הרץ למרחקים קצרים

תוך שבוע אחד הוסיף עזרא הראל שתי השקעות משמעותיות לתיק הנכסים שלו, שחלק ממנו מוחזק על ידו אישית, וחלק על ידי קבוצת לידן-רוגוזין הבורסאית שבשליטתו. אם להסתמך על ביצועי העבר של הראל, הרי שבהחלט יהיה מעניין לעקוב גם אחרי מה שהוא יעשה עם אחזקותיו בפולגת ובכלל פארם, שתי רכישותיו הטריות.

כדרכו של הראל, העיסקאות נעשו באלגנטיות: בלי הרבה רעש מסביב, בלי ניהול מו"מ ארוך מדי ובהרבה דיסקרטיות. כן, עזרא הראל, למרות שיש לו כבר אחיזה משמעותית בחברות בורסאיות רבות, ולמרות שממש אין לו במה להתבייש, מעדיף להמשיך ולשמור על פרופיל נמוך. כשצריך בכל זאת להגיב בקצרה על עיסקה זו או אחרת, הוא עושה זאת באמצעות בועז הראל, אחיו, המנהל את עסקי לידן בארה"ב, או על ידי אחד ממנהליה האחרים של הקבוצה, עליהם, כך אומרים, הוא סומך כמעט בעיניים עצומות.

את העסקים של הראל קצת קשה לאפיין. לקבוצת לידן, ש-%52 ממניותיה מוחזקות על ידי האחים הראל, אחזקות בחברות הפועלות בתחומים שונים ומגוונים: נדל"ן, מלונאות, איכות הסביבה, אבטחת נמלי תעופה, בנקאות למשכנתאות, שוק הצמיגים, ועכשיו גם טקסטיל וקמעונאות. הראל גם פזל לעבר רכישת חברת ספן, הפועלת בתעשיית העץ, אך לבסוף העיסקה לא יצאה אל הפועל.

את שתי ההשקעות האחרונות ביצע הראל בשותפות עם משקיעים נוספים. בכלל פארם יהיה עתה הראל אישית באותה עגלה עם קבוצת חבס הבורסאית, שבשליטת ברוך והרצל חבס, ועם זאב גורה, שנותר עם %25 ממניות כלל פארם. בפולגת חבר הראל לחברה הולנדית, JANON, שעדיין לא ברור מי מסתתר מאחוריה, ואשר עימה חתם על הסכם הצבעה לגבי המניות של השתיים (%20) בפולגת.

ההשקעה הכוללת של הראל בשתי החברות הסתכמה בכ-12.5 מיליון דולר, מתוכם 5.4 מיליון דולר ב-%37.5 מכלל פארם (בה השקיעה חבס באופן דומה), והיתרה במניות פולגת, שחלק מהן נרכשו עוד בתחילת השנה, אז הפכה רוגוזין לראשונה לבעלת עניין בחברה. רוגוזין גם מנהלת בימים אלה מו"מ לגבי השקעה בנמל רוסטוק בגרמניה, ובמקרה שתחליט לבצע את ההשקעה מדובר ביותר מ-10 מיליון דולר נוספים שייצאו מקופתה.

למרות שני שיתופי הפעולה הללו של הראל, עד כה פעלה קבוצת לידן-רוגוזין באופן עצמאי. יתרה מכך, בשנה שעברה ויתרה הקבוצה על השקעה שביצעה בגלל ששיתוף פעולה עם משקיעים נוספים היה בלתי ריאלי. הכוונה להשקעה בחברת ממן, שבסוף 96' רכשה לידן, באמצעות חברת ICTS, כ-%20 ממניותיה. הסכום ששולם תמורת מניותיה של מפעילת המסופים בנמל התעופה בן-גוריון, שפעילותה סינרגטית לזו של איי.סי.טי.אס, היה כ-16 מיליון דולר.

אלא שמייד לאחר חתימת העיסקה, נודע להראל כי קבוצת תעבורה, המצויה בשליטתו של אברהם (בונדי) ליבנת, רכשה חבילה משמעותית של מניות בחברה. הראל, כמו בונדי, הבין כי לשניהם יחד יהיה קשה להחזיק בהגה של ממן.

