פרשת "החוזים המפוצלים" שחלקה השלישי מתפרסם כאן, בתחקיר
גלובס, ובכלל זה "פרשת השקם", ממתינה בימים אלה להחלטתו
של היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר. עניינה של חברת
השקם עצמה (בהנהלתה הקודמת, בעת שהיתה בשליטת המדינה)
הסתיים כבר לפני שלוש נים, כפי שיוסבר בהמשך. גורלם של
עורכי הדין של החברה, כמו גם של החברות המשכירות ושל
מנהליהן, נתון עתה בידיו של בן-יאיר, בשאלה האם יוגשו
כנגדם כתבי אישום או שהפרשה עימם תיסגר בתשלום כופר או
במסלול אזרחי.
חברת השקם בע"מ, שערכה חמישה סדרות של חוזים מפוצלים בלתי
חוקיים לכאורה (עם חברות משכירות שונות), יצאה בזמן מפרשה
זו. היא הקדימה לגלות, מבעוד מועד, על אודות מעורבותה
בפרשת החוזים המפוצלים, וזאת לאחר חשפת הפרשה בשבועון
העולם הזה (מאי 1991).
הגילוי שמסרה נעשה בנסיבות מעניינות: זמן קצר לפני יציאת
החברה אל הבורסה (ב-1993), ובעת עריכת תשקיף גיוס ההון של
החברה, התברר למנהליה כי על החברה ליתן גילוי נאות בדבר
בעלותה האמיתית השקם על "חברות מדף" שהומו למענה במשרד י.
גרוניצקי ושות'. אלא שגילוי הדבר בתשקיף, עלול היה לחשוף
את זכויותיה בנכסים ששכרה לתקופות של 20-30 שנים.
באותו שלב כבר ידעו עורכי הדין של החברה וחלק ממנהליה, כי
חוקרי מס הכנסה פתחו בחקירה סמויה כנגד החברה. לכן,
החליטו להקדים תרופה למכה: הנהלת החברה שכרה את עו"ד
יחזקאל פלומין כדי שיבוא בדברים עם נציבות מ הכנסה.
פלומין פנה ביום 28.1.93 אל דב שטאוב, סגן נציב מס הכנסה
למס רכוש ומס שבח, הציג בפניו מסמך שבו צויינו העובדות -
ללא שמה של השקם - אך בעל פה מסר שמדובר בחברת השקם. בשלב
מאוחר יותר, ולאחר מו"מ קצר ותכליתי הגיש פלומין הצעה
בשמה של השקם לשלם מס רכישה בסך 4.5 מיליון ש"ח - ובלבד
שלא יינקטו כנגדה צעדים פליליים.
ואכן, שטאוב נתן באותו מעמד את הסכמתו העקרונית לוותר על
תשלום כופר ועל צעדים פליליים אחרים, תמורת התחייבות של
החברה ומנהליה לגלות את כל הידוע להם בפרשה זו. במכתב
מיום 15.2.93 עליו חתם נציגה של השקם, מד אחד, ודב שטאוב,
מצד שני, הוסכם "כי לא ינקטו הליכים מכל סוג שהוא כלפי
החברה, הנהלתה ועובדיה, בהווה ובעבר...". ההסכם לא כלל את
עורכי הדין החיצוניים של השקם.
בהתבסס על הסיכום העקרוני שהושג כבר ביום 28.1.93, פתחו
חוקרי מס הכנסה בחקירה גלויה בפרשת השקם: החל מיום
31.1.93 ועד 18.2.93, נגבו עדויות ממנהלי כל החברות
המעורבות (השקם, מצד אחד, והחברות המשכירות, מצדשני), וכן
מעורכי הדין של הצדדים. עדויות אנשי השקם נגבו שלא תחת
אזהרה. מכל היתר נגבו עדויות תחת אזהרה.
במהלך החקירה התגלה כי מנהלי השקם, ובאי כוחם, עורכי הדין
מוריאל מטלון ובועז נהיר, הקימו שורה של "חברות מדף",
שנשלטו על-ידי חברת נאמנות שהוקמה לצורך זאת במשרד י.
גורניצקי ושות'. החברות שהוקמו: נכסי ניבת חברה לנכסים
בע"מ, עופר - ים נכסים בע"מ, גאיון השקעות בע"מ, אדר-נוי
נכסים בע"מ, ובית דתן חברה לעסקים בע"מ. באמצעות חברות
אלו חתמו, עבור השקם, על חוזי שכירות וחוזי אופציה לתקופה
הנוספת (מעבר ל-10 שנים ראשונות).
