המשק האוקראיני עובר רפורמה

כרזות צבעוניות גדולות ברחובותיה הראשיים של קייב, בירת אוקראינה, מכריזות על מוצרי צריכה מערביים. בסמטאות העיר הפנימית צצים בוטיקים, גלריות, מעדניות, בתי קפה ומסעדות. כל זאת בזכות ההפרטה ה"קטנה". הבעלים החדשים משפצים חזיתות בתים, קומות קרקע ומרתף. הסיסמה היא: קטן, אך מהודר - וגם יקר.

אבל מומחים טוענים, כי רמת החיים של %80 מתושבי אוקראינה נמוכה היום מכפי שהיתה עם התפרקות בריה"מ בשלהי 1991, ואצל %60 מתוך הציבור ניכרת ירידה דרסטית. אוקראינה הנהיגה כלכלת שוק לפי הדוגמה של אירופה, צפון אמריקה ויפאן, ולפי ההמלצות של קרן המטבע הבינלאומית ושל הבנק העולמי, אבל בה בעת הזניחה את התחום הסוציאלי. התוצאה היא עוני הולך וגדל בקרב שכבות רחבות וסכנה של מתחים סוציאליים, שעלולים בסופו של דבר לשחק לידיהם של הקומוניסטים.

ואמנם, האבטלה הגבוהה, שהגיעה אשתקד ל-%5-%6 לפי אומדן ארגון העבודה הבינלאומי, גורמת למספר הולך וגדל של אוקראינים לחפש את מזלם ברוסיה. כך, למשל, באיזור בארות הנפט במערב סיביר עובדים כ-600 אלף אוקראינים; נהגי רוב האוטובוסים העירוניים של מוסקווה הם אוקראינים, ואת רוב הדאצ'ות ליד מוסקווה בונים אוקראינים.

רשת צפופה של קשרי משפחה קושרת מיליוני אנשים בשתי המדינות. משאל מטעם המכון לסוציולוגיה של אקדמייה בקייב גילה, כי %80 מן הנשאלים תמכו בהידוק הקשרים עם השכנה הגדולה, ו-1 מכל 3 נשאלים הביע את דעתו בזכות ברית כלכלית ופוליטית בין שתי המדינות. אבל בעוד שמבחינה כלכלית מוסיפה אוקראינה להיות תלויה ברוסיה - למשל בגלל אספקת הנפט והגז - האוריינטציה הפוליטית-פסיכולוגית היא אל המערב.

ויקטור יושצ'נקו, יו"ר הבנק הממלכתי של אוקראינה, נמנה עם העילית השלטת במדינה. הוא יליד 1954, כמו ויקטור פינסניק, סגן ראש הממשלה והממונה הראשי על הנהגת הרפורמה הכלכלית, וכמו רומן שפק, יו"ר הסוכנות הלאומית לשיקום ולפיתוח. דור ביניים זה של רפורמטורים כלכליים צעירים איננו צעיר עד כדי כך, שלא הספיק לעשות קריירה באוקראינה עוד בתקופת היותה רפובליקה סובייטית. מאידך איננו זקן מכדי לאמץ שיטות ניהול מערביות מודרניות וליטול חלק פעיל בעיצובה הכלכלי של אוקראינה העצמאית.

הסוכנות לשיקום ולפיתוח אמורה להיות הגשר בין אוקראינה ובין שוקי הכספים הבינלאומיים. היא מעסיקה 140 מומחים צעירים בתחומים שונים. תפקידה, בין השאר, למשוך למדינה השקעות זרות. אוקראינה קיבלה בכמעט שש שנות עצמאותה השקעות זרות בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר, מהם %65 בתקופת נשיאותו של קוצ'מה, שהחלה ביולי 1994.

קוצ'מה הכריז באוקטובר 1994 על תוכניתו להנהיג כלכלת שוק - כשלוש שנים לאחר שהוכרז על כך ברוסיה. אחד הצעדים החשובים ברפורמה זו היה הנהגת מטבע חדש, הגריוונה, בספטמבר אשתקד. המטבע הזה שומר על יציבותו זה מספר חודשים. צעד זה השיג, שתי מטרות: חלקם של הדולר ושל המארק הגרמני במחזור הכספים ירד מ-%37 ל-%17, וגדל אמון האוכלוסיה במטבע המקומי. כיום רק %1.8 מן הכסף שבמחזור איננו חוזר למערכת הבנקאות, במקום %10 עד %22 כפי שהיה בעבר.

הצלחה גדולה אחרת היא צמצום האינפלציה מ-%580 ב-1994 ל-%180 ב-1995 ועד %40 ב-1996. השנה מצפים לאינפלציה של %40 - וההערכות הן כי שיעור כזה איננו גבוה מכדי למשוך לאוקראינה משקיעים זרים. צעד אחר הוא חקיקת החוק הקובע, כי הבנק הממלכתי הוא המחליט הבלעדי על הדפסת כסף, בעוד שבעבר היו הנשיא, הממשל, הפרלמנט והבנקים המסחריים רשאים להורות לבנק הממלכתי לנהוג כך.

יבגני מרצ'וק, יליד 1941, נתמנה ביוני 1995 לראש ממשלה. כעבור שנה התפטר, על רקע "חילוקי דעות" בינו ובין הנשיא, אבל אלה לא ניטשו על נחיצות הרפורמות הכלכליות, שמרצ'וק תומך הן ללא סייג, כי אם על דרך ביצוען.

הוא סבור, למשל, כי סיבתה העיקרית של השחיתות הנפוצה באוקראינה איננה חדלונם של בתי המשפט והמשטרה, אלא בתחום הכלכלי: "כל עוד המדינה מחלקת, אוסרת ומתירה, כל עוד יש רשיונות ומכסות ייצור, כל עוד יש פקידים שבידם הסמכות להתיר פעילות מסחרית זו או אחרת או לאסור עליה - יתקיים גם השוחד.

"כל עוד סמכות המדינה נמוכה כמו אצלנו, כל עוד לא עולה בידנו לגייס לשירות המדינה צעירים משכילים החדורים רוח של כבוד ועקרונות - יהיה שוחד. כל עוד לא הושלמה ההפרטה, כל עוד המדינה חולשת עדיין על %60 מאמצעי הייצור - יהיה שוחד. שחיתות, זוהי מחלה, שניתן לרפאה באמצעת רפורמות כלכליות" אומר מרצ'וק. « «המשק האוקראיני עובר רפורמה «כלכלת השוק עליה הכריז הנשיא, ליאוניד קוצ'מה, באוקטובר 94' נשאה פירות: המטבע החדש שומר על יציבות, אמון הציבור במטבע גדל והאינפלציה צומצמה. בשש שנות עצמאותה משכה אוקראינה השקעות זרות בסכום של 1.2 מיליארד דולר, %65 מהן בתקופת קוצ'מה