החברה לישראל התעוררה

דווקא בשנותיו האחרונות, החליט שאול אייזנברג "לנער" את החברה לישראל ולהרחיב את פעילותה, לאחר שנים של דריכה במקום. הוא נפטר בעיצומו של המהלך

את פעילותו בישראל ניהל שאול אייזנברג באמצעות החברה לישראל. השליטה בחברה נמצאת בידי 3 חברות הרשומות בחו"ל, בפנמה ובאיים שונים. באמצעות חברות אלו, הנמצאות בשליטת אייזנברג, מחזיקה המשפחה ב-%70.44 מהשליטה בחברה לישראל. חברת בלרסייד מחזיקה ב-%40.39, חברת פילקונטה ב-%17.6 ומקס השקעות ב-%12.46. במניות הון מחזיקות בלרסייד ופילקונטה בכ-%24.

החברה לישראל מחזיקה כיום בכ-70 חברות, ומעסיקה באמצעות אחזקותיה כ-17 אלף עובדים. המחזור השנתי של הקבוצה בארץ מגיע לקרוב ל-5 מיליארד דולר.

החברה לישראל התאגדה ב-68', בעקבות הוועידה הכלכלית הראשונה שהתקיימה בירושלים. היא הוקמה במטרה לעודד השקעות על ידי משקיעים זרים, ביוזמת פנחס ספיר ז"ל. בין המייסדים המקוריים בלטו משקיעים בנו גיטר, ויקטור קרטר, ד"ר אסטורה מאייר, סמואל רוטברג, ד"ר יהושוע פורדר, הברון אדמונד דה רוטשילד, אוסקר ואן ליר, סר זיגמונד ורבורג ושאול אייזנברג. בשנת 70' הפך אייזנברג לבעל השליטה המרכזי. ההשתלטות היתה מלווה במתיחות עם משקיעים אחרים, בראשם הברון רוטשילד.

בשנים 69', 70', 74' ו-82' גייסה החברה כספים באמצעות הנפקות לציבור. במשך שנותיה, היו השקעותיה המרכזיות והגדולות של החברה לישראל בצים ובבתי הזיקוק. החברה הרחיבה השקעותיה, אך לא צמחה והטביעה חותמה במשק הישראלי. כקונצרן השקעות, דרכה החברה לישראל במקום, ורק לפני כ-4 שנים, קיבל אייזנברג החלטה להרחיב ולקדם את השקעותיו בישראל, ומינה את בנו, ארווין, למנכ"ל.

עם כניסתו לתפקיד, החלה החברה ביישום תוכנית רה ארגון, שמטרותיה העיקריות היו במיקוד פעילותה תוך יציאה מתחומים בהם אין לה יתרון יחסי. כן החלה ביצירת עוגנים נוספים על מנת לאזן את התנודתיות בעוגנים הקיימים ובניית אשכולות פעילות סביב העוגנים השונים.

מלבד צים ובז"ן, העוגנים ההיסטוריים של החברה לישראל, נוספו לחברה באמצעות רכישות 3 עוגנים נוספים: כימיקלים לישראל, שיכון ופיתוח וטאוור סמיקונדקטור. במסגרת ההיערכות, הגדילה החברה לישראל במישרין ובאמצעות החברות שבשליטתה את נוכחותה ופעילותה בתחומים החדשים. בתחום הטכנולוגיה המתקדמת, למשל, נכנסה החברה למספר חברות לאחר כניסתה לטאוור סמיקונדקטור, כמו צורן ואר.די.סי, והגדילה אחזקותיה בחברת הכבלים עידן. בתחום התשתית מתמודדת החברה על כריית מנהרות הכרמל וסלילת קטע מכביש חוצה שומרון.

פעילותו העיקרית של שאול אייזנברג היתה בחו"ל, ורוכזה מסין, שם שולטת קבוצת ההשקעות שלו על מאות מפעלים בתחומי תעשיה שונים. פעילותו התפרסה גם למדינות אחרות במזרח הרחוק. בשנים הרבות בהם היה פעיל בתיווך בעיסקאות נשק, החזיק נציגים גם במדינות אפריקה ודרום אמריקה. בשנים האחרונות, עיקר פעילותו סבבה סביב המזרח הרחוק. ניסיון שלו לחדור למזרח אירופה ולמדינות בריה"מ לשעבר, בעיקר לקזאחסטן, נכשל. ב-5 שנים האחרונות פעל לחדור להודו.

פתיחת שערי סין ומדינות אחרות במזרח הרחוק לעולם, יצרה תחרות קשה לאייזנברג, שבעבר פעל באזור כמעט לבד. ההערכות הן כי חלה ירידה משמעותית בנפח פעילותו באזורים אלה, בעקבות תחרות זו. עם זאת, היקף העסקים הגדול שעדיין נותר, יצריך את יורשו, ארווין, לבלות זמן רב במזרח הרחוק.

ההערכה הרווחת היא כי ארווין אייזנברג לא יוכל להמשיך להיות מנכ"ל פעיל של החברה לישראל, בד בבד עם תפקוד שוטף כראש קבוצת אייזנברג בעולם. גם אביו ז"ל, השאיר את הניהול הפעיל של החברה לישראל לאחרים. לפיכך, ההערכה היא כי ארווין אייזנברג ימונה ליו"ר החברה לישראל במקום אביו.

כמנכ"ל החברה לישראל מוזכר עמוס מר חיים, המלווה את הקבוצה כבר שנים רבות, ומכהן כסגן יו"ר פעיל בה. אפשרות נוספת היא למינויו של חתנו של אייזנברג, יגאל דיאמנט, לתפקיד. דיאמנט מכהן כמנכ"ל כימיקלים לישראל, ולא ברור אם יוכל לכהן בשני התפקידים, או יצטרך לותר על אחד מהם. מינוי מנכ"ל חיצוני, כך נראה, אינו עומד על הפרק.

אייזנברג ערך את צוואתו במשרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן. בכספת של עו"ד יעקב נאמן מונחת הצוואה שתובא להקראה בתום השבעה. מקורבים למשפחה מעריכים כי לא יהיו הפתעות. החברות הפנמיות המחזיקות בשליטה בכל פעילויות האימפריה יחולקו, כך ההערכה, באופן שווה בין כל היורשים: ארווין, 4 אחיותיו וחתנו, דיאמנט.

ארווין אייזנברג יקבל את המנדט לניהול האימפריה הכלכלית המשפחתית, דהיינו המילה שלו תהיה המילה האחרונה, כנראה באמצעות מניות שליטה מיוחדות. אייזנברג ז"ל סימן את ארווין כיורשו כבר לפני כמה שנים, ולכן, מעמדו צפוי להתקבל ללא זעזועים.

עם זאת, איש אינו שוכח כי בעבר היו מתיחויות וסכסוכים במשפחה - וזו סיבה נוספת לרצון להמשיך בעסקים ללא זעזועים מיותרים. «אורנה רביב «החברה לישראל התעוררה «דווקא בשנותיו האחרונות, החליט שאול אייזנברג "לנער" את החברה לישראל ולהרחיב את פעילותה, לאחר שנים של דריכה במקום. הוא נפטר בעיצומו של המהלך