינויים אינם חורגים מן המסגרת והיו הכרחיים. לדבריה, לא ניתן לעכב את הבנייה ולגרום לנזק של אלפי ומאות דולרים בפרוייקט, שבו הושקעו עד היום 715 מיליון שקל.

סירוטה ציינה, כי כאבו של עטיה לנוכח ההתעמרות בפרי יצירתו מובן לה. לדבריה, בכל מאודה היתה מושיטה סיוע לעטיה ומחזירה לעיר את היופי הנאצל של התוכנית המקורית שנגזל ממנה, ולו בנושא החלונות וציפוי החזית, אולם נטען בפניה, כי ישנן עובדות בשטח שלא ניתן כנראה לשנותן.

השופטת ציינה, כי האפשרות להכנסת שינויים הכרחיים שנדרשים אובייקטיבית, הפכה להיות פירצה להכנסת שינויים מהותיים, שנעשו בחלקם עוד בטרם ניתנו אישור והיתר. לדבריה, העובדה שהיזם יוזם את השינויים ולא מהנדס העיר, אומרת דרשני.

השופטת קבעה, כי בנוגע למאזן הנוחות ידו של עטיה על התחתונה, מאחר שאין בידו ערבויות די צורכן כדי להבטיח את פיצוי המשיבים, אם לא יצליח בתביעתו. צר לה לומר, שלפעמים החומר מנצח, משום שלרוח אין משאבים כספיים.

השופטת הביעה תמיהה, מדוע ויתרה עיריית תל-אביב על מינוי מפקח ומלווה (האדריכל אריה שילה) לליווי הפרוייקט מטעמה, במגמה לשמור שאכן קנית שזכתה במיכרז בגין התיכנון - אכן תממש אותו.

השופטת קבעה, כי עדיין ניתן למנות את שילה, את מהנדס העיר לשעבר, שמאי אסיף, או מומחה אחר, על מנת שיכין תוך שלושה שבועות חוות דעת בנוגע לחלונות ולציפוי החזית, ואולי גם לעניין המגורים בבניין המרובע.

לדבריה, לא היתה שום סיבה לשנות מן התוכנית המקורית - לפזר את המגורים בקומות העליונות של המגורים. אין ספק, שהשיקול הכלכלי הוא שקבע את האיחוד של המגורים בבניין אחד. השופטת ציינה בעניין זה, כי עניין פיזור המגורים כבר לא ניתן כנראה לתיקון, ויש בעובדה זו כדי להצביע על מגמתיות של הוצאת נשמתו ולב ליבו של התיכנון המקורי, ואין להתפלא על כך שאבי התוכנית אינו משלים עם כך.

עוד קבעה השופטת, כי מרגע מינויו של ארכיטקט מלווה, תהיה התקדמות הבנייה בפרוייקט בתיאום עימו. היא ציינה, כי ייתכן שהתביעה העיקרית של עטיה להבטיח שהפרוייקט ייבנה על פי תיכנונו - תתייתר לאור המינוי של ארכיטקט מלווה. זאת, אם קנית תשלים עם כך, שהליווי ייעשה גם בעתיד, ולא רק עד לתום הדיון בתביעה ותוצאותיה. (ה.פ 1670/97). «מאת יצחק דנון «ביהמ"ש: עזריאלי מתעמר בתוכניתו של עטיה לפרוייקט מרכז השלום «הורה למנות מומחה שיבדוק האם ניתן לחזור לתוכנית בנושא החלונות בפרוייקט