פרשת הטעויות בהחלטות ועדת המיכרזים לבחירת שתי המתחרות
בתחום התקשורת הבינלאומית, שהתעוררה לפני כשבועיים, מעיבה
אולי על פרישתו הצפויה של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה וקס,
מתפקידו. אולם, החלטתו של וקס להתפטר גמלה בליבו כבר לפני
מספר שבועות, בלא כל קשר לפרשה מוזרה זו, אשר בסופה
התברר, כי אמנם היתה טעות, אך לא משמעותית.
בשלוש השנים האחרונות (מאז ספטמבר 1993) הוביל וקס את
משרד התקשורת לשורה של צעדי ליברליזציה מרחיקי לכת, הן
בתחום התיאורטי והן בתחום המעשי, עד לנקודה זו בה פורסמו
בשבוע שעבר המלצות ועדת וקס-ברודט-ליאון - אותה הוביל, אם
כי לא רשמית - לגבי פתיחת תחום התקשורת בישראל לתחרות.
דמותו ומעשיו של וקס עוררו ויכוחים בענף התקשורת. לעולם
הפוליטי בישראל הוא היה אלמוני. השרה לשעבר, שולמית
אלוני, "שלפה" אותו מתפקיד קצין קשר אלקטרוניקה ומחשבים
ראשי בצה"ל. גם היום, האדם ברחוב ואפילו הסביבה הפוליטית,
אינם מכירים את שמו של ממלא התפקיד הנוכחי, וכנ"ל היה
לגבי וקס. בצה"ל הכירו אותו כתת-אלוף בעל קול טבעי רועם,
הליכות מגושמות וידע מקצועי נרחב בנושאי התקשורת, למרות
שההכשרה האקדמית שלו לא כללה הנדסאות אלקטרוניקה.
"פיל בחנות חרסינה" - אמרה עליו פעם אלוני, בראיון
ל"גלובס". וקס אכן היה כזה, אלא שבמשך הזמן למד להתעדן,
לפלס את דרכו במחשבה תחילה, ואפילו ליצור יחסי עבודה
קורקטיים עם השרות הממונות עליו ועם העובדים הכפופים לו.
כאשר נכנס וקס לתפקידו, ב-15 בספטמבר 1993, עמד על הפרק
המיכרז הצפוי למפעיל סלולרי שני. למעשה, הכין הקודם לו,
משה ארד, את המיכרז. שלא לציטוט, נשמע וקס מספר פעמים
מביע את דעתו המבטלת על הירושה שהותיר לו ארד. ואכן,
המיכרז נכתב כמעט מחדש, פורסם ב-11 בנובמבר אותה שנה,
וזכה לשבחים רבים בשל הגישה המעדיפה את הצרכן בה נקט,
ובשל היסודיות בה נכתב.
הפרוייקטים הבאים היו הרישיון הכללי של בזק ועתירתה כנגדו
שהסתיימה בכשלון, המאבק המשפטי עם חברות התקשורת הפרטיות
שדרשו רישיון להעברת קול בשיחות בינלאומיות על גבי קווים
חכורים - שהסתיים בניצחון משרד התקשורת - והמיכרז לבחירת
שתי מתחרות לבזק בינלאומי בתחום התקשורת הבינלאומית. גם
כאן הוביל וקס גישה של שימת דגש על המחיר לצרכן, העתידה
להוביל להוזלת תעריפי התקשורת הבינלאומית על כדי %25
משיעורם הנוכחי.
אולם, המאבק הגדול של וקס היה עם בזק - המלחמה היומיומית
בנסיונות חוזרים ונשנים של ענק התקשורת המונופוליסטי
לנטרל את מגמת הליברליזציה שהובילו אלוני ווקס, ואחרי כן
לבנת ווקס, במשרד התקשורת. המנכ"ל יצחק קאול וסמנכ"ל
השיווק שלו, איתן לוי, הובילו כאן מלחמת התשה, הנמשכת עד
היום, שבחלק מהמקרים אכן התישה ועלתה יפה, ובחלקה האחר
נכשלה. דמותו של וקס הצטיירה כאן, מנקודת מבט אחת, כמי
שעומד בפרץ, ומנקודת מבט שנייה - כאיש הרע בעיני בזק.
