בן-פורת: לא אבדוק הטענות נגד אהוד ברק בפרשת פינוי הפצועים באסון צאלים ב'

מבקרת המדינה, מרים בן-פורת, הודיעה היום (ד') לוועדה לביקורת המדינה על החלטתה שלא לבדוק, במסגרת בדיקת נסיבות אסון צאלים וחקירתו, את הטענות כאילו הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, לא הושיט עזרה לפצועים ולא נענה לקריאות לעזרה, ושעזב את מקום התאונה לפני פינוי הנפגעים ובמסוקו לא פונה אף נפגע אחד שאולי ניתן היה להצילו.

המבקרת אמרה בהודעה מיוחדת, כי הטענות עלו שנתיים וחצי אחרי התאונה, ואיחור זה הוא אחד השיקולים נגד מי שטוען זאת, כשהפצועים עצמם מדברים בשני קולות. "במצב זה קשה לפסוק מי אומר אמת כשאינני בית משפט", אמרה בן-פורת, "ואין טעם להיכנס לשאלה שייתכן והיה פצוע מסויים שזעק שיעזרו לו והרמטכ"ל עמד באפס מעשה, כשהרמטכ"ל עצמו מכחיש זאת". עם זאת סירבה המבקרת לתמוך בפרשנות שנתן לדבריה יו"ר סיעת העבודה, ח"כ רענן כהן, שהיא מטהרת למעשה את אהוד ברק.

המבקרת אמרה, כי הבדיקה שמשרדה עורך בנושא צאלים ב' אכן תביא להכנת דו"ח, אם כי נמנעה מלנקוב במועד הגשתו. היא הזכירה, כי נטייתה היתה שלא לערוך בדיקה של האירועים שהתרחשו מיד לאחר האסון, ומשגיבשה דיעה מוחלטת בעניין זה, היא מצאה לנכון להביא אותה לידיעת הוועדה והציבור כבר בשלב זה, במנותק מהנושאים שיובאו בדו"ח גופו, שעודנו בהכנה.

בן-פורת אמרה, כי הטענות שהושמעו נגד ברק עלו החל מיוני 95', כשהאסון עצמו אירע בנובמבר 92'. השמיעו אותן התנועה לאיכות השלטון והורים של נפגעים.

המבקרת ציינה, כי מעבר לטיעון העקרוני שאי היענות לקריאתו של פצוע לעזרה היא התנהגות שאינה הולמת רמטכ"ל, בלטה מדרך העלאת הטענות הנחת הטוענים כי אילו הושיט הרמטכ"ל דאז סיוע לפצועים, היתה תוצאת הטיפול טובה יותר, וכי בשלב האמור חסרו עדיין מטפלים.

המבקרת מדגישה, כי ניתן היה לצפות שטענות מסוג זה יועלו בסמוך מיד לאחר האירוע, כבר בוועדת עינן או לכל המאוחר במצ"ח, אולם היא בדקה ומצאה שהטענות שלא הועלו בשני הגופים שבדקו את האירועים לפרטיהם.

היא מציינת, כי מצ"ח חקרה אנשים רבים שהיו עדים לאירוע, הן את לוחמי היחידה ובהם את כל הפצועים, הן את אנשי הצוותים הרפואיים והן קצינים אחרים שהיו נוכחים במקום. "מהעדויות האמורות עולה, כי אלה מבין העדים שמסרו הערכה על טיב הטיפול, ביניהם כל ששת הפצועים, העידו שהטיפול הרפואי והפינוי הרפואי היו תקינים. אף אחד מהעדים לא העלה טענה בדבר הפקרת פצועים", אמרה בן-פורת והדגישה במיוחד את הדברים שאמרו במצ"ח שניים מהפצועים, שלפי מה שפורסם בעיתונות החל מיולי 95' הטיחו האשמות כלפי הרמטכ"ל דאז על אי הגשת עזרה לפצועים ואי היענות לקריאותיהם לעזרה.

היא מצטטת את אחד הפצועים שאמר במצ"ח: "לדעתי, הטיפול הרפואי והפינוי הרפואי היה מהיר וטוב מאוד, אני גם לא שמעתי שמישהו התלונן על כך". ופצוע שני מצוטט בפיה לאמור: "הטיפול הרפואי היה נהדר ומהיר מאוד. אני לא שמעתי מישהו שהתלונן על הטיפול או על הפינוי".

המבקרת מציינת, שגם הפרקליט הצבאי הראשי, שבחן את חומר הראיות, קבע בחוות דעתו, כי לא נמצא ליקוי בטיפול ובפינוי הרפואי באסון זה.

עוד מציינת בן-פורת, כי מעדות האלופים אורי שגיא ועמירם ולוין, שהתייחסו בחקירת מצ"ח בין היתר לסדר האירועים בשטח לאחר האסון, עולה כי הרמטכ"ל המריא לאחר ששני מסוקי הפינוי כבר היו בשטח. הרופאים בעדויותיהם במצ"ח הסבירו, שמועד המראת מטוסי הפינוי נקבע משיקולים רפואיים גרידא.

המבקרת גם מצטטת את ברק, שטען בפניה כי בתור הקצין הבכיר בשטח, הוא עסק אותה שעה בקשירת הקצוות בין הגורמים השונים, שלא ידעו עדיין על התאונה או לא הבינו את אשר קרה. "בפנינו איפוא טענות סותרות", מסכמת מבקרת המדינה, "ועל רקע כל המפורט לעיל והספקות שהיו לי ממילא אם להיכנס לבדיקת נושא זה, הגעתי לכלל החלטה שלא לערוך בדיקה משלי לגבי הטענות שהועלו". «מאת צבי לביא «בן-פורת: לא אבדוק הטענות נגד אהוד ברק בפרשת פינוי הפצועים באסון צאלים ב' «מבקרת המדינה הודיעה בכנסת: "הטענות עלו שנתיים וחצי אחרי התאונה; אף אחד מהעדים במצ"ח לא העלה טענה בדבר הפקרת פצועים; במצב זה קשה לפסוק מי אומר אמת, כשאינני בית משפט"