ברזיל: המטוס הנכון בזמן הנכון

יצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר EMBRAER נהנתה שנים רבות מהזמנות שמנות מצד הצבא, וכאשר אלה בוששו לבוא בגלל קיצוצים בתקציב הביטחון, והחברה שקעה בחובות כבדים, הוחלט על הפרטתה בדצמבר 1994. צעד זה לווה בהתנגשויות חריפות בין אנשי איגודים מקצועיים ובין המשטרה הצבאית. המפגינים חששו מפני מכירת בונת המטוסים הגדולה ביותר באמריקה הלטינית לחברות ענק רב-לאומיות.

התברר, כי לא היה יסוד לחשש זה. בבורסה של סאו פאולו לא הסתערו חברות מחו"ל על מניות החברה. בסופו של דבר, נרכשו רובן על ידי שתי קרנות גמל ממלכתיות ועל ידי בנק ההשקעות המקומי בוזאנו-סימונסן. בנוסף, הבטיחה הממשלה לעצמה מיעוט חוסם. ההפרטה לא הניבה את הפירות המקווים. אמנם פוטרו כמעט %75 מתוך כ-12 אלף העובדים, ונעשתה רפורמה במבנה הפיננסי של החברה, אבל הבעלים החדשים נאלצו להזרים הון כדי למנוע את סגירת התאגיד.

ההפתעה באה באמצע 1997, בסלון האווירי בלה בורז'ה שליד פריס. אמבראר הציגה בו מטוס נוסעים סילוני חדש בן 50 מושבים, והעיתונות המקצועית יצאה בביקורות נלהבות. חברות תעופה איזוריות בארה"ב, ביניהן קונטיננטל אקספרס ואמריקן איגל, המפעילות מטוסים בעלי טווח קצר עד בינוני, קפצו על המציאה. כיום רשומות בחברה הזמנות ל-133 מטוסים ואופציות לרכישת כ-200 מטוסים נוספים. מנהלי החברה מצפים, כי לאחר שנות שפל רבות היא תסיים את השנה ברווח של כ-100 מיליון דולר על מחזור של 1.1 מיליארד דולר.

חברות התעופה האיזוריות בארה"ב התלהבו בעיקר מן המחיר הנמוך של המטוס הסילוני הברזילאי: הוא זול בכ-3 מיליון דולר ממתחרהו היחיד בייצור מטוסים בגודל בינוני לטיסות איזוריות, שהביקוש להם נמצא היום בשיא - מטוס קנדייר CRJ מתוצרת היצרן הקנדי בומבאדיר.

יש מספר סיבות המאפשרות לאמבראר לייצר מטוסים זולים יותר. ראשית, החברה מחלקת את הסיכון המסחרי בינה ובין החברות המספקות לה רכיבים שונים למטוסים, שמקצתן גם נטלו חלק בעלויות הפיתוח. ביניהן חברות מכובדות מאוד מחו"ל, כגון רולס רויס אליסון הבריטית, אנאר האיטלקית, גאמסה הספרדית וסונאנקה הבלגית. סיבה נוספת היא, ששכרם של טכנאי צמרת בברזיל נמוך בכשליש מזה של עמיתיהם בחברה המתחרה. בומבאדיר מנצלת את משכורותיה הגבוהות יותר כדי למשוך אליה, בעזרת מודעות על פני עמודים שלמים בעיתונות הברזילאית, טכנאי מטוסים מהמתחרה הברזילאית.

אמבראר ידועה בעולם במחיריה הנמוכים וברמתה הטכנית הגבוהה. בשנות ה-80 נחלה הצלחה הודות לכמה מטוסים קטנים שפיתחה, כגון ברזיליה (30 מושבים) ובאנדלראנטה (19 מושבים). מטוסי ברזיליה מספקים עד היום רבע מן הביקוש העולמי למטוסים בגודל זה. אמבראר רשמה הצלחות רבות גם במיגזר הצבאי, המניב עדיין כשליש מהכנסותיה.

מאז ייסודה ב-1969 ייצרה אמבראר קרוב ל-5,000 מטוסים. גם בוני מטוסים בינלאומיים, כגון בואינג וסיקורסקי, מנצלים זה מכבר את הידע הברזילאי ומזמינים אצלה רכיבים שונים.

הופעת המטוס החדש בן 50 מושבים לשוק באה בעיתוי מושלם, בגלל מיעוט המתחרים. השאלה היא, האם יוכל התאגיד הברזילאי להציע בעתיד מגוון רחב של מטוסים איזוריים בגדלים שונים. חברות תעופה מעדיפות להתקשר עם יצרנים המציעים משפחה שלמה של מטוסים, כי כך הן מפחיתות את עלויות החלפים והתחזוקה, כמו גם עלויות הכשרת טייסים. מנהלי אמבראר מודעים לבעיה זו. בשנה הבאה הם עומדים לבנות מטוס בן 37 מושבים. עלויות הפיתוח יהיו נמוכות, כי כל מה שדרוש הוא להקטין מעט את המטוס בן 50 המושבים. לעומת זאת, פיתוח מטוס בן 70 מושבים, המתוכנן לשנת 2000, יגיע לכ-300 מיליון דולר. « «ברזיל: המטוס הנכון בזמן הנכון «יצרנית המטוסים הברזילאית אמבראר הפתיעה בסלון האווירי ב-97' בפריס עם מטוס נוסעים סילוני חדש בן 50 מושבים. כיום רשומות בחברה הזמנות ל-133 מטוסים