לבסוף, ניצל הראל הזדמנות עסקית שנקרתה בדרכו ומכר את המניות לחברת כנפיים מקונצרן כור תמורת כ-21 מיליון דולר. בעקבות המכירה גרפה לידן את אחד מרווחי ההון המהירים שנראו אי-פעם בשוק ההון הישראלי - רווח של 5 מיליון דולר תוך פחות מחודש. אם תרצו, מדובר בתשואה חודשית של %31, שכולנו נהיה תמימי דעים כי היא חריגה בכל קנה מידה.

אבל רווחי ההון הגדולים של הראל, אלה שבגללם התחילו לעקוב אחריו בשוק ההון עם זכוכית מגדלת, היו ברוגוזין וב-ICTS.

את רוגוזין רכשה לידן בשנת 93' תמורת כ-11 מיליון שקל מידי איש העסקים ארווין מלצר. לא מפעל בדי החיזוק לתעשיית הצמיגים של החברה הוא זה שמשך את הראל אל רוגוזין. קרקעות בהיקף של 395 דונם בקרבת נמל אשדוד היו הנכס האמיתי שעניין את הראל.

הקרקעות נמצאות בסמוך לתחנת הכוח של חברת החשמל, והאחרונה היתה מעוניינת להרחיב את שטחה. הקרקעות של רוגוזין היו מתאימות לה ככפפה ליד, וזו גם הסיבה שחברת החשמל היתה מוכנה לשלם לרוגוזין כ-62.5 מיליון דולר תמורתן.

מלבד מילויה של קופת רוגוזין בשפע מזומנים, שיהיו פנויים באופן מיידי לביצוע השקעות חדשות, נהנתה החברה גם מרווח הון מרשים של 38 מיליון דולר, שבא לידי ביטוי ברבעון הרביעי של 95'.

רוגוזין היתה דוגמה טובה לחוש הריח המפותח של הראל, ואחרי עיסקת הענק עם חברת החשמל, רווח ההון שנבע לקבוצת לידן מהנפקת ICTS בניו-יורק כבר לא הפתיע איש. איי.סי.טי.אס עוסקת באבטחת שדות תעופה, והיא היתה חברה מפסידה וכושלת כשהראל רכש אותה בתחילת שנות ה-90 לפי שווי חברה של 2 מיליון דולר.

הראל לא רצה להסתכן בהשקעה כמו איי.סי.טי.אס במישור האישי. הוא העביר אותה לידי לידן, אותה הוא חולק עם הציבור, ואשר מבחינתה השקעה בחברה הכושלת היא סיכון קטן יחסית, כאשר היא מצויה לצידה של רוגוזין ואחזקות נוספות.

לידן יישמה תוכנית התייעלות באיי.סי.טי.אס, ובשנת 95' החברה כבר היתה רווחית ובשלה לקראת הנפקה בוול-סטריט. כמו במקרים של ממן ורוגוזין, רווח ההון המהיר לא בושש להגיע: איי.סי.טי.אס גייסה בשתי הנפקות כ-24 מיליון דולר, ולידן נהנתה מרווחים של למעלה מ-5 מיליון דולר. הראל אישית האמין באיי.סי.טי.אס, ולכן שמר לעצמו אופציה לרכישת 800 אלף מניות של החברה תמורת מחיר של 1 דולר למניה. המניות הונפקו לפי מחיר של 8 דולרים, וזה בערך גם מחירן היום בבורסה האמריקנית, כך שהראל גרף כאן גם בחשבון האישי רווח, בינתיים על הנייר, של כ-7 מיליון דולר.

אבל לא רק הצלחות ידעו הראל-לידן-רוגוזין. אחת ההשקעות הכושלות של לידן היתה בחברת הרטן, בה השקיעה יחד עם קבוצת יואל הבורסאית, שהיתה אז בשליטתו של ג'ו אלמליח. הרטן היא בעלת הזכויות בפרויקט חוות הברון בזכרון יעקב, אשר רשם הפסדים כבדים, שבעקבותיהם פרץ סכסוך בין לידן ליואל. בסופו של דבר, נאלצה לידן לרכוש את חלקה של יואל בפרויקט, שבשנת 96' מחקה בגלל ההפסדים שהסב סכום של 6.5 מיליון שקל בדו"חותיה.

