הוא מנהל פעילות ב-25 מדינות אירופיות, ולא מגלה במונית שהוא ישראלי

אישי: בן 55, נשוי + 3, גר בלונדון
מקצועי: מנכ"ל תאגיד התרופות Bayer בריטניה ואירלנד ומנהל אזור צפון-מזרח ומרכז אירופה

● פורטפוליו | היזם שהקים כבר שתי חברות עם אח שלו אבל מגדיר את עצמו "כדורגלן בנשמה"
● פורטפוליו | טרגדיה במשפחה הובילה אותו לפתח טכנולוגיה מצילת חיים, שאנבידיה ואמזון שותפות לה
● פורטפוליו | הרווארד נראתה לו כמו "חנות ממתקים". למרות זאת הוא חזר לישראל וקיבל תפקיד בכיר

• ילדות ומשפחה: גדלתי ברעננה לאב חבר אגד ואם שהשקיעה את כל כולה בגידול הילדים, אני ושתי אחיותיי הצעירות. בבית הספר הייתי תלמיד נורא, את מרבית ילדותי העברתי בפרדסים וברחוב, רק בנס ובלחץ הוריי סיימתי תיכון אבל עם בגרות חלקית.

• צבא: שירתי ארבע שנים, רובן כקצין מודיעין באוגדה בפיקוד מרכז. אני זוכר את השירות כחוויה חזקה של חברות, ערבות הדדית ומנהיגות.

• לימודים: אחרי הצבא עשיתי מכינה בבר אילן כדי להשלים בגרות. משם המשכתי לתואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה ומיד ל־MSc בניהול, בשלוחה של אוניברסיטת Polytechnic מניו יורק שפעלה ברחובות. במקביל עבדתי כאחראי תפעול טיסות באל על.

• מנכ"ל בפעם הראשונה: לאחר הלימודים עבדתי שנה כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת איתן כבל, ובהמשך מוניתי לדובר ארגון בצלם. עבדתי שם שלוש שנים וחצי, ומשם עברתי לתפקיד הניהולי הראשון שלי - מנכ"ל ארגון רופאים לזכויות אדם. נחשפתי לנושא של זכויות האדם בלימודי התואר הראשון, וזה הטביע בי חותם.

• המעבר לפארמה: אנשים במשרד הבריאות, שניהלתי מולם מערכת יחסים של קונפליקט מתמשך, המליצו עליי לתפקיד מנכ"ל פארמה ישראל, ארגון־הגג של חברות התרופות בארץ. היו בו חברות מסחריות מתחרות, שהצליחו לשתף פעולה במחקר ופיתוח. זה היה גשר מצוין מבחינתי לעולם העסקי.

• Genzyme: התפקיד הבא שלי היה המנהל המסחרי של חברת התרופות האמריקאית Genzyme בישראל. היא פיתחה תרופות למחלות נדירות ופעלה בגלל הנפיצות שלהן בקרב יהודים אשכנזים. עברתי שם ארבע שנים, ועסקתי בפעילות מדעית, מסחרית ורגולטורית. החברה נרכשה בהמשך בידי סאנופי בכ-18 מיליארד אירו.

• Bayer: ב-2011 פנו אליי מתאגיד התרופות הגרמני Bayer (הפועל ביותר מ־80 מדינות - ד"א) וביקשו שאנהל את פעילותם בישראל, שנפתחה כמה חודשים לפני כן. בשבע השנים שלאחר מכן השקנו מוצרים חדשים בשלוש החטיבות העסקיות של החברה - הצרכנית, החקלאית והפארמה - והרחבנו את הפעילות בישראל מ-30 עובדים ל-200.

• רילוקיישן: בקיץ 2018 הוצע לי לנהל שמונה מדינות באירופה ולעבור עם משפחתי לשוודיה. אמרתי כן בשביל ההרפתקה, ועברנו מפלוס 30 מעלות למינוס 30. קרה שגירדתי קרח דקות ארוכות מהאוטו רק כדי ללחוץ על השלט ולגלות שהאוטו שלי חונה במקום אחר. השנה הראשונה הייתה מאתגרת מבחינה מקצועית ואישית. עוד לא היה לי מושג איך הדברים עובדים. אחרי חמש שנים במדינות הנורדיות עברתי למטה Bayer בברלין, ומוניתי למנהל צפון-מזרח ומרכז אירופה. שם כבר התקרבתי לצמרת החברה, נדרשתי למבט יותר גלובלי ונכנסתי לפיתוח עסקי ואסטרטגיה.

• שני תפקידים: מתחילת 2025 אני גם המנכ"ל והמנהל הישיר של Bayer אנגליה ואירלנד, וגם ממשיך להיות אחראי על צפון-מזרח ומרכז אירופה. אני אחראי כיום על 25 מדינות, בהן שמונה המדינות הנורדיות והבלטיות, מלטה, בלגיה, לוקסמבורג, הולנד, פולין, צ'כיה ועוד. מבין השווקים האלה ברור שהבריטי הכי גדול. כל האזור שלי מוכר בסביבות 1.6 מיליארד אירו בשנה.

• מערכת הבריאות: מערכת הבריאות הישראלית מפוארת ויש לה הרבה מה להתגאות. אנשים בה עושים מתוך מחויבות עמוקה, הכוח האנושי עושה את ההבדל. עם זאת, היא סובלת ממחסור במשאבים, ההשקעה הלאומית בבריאות כאן היא מהנמוכות באירופה וכך גם ההשקעה בתרופות. אבל צריך להגיד שיש גם שחיקה של מערכות הבריאות במדינות אירופה, שמקבלות פחות ופחות משאבים, בגלל שהן משקיעות הרבה יותר בביטחון. אירופה העלתה את תקציב הביטחון שלה מ־3% מהתוצר ל-6% עד 8% בשנתיים־שלוש האחרונות בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה. הבריאות נתפסת כמשהו פחות דחוף מהביטחון.

• לא מסתפקים ב־FDA: משרד הבריאות לא מסתמך על אישור מנהל התרופות האמריקאי או האירופי, אלא עורך תהליך משלו לרישום תרופה, שמתחיל בדרך כלל לאחר שה־FDA אישר אותה. כלומר, יש כאן איחור מובנה. זה עולה בחיים, באיכות חיים ובאפשרות למנוע מחלות.

• אנטישמיות באירופה: אני לא שותף לשיח שמנסה להגדיר מדינה אחת באירופה יותר או פחות גרועה בכל הקשור לישראל. יש כיום תנועה שלילית עם היבטים של אנטישמיות ואנטי-ישראליות בכל העולם. אני באופן אישי לא אומר נגיד לנהגי מוניות מאיפה אני, אבל במסגרת המקצועית כולם יודעים שאני מישראל, וזו לא בעיה.