בעקבות תחקיר "גלובס": המלצה לכתבי אישום בקרטל תדיראן-טלרד

הממונה על ההגבלים העיסקיים, דוד תדמור, ממליץ להגיש כתבי אישום בעבירות לכאורה של הגבל עיסקי נגד בכירים או בכירים לשעבר בחברות כור, תדיראן, תדיראן תקשורת, טלרד, בזקכל וכנראה גם בזק, בחשד ליצירת הגבלים עיסקיים בשוקי המרכזיות הציבוריות והמרכזיות הפרטיות (שוק הנס"ר). ל"גלובס" נודע, שככל הנראה, יוגשו כתבי אישום נגד בני גאון, חיים רוזן, בצלאל לוין ואישים נוספים.

החקירה נפתחה ב-3 בנובמבר 1997 בפשיטת חוקרי הרשות להגבלים עיסקיים על משרדי כור, תדיראן, טלרד ותדיראן תקשורת, בעקבות פירסום תחקיר ב"גלובס" בערב הקודם. התחקיר חשף הסכם כתוב מלפני כ-10 שנים בין תדיראן תקשורת וטלרד, בידיעת תדיראן וכור, המתאם מחירים בתחום המרכזות הציבוריות מול בזק, ומסדיר את חלוקת השוק בין שתי החברות בתחום המרכזיות הפרטיות.

האישים שהוזכרו בתחקיר כמעורבים בפרשה היו מנכ"ל תדיראן תקשורת, חיים רוזן; מנכ"ל תדיראן וטלרד לשעבר, ישראל זמיר; מנכ"ל כור לשעבר, בני גאון; מנכ"ל טלרד לשעבר, בצלאל לוין; ומנכ"ל טלרד ותדיראן לשעבר, גוריון מלצר. אישים אלה ואחרים נחקרו או תושאלו במהלך החקירה. מאוחר יותר פשטו החוקרים על משרדי בזק והחברה הבת בזקכל לשירותי נס"ר, וגם שם נחקרו אישים שונים.

שני תחומי חקירה

תדמור לא היה מוכן לפרט נגד מי יוגשו כתבי אישום. מקור בכיר ברשות להגבלים אמר ל"גלובס", כי ברגע שמאשימים חברה בהגבל עיסקי, טבעי שיוגשו כתבי אישום נגד מנהליה. החברות המואשמות הן טלרד, תדיראן תקשורת, כור, בזק ובזקכל.

מחלקת החקירות ברשות להגבלים עיסקיים, בראשות מאיר גלבוע, ניהלה במשך כשנה חקירה אינטנסיבית, אשר התמקדה בשני תחומים עיקריים: בשוק המיתוג הציבורי, הכולל אספקת ציוד מרכזות ספרתיות והשירותים הנלווים להם על ידי תדיראן תקשורת וטלרד לבזק, ובשוק מרכזיות הנס"ר. עוד נחקר חשד לדיווח כוזב לממונה בידי כור תעשיות, באשר למידת התחרות בין טלרד לבין תדיראן בפעילותן מול בזק.

לדברי תדמור, "חוקרי הרשות ממליצים להגיש כתבי אישום כנגד כמה מהנחקרים לגבי חלק מהחשדות שנחקרו. עתה תבחן המחלקת המשפטית ברשות ההגבלים העיסקיים את חומר החקירה ואת המלצות החוקרים, בכדי לקבוע האם אכן נעברו עבירות על חוק ההגבלים העיסקיים, והאם קמה תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין. בדיקה זו צפויה לארוך כמה חודשים".

תדמור הוסיף: "החקירה היתה קשה וסבוכה. היא כללה נחקרים וחקירות רבות, ואלפים רבים של מסמכים. תמונה קשה מעלים ממצאי החקירה, באשר לאופן בו רכשה בזק מרכזיות מקונצרן כור, ובאשר לאופן בו התנהל שוק הנס"ר עד לאחרונה".

בתחום המיתוג הציבורי כללה החקירה, בין היתר, חיפושים במשרדי הנהלת כור, טלרד, תדיראן תדיראן תקשורת ובזק. בתחום זה נחקרו 35 אנשים ונגבו 57 הודעות. חקירת הרשות מעלה חשדות לכאורה לשיתוף פעולה בין טלרד לבין תדיראן, מול בזק.

עיגון בנספח סודי

בין היתר התעורר חשד לכאורה, כי טלרד ותדיראן תיאמו היבטים שונים של התחרות בינן כלפי בזק, בחלק מהמקרים בידיעת בזק, ובחלק מהמקרים שלא בידיעתה. בהקשר זה חקרה הרשות חשד לתיאומים בין טלרד ותדיראן בנוגע למיכרזי בזק בשנת 1993 ובנוגע להסכמי המסגרת עם בזק בשנים 1994 ו-1996.