לדעת נציבות מס הכנסה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה יש
חשד כי "חברות מדף" אלה, הוקמו כאשר כל מטרתן היא הסוואת
חוזי השכירות הנוספים שנחתמו, ובכך לאפשר לשקם ולחברות
המשכירות להתחמק מתשלומי מס.
חברת השקם התקשרה בעשר השנים שקדמו לתחילת החקירה עם
חמישה גופים שבנו קניונים ברחבי הארץ, וחתמה עימם -
ישירות ובאמצעות "חברות מדף" - חוזי שכירות ו/או הסכמי
אופציה לתקופה כוללת של 10-30 שנה. ייעוד המושכ היה ונותר
לשם הקמת חנות של השקם באתר. החוזה לתקופה הראשונה נקשר
בין החברות המשכירות לבין השקם. החוזים לתקופות הנוספות
נקשרו בין החברות המשכירות לבין "חברות מדף", שהוקמו
על-ידי משרד י. גורניצקי ושות', והוחקו בנאמנות עבור
השקם. החשד שהועלה: התחמקות מתשלומי מס רכישה (השקם) ומס
שבח (המשכירות), וכן אי דיווח לשלטונות המס על עיסקאות
במקרקעין (חכירה ל-10 שנים ומעלה נחשבת לעיסקת העברת זכות
במקרקעין).
אלה חוזי השכירות שנערכו, ושמות המנהלים ועורכי הדין של
החברות המשכירות שנחקרו תחת אזהרה (בעניינם המליצה נציבות
מס הכנסה להגיד כתבי אישום):
* חנות השקם בקניון איילון ר"ג - המשכירות: שתי חברות
מקבוצת קנית (שבבעלות דוד עזריאלי); נחקרו: מיכאל
שוסהיים, שר שלום שירן, עו"ד רם הורביץ (עו"ד חיצוני)
ועו"ד עמליה משי, ממשרד יגאל ארנון; השוכרים: השק (10
שנים פחות חמישה ימים), זכות סירוב ראשונה לשקם לשנים
נוספות, אופציה לנכסי ניבית חברה לנכסים בע"מ (חברת מדף)
לתקופה של 10 שנים נוספות (פחות יום), וזכות קדימה לחברת
מדף זו לתקופה נוספות של 10 שנים (חסר יום);
* חנות שקם לב ראשון לציון - המשכירות: דודיק חברה למימון
והשקעות, בן גלי חברה להשקעות ולבנין, חברת נכסי למפל
בע"מ; נחקרו: אריה דוניץ,סוניה אפשטיין, אברהם דוניץ,
עו"ד אריה וירניק, עו"ד ראובן בולט ושניאר למפל; השוכרים:
השקם (עשר שנים פחות 3 ימים), וחברת עופר - ים נכסים בע"מ
(חברת מדף), שקיבלה אופציה לעשר שנים נוספות (פחות 3
ימים);
* חנות שקם בלב המפרץ בחיפה - המשכירה: לב המפרץ בע"מ;
נחקרו: הקבלן אורי דורי (בעל מניות בחברת א.כ.ד., שהיא
בעלת %26 ממניות לב המפרץ), דוד שגיא, משה מור, ועו"ד
תלמה יובל, ממשרד עורכי הדין ש. פרידמן ושות'. השכרים:
השקם (עשר שנים פחות יום), וחברת גאיון השקעות בע"מ (חברת
מדף), שחתמה על הסכם שכירות לתקופה של עשר שנים נוספות,
וחברת השקם שקיבלה זכות קדימה על אותן שנים נוספות;
* חנות שקם בקניון האדום (אילת) - המשכירה: קולנוע אילת
(באילת) בע"מ; נחקרו: משה צייגר, עו"ד יעקב בן-שאול, דוד
צייגר; השוכרים: השקם (10 שנים חסר יום), אופציה ל-10
שנים נוספות (חסר שלושה ימים) לחברת אדרנוי נכסים בע"מ
(חברת מדף), ואופציה ל-10 שנים נוספות (חסר שלושה ימים)
לחברת בית דתן חברה לעסקים בע"מ (חברה מדף);
* חנות שקם נהריה - המשכירים: אפרים לופו ואדוארד מלר;
השוכרים: השקם (10 שנים פחות חמישה ימים); זכות סירוב
ראשונה לשקם לשכור את הנכס ל-10 שנים נוספות (פחות חודש)
מתום 8 השנים הראשונות, ועוד 10 שנים נוסות (פחות חודש)
מתום 8 שנים מתקופץת השכירות השניה. כן ניתנה אופציה
לחברת נכסי ניבית חברה לנכסים בע"מ (חברת מדף) לשכור
לתקופה של 10 שנים (פחות יום) החל מתקופת השכירות המקורית
של השקם.