בתחום אחר, פחות ידוע לציבור, ביצע וקס רפרומה אמיתית -
יבוא ציוד התקשורת, אישורי הסוג לציוד ואישור יבוא מתחרה
של מרכזיות פרטיות. תקופת הפריחה של וקס היתה תחת אלוני,
שהצהירה על עצמה, כמי שאינה מבינה בתחום, ולקחה את וקס
כסמכות מקצועית לניהול המשרד ולניהול תחום התקשורת כולו.
לימור לבנת, שנכנסה לתפקיד ביולי השנה, היתה כבר סיפור
אחר. היא באה למשרד התקשורת כדי ללמוד את החומר, לקבוע
ולהחליט. לאחר מספר שבועות וגישושים אצל מספר מועמדים
שבאו בחשבון אצלה למילוי התפקיד, החליטה להמשיך ולתת אמון
בווקס. אולם היא הבהירה גם אישית וגם פומבית, שהמנכ"ל הוא
פקיד - אמנם בכיר - מבצע, והיא זו המחליטה.
המנכ"ל החדש-ישן, מצידו, העריך את המוטיבציה של השרה
החדשה לרדת לדברים המקצועיים לעומקם, כדי לקבל את ההחלטות
המקצועיות הנכונות, ועשה מאמצים לא קטנים לעזור לה בכך.
בשבועות הראשונים היו ללימור הרבה שעות וקס, עד שחשה שהיא
עומדת על רגליה שלה.
היחסים היו קורקטיים ושל הערכה הדדית, אם כי לא חסרו
תקלות. לבנת לא אהבה מספר התבטאויות של וקס בתקשורת,
ואילו הוא לא אהב את התערבות יועצה האישי, עו"ד צבי
האוזר, שכמו לבנת השקיע שעות רבות בלימוד החומר, וככל
שלמד יותר, מטבע הדברים גם התערב יותר.
הצוות המקצועי איתו עבד וקס בצמוד מונה את אבי טייטלמן,
ממלא מקום ראש אגף הנדסה ורישוי במשרד, מנהל אגף כלכלה,
עופר וייס, והמשנה ליועץ המשפטי, עו"ד אריה רשף. טייטלמן
היה זה שיישם את הוראות הרישיון הכללי החדש של בזק, וקידם
את התחרות בשוק החופשי ואת הרפורמות בכל הנוגע לציוד
התקשורת.
שני הפרוייקטים האחרונים שהתנהלו במקביל היו עבודת הבדיקה
של הצעות המיכרז לתקשורת בינלאומית ועבודת ועדת
וקס-ברודט-ליאון. נקודת הסיום היתה כמעט זהה נובמבר-דצמבר
השנה. מזה מספר חודשים ידעו כולם מסביב, שזו תהיה נקודת
השבירה וחיכו לה.
הצוות הזה, כך שיערו כולם, לא יאזור כוח למשימות הבאות:
מיכרז למפעיל שלישי סלולרי, מיכרז למתחרה לבזק בתחום
הטלפוניה, מיכרז לזכיין שישי לשידורי כבלים באמצעות
לווין, הגדרת כללי פתיחת המשק לתחרות, שינוי סעיף 50 בחוק
הבזק שיאפשר את פתיחת התחרות והקמת רשות תקשורת לאומית.
וקס החל לדבר על פרישה לפני מספר שבועות וניהל שיחה
ראשונה עם לבנת לפני שבועיים. בשיחה ההיא לא הגיש וקס
מכתב התפטרות, אלא רק העלה את האפשרות. הודיע שהוא שוקל,
כדי שלבנת תהיה מודעת למצב.
בניגוד ללחצים שהפעילה לבנת על ועדת וקס-ברודט-ליאון לקבל
את גישת האגרסיביות הליברלית שלה, היא הקפידה שלא להתערב
בעבודת ועדת המיכרזים. זאת, למרות שההדלפות מדיוני הוועדה
"הרתיחו" אותה.
אולם, גילוי הטעויות לא הותיר אותה שוות נפש, והיא הודיעה
את דעתה על כך בקול רם ולכל מי שרצה או לא רצה לשמוע,
כולל וקס. כוונת ההתפטרות, אכן, אינה קשורה לפרשה זו,
אולם בהחלט סביר להניח שההדלפה שפורסמה בתקשורת, הקושרת
את ההתפטרות לפרשת הטעויות, מכוונת בהחלט.
«אפי לנדאו
«בלי וקס, אחרי פוליש
«התפטרותו הקרובה של שלמה וקס מתפקיד משרד התקשורת לא היתה
מפתיעה. האיש שהוביל בשלוש השנים האחרונות את מהפכת
התחרות בשוק התקשורת, כבר התעייף
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