תחום החשדות השני אשר נחקר בידי הרשות בקשר למרכזות הגדולות, עניינו בחשד להסדרים כובלים בין בזק לבין כור, טלרד ותדיראן, הכוללות התחייבות של בזק שלא לרכוש מרכזיות מספק שלישי, חלוקת רכישות בין טלרד לבין תדיראן לפי מפתח קבוע מראש, שמשמעותה הסדרה מראש של התחרות בין החברות כלפי בזק, והתחייבות של בזק שלא לרכוש משתי החברות ציוד במיכרזים. לפי החשד, התחייבויות אלה או חלקן, היו הפרה של הוראות חוק ההגבלים העיסקיים.

לפי ממצאי החקירה נראה, לכאורה, כי בפועל רכשה בזק מרכזיות מספק אחד (כור תעשיות), במחירים שהיו לכאורה גבוהים בהרבה מאלה שהיתה משלמת בזק אלמלא כבלה עצמה, ואלמלא נחסם בהסדר האמור השוק כולו כלפי ספקי ציוד אחרים. חקירת הרשות גם העלתה, לכאורה, כי בזק פעלה בחלק מהתקשרויות אלה בניגוד מפורש לייעוץ משפטי שקיבלה.

חוזי מסגרת שנחתמו בשנת 1994 כללו הוראות כובלות לכאורה, אשר נפסלו בידי עורך דין שייעץ לבזק באותו עניין. אותן הוראות הוצאו מהחוזה, אולם בכל זאת עוגנו בנספח סודי לו.

בנוסף עולה לכאורה, כי חוזי מסגרת שנחתמו בשנת 1996, כבר לא כללו נספח סודי כאמור, הואיל וזה נפסל הפעם בידי הייעוץ המשפטי בבזק, אולם שוב עוגנו ההסדרים הבעייתיים, הפעם בהתחייבות בעל-פה של נושא משרה בבזק אשר תועדה בפרוטוקול כתוב. לדעת חוקרי הרשות, אלמנט זה של עשייה במחשכים מהווה לא רק הוכחה שהנוגעים בדבר ידעו שמדובר בעבירה, אלא גם מגדיר נסיבות מחמירות לעבירה זו.

ההסדרים בהם מדובר, על פי חקירת הרשות, הקיפו את כל שוק המיתוג הציבורי בישראל במשך שנים רבות, שוק שההשקעות בו היו בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. במשך שנים אלו שולמו לשתי החברות מיליארדי שקלים בידי בזק.

במסגרת החקירה בשוק הנס"ר, נחקרו 60 נחקרים ונגבו 97 עדויות. חוקרי הרשות ביצעו בתחום זה 21 חיפושים ב-16 מועדים שונים. ממצאי החקירה מצביעים לכאורה על סדרה של הסדרים כובלים ועבירות או ניסיון לעבירות בתחום הנס"ר, בין בזקכל, טלרד ותדיראן.

בין היתר, עולים חשדות לכאורה להסדרים כובלים, או לניסיון להסדרים כאלה, במתן שירות תחזוקה למרכזיות פרטיות, הן במחירי קניית השירות, הן בהסדרי העברת לקוחות, והן בהסדרים להפלייה במחירים. חשדות נוספים היו בתחום אספקת שירות תחזוקה למרכזיות פרטיות ולתשתיות נס"ר, הקובעים סוג, הרכב ומחיר השירות שיוצעו ללקוחות עבור המרכזיות שברשותם, בתיאום מתמשך בין הגופים האמורים או חלקם, במיכרזים שערכו לקוחות סופיים לרכישת מרכזיות נס"ר.

תיאום במיכרזים

לפי החשד, תיאמו החברות האמורות או חלקן, במקרים שונים, את מחירי ההצעות שיוגשו במיכרזים ללקוחות הסופיים. בנוסף, נמצאו ראיות לכאורה להסדרי חלוקת השוק בין החברות, וכן להסכמים בדבר אי שיווק תוצרת של ספק שלישי נוסף בתחום מרכזיות הנס"ר. אירועים אלה התרחשו בתקופת כהונתם של יוסף יונגמן ושרי ירוחם כמנכ"לי בזקכל.

תדמור מציין, כי בסוף 1996 פנה הממונה דאז, יורם טורבוביץ, למנכ"ל כור דאז, בני גאון, בנוגע לאפשרות להכריז על כור כבעלת מונופולין בתחום המיתוג הציבורי ובתחום המרכזיות הפרטיות מעל 60 שלוחות. המונופולין התקיים, לכאורה, באמצעות שליטת כור בשתי החברות - טלרד ותדיראן תקשורת. כור התנגדה להכרזה כזאת, בטענה ש"בין טלרד לבין תדיראן תקשורת קיימת תחרות עזה ביותר... תחרות אשר הביאה ליצירתן של חומות סיניות ביניהן". ממצאי החקירה מעלים חשדות לכאורה לכך, כי מצג זה היה כוזב.