בין ההשקעות הנוספות של קבוצת לידן נזכיר את רכישת הציוד של חברת אפאר, יצרנית הבדים, בשיתוף עם חברת ניסן הבורסאית בהשקעה כוללת של 6 מיליון דולר. במסגרת העיסקה השקיעה לידן גם 1.5 מיליון שקל במניות ניסן לפי מחיר של 3 שקלים למניה, ובינתיים נסוגה המניה ל-2.5 שקלים.

עוד נציין את רכישת פיוניר האמריקנית, אשר פועלת בתחום המשכנתאות, תמורת כ-2.5 מיליון דולר, ואת רכישת טל טכנולוגיות טיהור מים, שלידן יצאה ממנה במהירות, אך לשם שינוי, ללא רווח כלשהו בכיסה.

את הראל, איפוא, זוכרים בזכות הרווחים המשמעותיים שגרף בשנים האחרונות מעיסקאות שהמאפיין את כולן היה תהליך מהיר של EXIT מההשקעות. לאור זאת בשוק ההון שואלים היום האם הסיפור עומד לחזור על עצמו בכלל פארם, בפולגת ובנמל רוסטוק.

בועז הראל אמר ל"גלובס" השבוע, כי בפולגת דווקא מתכוונת הקבוצה להישאר לטווח הארוך: "לא קנינו את המניות בפולגת כדי לעשות מכה וללכת. נחזיק במניות מספר שנים".

עם זאת, בניגוד למדיניות המקובלת של הקבוצה, לפיה היא מגלה מעורבות מלאה בניהול השקעותיה ארוכות הטווח, במקרה של פולגת סבורים בלידן, שחברת הטקסטיל מנוהלת נכון, וכי בטווח הארוך ערך ההשקעה בחברה יעלה. מלבד זאת, יש לזכור כי ברשותה של פולגת גם נכסי נדל"ן אטרקטיביים, ויתכן שהראל בכל זאת יידע לדרבן את החברה למיצוי הפוטנציאל הטמון בהם.

לגבי כלל פארם, מתכוונים הראל, חבס וגורה לנצל את קשריהם של שני הראשונים בארה"ב ולהביא משם שותף אסטרטגי, שישקיע בכלל פארם ויסייע לה להגיע לרווחיות גבוהה - מה שלא הצליחה לעשות תחת ניהולו של קונצרן כלל, במידה רבה בגלל סכסוך שנתגלע בין כלל לגורה לגבי הצורך בהזרמת כספים נוספים לחברה.

לגבי נמל רוסטוק, רוגוזין מנהלת כיום מו"מ עם חברה זרה, אותה מנהל הלורד יאנג (יו"ר כייבל אנד וויירלס לשעבר). רוגוזין מתכוונת להשקיע 34 מיליון שקל ב-%25 מהזכויות בנמל ולהעמיד לרשות הפרויקט הלוואה של 20 מיליון שקל נוספים. עדיין לא ברור, אם גם כאן ירוץ הראל לחפש את ההנפקה או המכירה, או שמא, כפי שהוצהר בפולגת, מדובר באחת ההשקעות שתשב בתיק לטווח ארוך.

בכל מקרה, לפני כחודש גייסה רוגוזין כ-47 מיליון שקל בהנפקת אג"חים להמרה ואופציות, והגדילה את משאבי החברה אותם תוכל לנצל לביצוע השקעות חדשות. «מאת אמיר אייזנברג «הרץ למרחקים קצרים «עזרא הראל, בעל השליטה בקבוצת לידן, יודע מתי להיכנס ומתי לצאת מהשקעות * בינתיים הוא הפיק רווחים מהירים מקרקעותיה של רוגוזין ומאחזקותיו ב-ICTS וממן * השבוע הוא רכש אחזקות משמעותיות בפולגת ובכלל פארם. האם זה עומד להיות עוד סיבוב מהיר?