על חלקו של משרד י. גורניצקי ושות' ועורכי הדין נהיר
ומטלון, ניתן ללמוד, בין היתר, מעדויות אנשי השקם, שעיקרן
רוכזו בתרשומת (המובאת כאן בחלקה), שערך עמנואל גרסטנר -
המפקח הראשי של מס הכנסה ומס רכוש בפקי שומה חקירות תל
אביב, בדו"ח סיכום החקירה שהגיש לפקיד השומה.
אגב, בחקירה התברר כי אחד המניעים להתחמק מתשלום מס
באמצעות "חברות מדף" היה כדי "לעקוף" את הממשלה, שאסרה על
הקמת חברות ממשלתיות נוספות ללא אישורה. רשות החברות
הממשלתיות, שלא ידעה זאת, פרסמה מדי שנה דו"ות שנתיים,
בהן לא נזכרו החברות החדשות שהוקמו.
להלן תקציר התרשומת שערך כאמור המפקח הראשי (גרסטנר):
* יעקב חי, ראש אגף הכספים בשקם - "לטענתו, המבנה של
מערכת ההסכמים קרי השקם וחברות המדף מצד אחד לבין
המשכירים מצד שני, היא פרי יוזמתם של עורכי הדין ממשרד
גורניצקי שבאו לפתור בעיה מיסויית".
* גבריאל נווה, מנכ"ל השקם - "לא היה מעורב בחוזי
השכירויות של השקם. לטענתו, כל נושא הצגת זכויות הסירוב
וכתבי האופציה חייב לבוא לידי ביטוי בתשקיף השקם, במסגרת
גילוי נאות בפני הבורסה, לקראת הנפקת מניות ציבור".
* עו"ד אורי צימלס, היועץ המשפטי הפנימי של השקם - "היה
קשור במשא ומתן, בהכנה ובעריכת המסמכים הקשרים להחכרת
נכסים ע"י השקם. בהקשר לנכס בקניון איילון ר"ג אומר: 'אני
קיבלתי ממשרדי גורניצקי את הפתרון להשכת נכסים לתקופות
ארוכות...מאחר וכחברה ממשלתית לא אופשר לנו להקים חברות
אחיות על מנת שכל חברה תשכור את הנכס לתקופת המשך לעשור
נפרד, הוצע לנו ע"י עורכי דין ממשרד גורניצקי, עו"ד מטלון
ועו"ד אחרים ממשרד זה, לבנות ת העסקה בצורה של חוזי
שכירות, הסכם זכויות סירוב לשקם, אופציה להמשך השכירות
לחברה בנאמנות של משרד גורניצקי (נכסי ניבית חברה לנכסים
בע"מ) וזכות קדימה לאחר עשרים שנה הראשונות שניתנה גם
לחברת ניבית'.
'... ידוע לי ששכירות מעל 10 שנים חל עליה מס שבח בהיותה
עסקת מקרקעין ועל השוכר מס רכישה. לנו הובהר במפורש ע"י
יועצנו המשפטיים, משרד עו"ד גורניצקי, שמבנה העיסקה
המוצעת לנו אינה עסקת מקרקעין מכיוון שאיןבה רציפות של
שלושים שנה".
* יהודה מיכאל נאות, מנכ"ל השקם בשנים 1984-1982 - "לפני
החתימה על חוזה השכירות של השקם בקניון איילון בר"ג,
התייעצנו עם משרד עו"ד גורניצקי כיצד לעשות את העסק
ופעלנו לפי היעוץ שקיבלנו".
* יוחנן גור, מנכ"ל השקם בשנים 1992-1984 - "...למיטב
זכרוני, החנות בקניון איילון נשכרה לתקופה של 15 שנה עם
אופציה להמשך השכירות של תקופה נוספת של 15 שנה. משרד
גורניצקי ערך לנו את החוזה. בפועל עבד איתנ עו"ד מורי
מטלון".
שלטונות המס חקרו גם את מטלון ונהיר, להלן עדויות השניים,
בקיצורים המתחייבים:
* עו"ד מוריאל מטלון - "טיפלתי בחלק מהעסקות ובאותן
עיסקאות בד"כ בחלק מהמו"מ והמסמכים ובכל העסקאות יחד עם
עו"ד אורי צימלס... משרדנו טיפל בקטעים מסויימים של עריכת
החוזים לגבי הנכסים הבאים: קניון איילון,ראשל"צ, לב
המפרץ, אילת".
