דווקא בעבירות צווארון לבן ניתן להרתיע

העונש שהוטל על אנשי בנק דיסקונט ("הדיסקונטאים") על הרצת מניות ועבירות אחרות הקשורות לכך, נראה אולי חמור, אולם זהו העונש המתאים וההגיוני. זאת, משום שעל עבירות צווארון לבן חובה להטיל עונשים כבדים, משום שהם מרתיעים בבירור. להבנת עיקרון זה, כדאי אולי לסקור את מטרת הענישה העיקרית כיום, והיא ההרתעה.

בבסיס המשפט הפלילי קיימת ההנחה, שהעבריין הוא אדם בעל בחירה חופשית וחשיבה רציונלית, המכלכל את מעשיו בהתאם לתועלת/הפסד שהוא צופה מהם. הנחה זו מהווה את ההצדקה העיקרית לענישה הפלילית, המטילה סבל על העבריין. אנו סוברים, כי עבריין רציונלי יקח בחשבון את הנזק והסבל שייגרם לו במקרה שייתפס, ולכן יימנע מפשיעה מתוך פחד מעונש. מטרת החברה איננה להעניש, כי אם להרתיע את הציבור מעבירות. ברור מאליו, כי לחברה עדיף, כי אנשים לא יעברו כלל עבירות, מאשר שיעברו וייענשו עליהן, אולם לפעמים אין מנוס מכך.

בעבירות אלימות, מין וסמים, חלק גדול מהנאשמים אינו חושב כלל על העונש שיקבל

לדאבוננו, מודל זה של הרתעה איננו מתאים לעבירות רבות. מזמן ידוע, כי בעבירות רבות פועלים העבריינים מתוך סערת רוחות ולא מתוך חשיבה הגיונית על תוצאות מעשיהם.

בעבירות אלימות, מין וסמים, לדוגמה, פועל חלק גדול מהנאשמים ללא מחשבה ובלי שום קשר לתגובת החברה. במקרים אלו יש המפקפקים ביכולתו של העונש להרתיע, וגורסים כי הפתרון צריך להיות במוסדות תיקון ושיקום ולא על ידי ענישה. לא משום שמעשי העבריינים מוצדקים, אלא משום שלטענתם, הענישה איננה מרתיעה ואיננה יעילה.

המתנגדים למאסר סוברים, כי חלק מהעבירות נגרם בגלל בעיות נפשיות מהם סובלים העבריינים, בעיות שבוודאי לא ייפתרו על ידי מאסר. הללו, למשל, ספקניים לגבי התועלת שבשליחת נרקומן למאסר, משום שנראה שהמאסר לא יפסיק את תלותו בסם, וגם לא ישפיע משמעותית על נרקומנים אחרים המשתמשים בסמים.

אולם לדעת כל החוקרים, ישנם סוגים של עבירות שבהם חומרת העונש משפיעה בבירור על התנהגות העבריין, ובראש ובראשונה עבריינות הצווארון הלבן. עבריינות זו מקיימת את כל ההנחות הדרושות להצלחת ההרתעה. מדובר באנשים מתוחכמים, אינטליגנטיים, היודעים בדיוק את הסיכונים שלפניהם. עברייני הצווארון הלבן עוברים את פשעיהם לא עקב דחפים פסיכולוגיים או בעיות נפשיות, אלא מתוך בצע כסף בלבד.

על פי כל המחקרים הקיימים, כמעט ללא יוצא מהכלל, עברייני צווארון לבן נרתעים עקב עונשים חמורים צפויים ונמנעים, לכן, מלעבור עבירות. שוב, מכיוון שמדובר באנשים רציונליים, אין ספק שעונשים חמורים מרתיעים עבריינים פוטנציאליים מלקחת חלק בעבירות עתידיות.

סביר להניח, שלו היו הבנקאים מקבלים עונשי מאסר מרתיעים ולא את העונשים המגוחכים שקיבלו, היו הדיסקונטאים זהירים יותר במעשיהם

יש לציין, שאחת הטענות של הנאשמים היתה "חומרת" עונשם יחסית לאחרים. למשל, הבנקאים שהורשעו בעבירות ויסות מניות הבנקים. נכון הוא שהבנקאים קיבלו עונשים חמורים פחות, אולם עובדה זו עצמה מלמדת, שמן הראוי להטיל עונשים חמורים יותר. סביר להניח, שלו היו הבנקאים מקבלים עונשי מאסר מרתיעים ולא את העונשים המגוחכים שקיבלו, היו הדיסקונטאים זהירים יותר במעשיהם.

יש לשבח את בית המשפט על אשר התעלה הפעם וגזר עונשים בולטים ומתאימים לעבירה. יש לקוות רק, כי ענישה נכונה זו תיהפך לנורמה ותאומץ גם על ידי בית המשפט העליון ובתי משפט אחרים שיעסקו בסוג של פשיעה. על עברייני צווארון לבן לדעת, כי אחת דינם - למאסר ולהחזר השלל שנבזז על ידם. רק ענישה כזו תהווה הרתעה מתאימה ומחסום מפני פשיעה עתידית. «ד"ר אברהם טננבוים «דווקא בעבירות צווארון לבן ניתן להרתיע «על עבירות צווארון לבן חובה להטיל עונשים כבדים, משום שאלה העברות, ואלה העבריינים, אותם ניתן להרתיע בעזרת הענישה הצפויה להם. לכן, העונש החמור שהוטל על ה"דיסקונטאים" הוא העונש המתאים וההגיוני