המדינה: כך רימתה אפאר טבריה את אלמגור

לפני מספר חודשים הגישה פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) לבית משפט השלום בעיר, כתב אישום נגד חברת אפאר טבריה, בעליה ובכיריה. פרטי כתב האישום, שככל הידוע מתפרסמים כאן לראשונה, חושפים את השיטה בה ניסו מנהלי החברה לרמות את משרד אלמגור. ראש המשרד, יהלי שפי, היה זה שחשף את התרמיות לכאורה בספרי החברה, דיווח לרשות ניירות ערך, והביא להגשת כתב האישום.

הנאשמים הם אפרים להב, שהיה היו"ר והמנכ"ל; רעייתו ברוריה, לשעבר דירקטורית, סמנכ"ל ומזכיר החברה; ברוך אוצ'ניק, שהיה דירקטור באפאר, יועץ כלכלי שלה והאחראי על מערך החשבונות בחברה ויוחנן שטיימברג, מי שהיה מנהל חשבונות ראשי של אפאר.

סעיפי האישום הם מן החמורים שבעבירות הצווארון הלבן: פרט מטעה בתשקיף, פרט מטעה בדו"ח, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, תרמית בקשר לניירות ערך, קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ועוד.

התובעת, עו"ד יעל אלמוג, מתארת באריכות כיצד, לטענת המדינה, זייפו מנהלי אפאר את ספריה, דו"חותיה ותשקיפיה, במטרה לגייס הון מן הציבור ולקבל הלוואות מבנקים. לדבריה, הזיופים החלו עוד לפני פרסום התשקיף הראשון של החברה, באפריל 1992, ונמשכו עד סוף 1994, המועד בו החלו שפי ואנשיו לחשוד במתרחש.

ברובו של פרק זמן זה, היה רו"ח אבי ורטהיים (אחיינו של מוזי ורטהיים) אחראי על תיק אפאר באלמגור. לדברי המדינה, נתוני המכירות של אפאר נופחו בעשרות אחוזים, כאשר שיטות הניפוח היו זהות לכל אורך הדרך: רישומים כוזבים וזיופי מסמכים.

פרק שלם בכתב האישום עוסק בנסיונותיהם של הנאשמים להסתיר מצוות אלמגור, החל מסוף 1994 (כאשר שפי קיבל את האחריות על התיק, עם פרישתו של ורטהיים ומעברו לעסקי דודו), את הפרטים הכוזבים שבספרים ובדו"חות. לדברי המדינה, הרישום הכוזב המתמשך, גרם לכך שבספרי אפאר נרשמה יתרה גבוהה של חובות לקוחות לקראת פרסום דו"חות 1994. הדבר משך את תשומת ליבו של צוות אלמגור, אשר ביקש מן החברה מסמכים לתמיכה ברישומיה בסעיף זה.

בינואר 1995, החליט שפי לשלוח לכל לקוחות החברה טופסי אישור יתרה, עליהם התבקשו הלקוחות לציין את יתרת החשבון שלהם כלפי אפאר. לטענת התביעה, זייפו בכירי אפאר את האישורים, ואף שלחו מחו"ל אישורים מזוייפים, כך שייראה כאילו אכן נשלחו בידי לקוחות החברה באירופה.

במקביל, נרשם בספרי החברה, כאילו לקוחות פרעו חובות - למרות שלא היה לכך בסיס במציאות. באפריל 1995, ביקש צוות אלמגור מאפאר לקבל מסמכי בנקים, שיתמכו ברישומים בדבר תשלומי הלקוחות. המדינה טוענת, כי בכירי החברה זייפו גם אישורים אלו, תוך הכנת צילומי צבע של טפסי אישורי יתרות מקוריים של בנק הפועלים ובנק קונטיננטל.

בנוסף לכך, נרשם בספרי החברה, כאילו הלקוח האנגלי IPL שילם באפריל כ-19 אלף ליש"ט, למרות שהתשלום לא היה ולא נברא. הצוות של אלמגור, שכבר חשד מאוד במתרחש בחברה, ביקש לקבל העתק של צ'ק התשלום - וקיבל צ'ק מזויף. ב-21 באפריל הודיע שפי לאפאר, כי קיים חשד לכאורה לרישומים כוזבים בספרי החברה ולמצגים מטעים כלפי רואי החשבון. כעבור ימים אחדים, דיווח שפי על ממצאיו לרשות ניירות ערך.

שפי ועמיתו, רו"ח מנשה ארנון, יהיו בין עדי התביעה במשפט, שייפתח בעוד מספר חודשים. יהיה מעניין לשמוע, כיצד גילו את הרישומים הכוזבים, למרות מה שהמדינה מתארת כפעילות זיוף סיטונאית שנעשתה במסמכי אפאר. « «המדינה: כך רימתה אפאר טבריה את אלמגור «כתב אישום נגד החברה ומנהליה, חושף את שיטות הרמייה המיוחסות להם. יהלי שפי גילה את התרמית אחרי שהחברה הוליכה שולל את רואי החשבון במשך שנים. בין השאר נטען, כי בכירי החברה זייפו מסמכים של בנקים, ושלחו לרואי החשבון אישורי יתרות כוזבים בשם לקוחות כביכול