פחד. זו התחושה שעולה למקרא התוצאות העיסקיות שפירסמה ג'יאוטק בשבוע שעבר. החברה הפסידה במהלך 97' קרוב לרבע מיליארד דולר. קצת קשה לתפוש מספרים שכאלה. זה נראה רע מכדי להיות נכון.
איך אפשר בכלל לתפוש סכום שכזה? ג'יאוטק העסיקה במהלך השנה כ-1,000 עובדים בישראל ובארה"ב. יוצא שההפסד למועסק מגיע לכ-250 אלף דולר. החברה היתה יכולה למשל לקנות לכל אחד מהעובדים דירת שלושה חדרים בחיפה (או לחילופין יאכטה פרטית בגודל בינוני) ועדיין היתה יכולה להישאר עם עודף קטן.
אם היתה מוסיפה לכל אחד מהם גם את הסכום שהפסידה בשנה הקודמת (כ-145 מיליון דולר) היתה יכולה לשדרג אותם עוד יותר ולשכן כל אחד מהם בפנטהאוז צנוע באחת השכונות הצפוניות של תל אביב. אם תרצו, החברה הפסידה בתוך שנתיים 1,000 פנטהאוזים.
חטאה הגדול של ג'יאוטק, שנכון להיום נראית כמי שנלחמת על חייה, היה, ככל הנראה, עיניים הגדולות מדי. בתחילת שנות ה-90' הטכנולוגיה שפיתחה ג'יאוטק, רשת פרטית למכשירי רדיו אלחוטיים דיגיטליים ניידים ודו כיווניים, נחשבה ליחידה בסוגה. שוק הטלפונים הסלולאריים עוד היה בחיתוליו, והפוטנציאל המסחרי בהקמת רשת פרטית לשימוש בשוק הארגוני נראה עצום.
מייסד החברה, ירון איתן, שעל הכריזמה והחזון שלו אי אפשר לחלוק, הצליח להדביק בחלום הזה הרבה אנשים. לזכותו יש לומר שהוא הבהיר לכולם מראש שזה ייקח זמן. חמש שש שנים לפחות. הוא לא הסתיר את העובדה שהחברה עוד צריכה להשלים את הפיתוח, שהיא תצטרך לרכוש תדרים בכל העולם ולפרוש את התשתית היקרה של הרשת. אחר כך תידרש להשקיע הון נוסף בהפעלת השירות, ובעצם היא תצטרך לשרוף עוד הרבה הרבה כסף לפני שתגיע ליעד הנכסף.
הלהט של איתן הצליח לשכנע הרבה גורמים להשקיע בג'יאוטק. החברה גייסה ערימות של כסף, תחילה בהנפקות פרטיות, אחר כך בהנפקה לציבור בארה"ב, אחר כך בהנפקת אג"ח, ואז שוב בהנפקה פרטית. במשך השנים אספה החברה לקופתה כמעט 800 מיליון דולר. על בעלי המניות העיקריים בג'יאוטק נמנו במשך השנים הכבדים המכובדים והמתוחכמים שבמשקיעי העולם. איל הפיננסים ג'ורג' סורוס, משפחת ברונפמן הקנדית, בנק ההשקעות מריל לינץ' ועוד רבים וטובים בארה"ב ובישראל. כולם האמינו לאיתן, וכולם חיכו להגשמת החלום.
ג'יאוטק שסימנה לעצמה את ארה"ב כשוק היעד העיקרי, החלה לפזר את הכסף שלה גם במקומות אחרים בעולם. החברה הקימה חברות בנות באנגליה ובגרמניה, הקימה מיזם משותף עם גורמים בקוריאה, ובמקביל רכשה תדרים באיזורים שונים בארה"ב, והכינה את התשתית להפעלה המסחרית של הרשת.
במחצית השניה של 96' היתה אמורה ג'יאוטק להשיק את הרשת, להתחיל למכור את מכשירי הרדיו למנויים ולהתחיל לספק את שירותי התקשורת. כאן גם החל השלב הקריטי בחייה. החברה היתה צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לספק קבלות, כשהמבחן שלה הוא קצב הגידול בכמות המנוים החדשים המתחברים לרשת הפרטית. בשלב זה החל החלום להתנפץ.
הבעיה הראשונה היתה באמינות של המכשירים. החברה סיפקה כמה אלפי מכשירים ראשונים, ואז התברר שהמערכת איננה מתפקדת היטב, בעיקר עקב מחלות ילדות האופייניות למערכות תקשורת חדשות. ג'יאוטק נאלצה לאסוף את המכשירים ולהחזיר אותם לפיתוח נוסף.
הזמן היקר שנדרש לשדרוג המערכת, נוצל בינתיים על ידי המתחרה של ג'יאוטק בארה"ב, נקסטל, שהחלה לכבוש עוד ועוד נתחים מהשוק. כשג'יאוטק חזרה לשוק עם מוצרים משופרים ותדמית פגועה, החדירה כבר היתה הרבה יותר קשה. החברה ניסתה להחדיר את המערכת במקביל בכמה איזורים בארה"ב, והמאמץ הגדול הקיז ממנה כמות כסף אדירה. למרות זאת, הגידול בכמות המנויים נותר איטי באופן כמעט מרגיז.
בסוף 97' מנתה הרשת של ג'יאוטק כ-12.5 אלף מנויים בלבד, בעוד הרשת של נקסטל הגיעה כבר ל-1.3 מיליון מנויים. קצב גידול של נקסטל עומד כיום על למעלה מ-100 אלף מנויים מידי חודש. כך בדיוק רצתה ג'יאוטק להיראות.
בעיה מעיקה נוספת היתה הצטמקות מהירה של המקורות הפיננסיים. ההתפרסות על פני כמה יבשות, תבעה מג'יאוטק משאבים פיננסיים רבים, וההדרדרות החדה במחיר המניה במהלך השנה האחרונה, לא איפשרה לחברה לבצע גיוס הון נוסף, פרטי או ציבורי. כל עוד החלום היה על הנייר, המשקיעים והמזומנים זרמו פנימה. לפתע, כשהיה צריך להביא תוצאות, התברר לאיתן שהוא מתקשה להביא כסף חדש.
לקראת סוף 97' החל איתן להבין את טעותו. בצעד כמעט נואש, החל לממש את הנכסים של החברה באירופה, ובתוך חודש הצליח למכור אותם בתמורה כוללת של כ-103 מיליון דולר. כמו שזה נראה היום, מדובר במעט מדי ומאוחר מדי. אולי זה עוד מוקדם מכדי להספיד אותה אבל במצבה היום, עם גירעון של כ-80 מיליון דולר בהון העצמי, וקצב חדירה איטי של כ-1,000 מנויים בחודש קשה לראות את ג'יאוטק מצליחה להתאושש.
אין ספק שהמקרה של ג'יאוטק יהיה חייב יום אחד להילמד לעמקו באחד מבתי הספר למינהל עסקים. לא בטוח שהחברה תתקיים עד אז במתכונתה הנוכחית. אולי היא תירכש על ידי חברה אחרת ואולי היא תתפרק. דבר אחד ברור - חבל מאוד אם גם שכר הלימוד בגובה 800 מיליון דולר ששילמה ג'יאוטק ירד אף הוא לטימיון.
«
עמי גינזבורג
«ג'יאוטק: שכר לימוד של 800 מיליון דולר
«
«
עמי גינזבורג
«ג'יאוטק: שכר לימוד של 800 מיליון דולר
«
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