"...אשר לעניינים הספציפיים של המסמכים שמתייחסים לתקופות
מעבר לעשר שנים, למיטב ידיעתי, לפני העיסקה הראשונה מסוג
העיסקאות הנ"ל, כלומר העיסקה בקניון איילון, היתה תרשומת
של משרדנו שבה הובהר כי אופציה לתקפות נוספות תחייב תשלום
מס רכישה".
"...שקם התכוון, לפי מיטב ידיעתי, לקבל אישור להקמת חברות
אחיות, ומשרדנו נתבקש להחזיק במניות של 'חברות מדף' בלתי
פעילות שהיו מוקמות אצלנו על מנת להעבירן ללקוחות המשרד,
וזאת עד שיוסדר העניין של הקמת החבות האחיות או אישור
בממשלה לרכישת המניות בחברות הללו...למיטב זכרוני, גם
העלינו בפני השקם את החשש כי למרות שחברות אחיות אינן
בגדר 'קרוב' לעניין חוק מס שבח, עשויים שלטונות המס לטעון
כי מדובר בעסקה מלאכותית".
"...ב-14.12.92 פניתי באופן אישי ליו"ר הדירקטוריון,
ואמרתי לו שיש להסדיר את הנושא הזה טרם השלמת ההפרטה. כמו
כן, באותו מעמד פניתי גם למר דני פישמן שהוא איש האוצר
ומייצג את רשות החברות בשקם, והסברתי לו קצרה את הנושא,
וביקשתי שיהיה דיון כיצד להסדיר את העניין. עוד באותו יום
פניתי לעו"ד דורית רביב המשמשת כיועצת משפטית של רשות
החברות...בהתאם להחלטה אשר נמסרה לי כי נתקבלה בעקבות
העלאת הנושא, הוחלט להסמיך את רו"חיחזקאל פלומין לפנות
בעניין לשלטונות המס".
* עו"ד בועז נהיר - "בפני עו"ד נהיר הוצגה תרשומת שנמסרה
לנו ע"י עו"ד מטלון. בתרשומת יש התייחסות להקמת שרשרת
חברות בנות של המוכרים שמניה מכרעת בהם תוחזק על-ידי עו"ד
בנאמנות עבור השקם. לחברות אלו תינתן זכות ירוב ראשונה
לשכור את החנות לתקופות של 119 חודשים בתום תקופת השכירות
של החברה הקודמת. כמו כן מצויין בתרשומת שאופציה לתקופות
נוספות תחייב תשלום מס רכישה והחנות תהיה נכס מוגן אצל
השקם. תרשומת זאת נערכה ע"י בוז נהיר, אולם אינה נושאת
חתימה והיא ללא תאריך".
"בהתייחסו לתרשומת אומר נהיר: 'אני חושב שהתרשומת הזאת
בסדר גמור, מפני שהיא לא מקנה לשקם שום זכות למעלה מעשר
שנים, משום שהבעלים יכולים תמיד להשתמש בנכס לעצמם. אם
השקם פעל לפי תרשומת זו, אכן הכל בסדר. זת דעתי, וזה מותר
לעשות. מדובר על תכנון מס לגיטימי...'"
"על השאלה מדוע לא יעץ להציג בפני שלטונות המס את מכלול
מבנה החוזים ענה: 'על תכנון מס לגיטימי אתה לא מדווח, אלא
זאת עובדה. לא היתה כל כוונה לרמות את שלטונות המס'".
תגובת היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר: "לאחר
שתתקבלנה החלטות סופיות בפרשה נשוא הפניה, והדבר יודע
לגורמים הנוגעים בדבר, ניתן יהיה להשיב לפניות עתונאיות
בנושא, במיגבלות החיסיון הקבוע בחוק. החלטה כאמר טרם
התקבלה".
תגובת נציב מס ההכנסה: "אנו מנועים מלהגיב בשל חובת
החיסיון".
«יואב יצחק
«חברות המדף של גורניצקי והשקם
«השקם, בבעלות הקודמת הממשלתית, ערך 5 סדרות של חוזים
מפוצלים לשכירת/רכישת מבנים. לצורך זה, נעשה שימוש
ב"חברות מדף" שהוקמו על-ידי משרד עורכי הדין י. גורניצקי
ושות', כך שעיסקאות ההשכרה היו מפוצלות בין מיספר חברות.
השקם כבר שילם את מס הרכישה המתחייב; הבעיה של שלטונות
המס היא עם עורכי הדין המעורבים בענין
כתבות
ני"ע
