חובה ולא טובה

חוק חופש המידע יובא בימים הקרובים לאישר המליאה של ועדת החוקה * החוק יחייב את רשויות השלטון להעמיד מידע הנוגע לפעולותיהן, או מצוי ברשותן * יו"ר ועדת המשנה, ח"כ דדי צוקר: "החוק הוא ציון דרך בזכויות האזרח בישראל"

ועדת משנה מיוחדת של ועדת החוקה חוק ומשפט, השלימה את הכנת חוק חופש המידע לקריאה שניה ושלישית. בימים הקרובים הוא יובא לאישור המליאה של ועדת החוקה לקראת הגשתו לאישור סופי של הכנסת. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ דדי צוקר (מרצ), אמר כי בדומה לחוקים מקבילים שהתקבלו ברוב הדמוקרטיות, יחייב החוק החדש את רשויות השלטון בישראל להעמיד לרשות המבקשים את המידע הנוגע לפעולותיהן או המצוי ברשותן, בהנחה שהמידע הוא נכס של הציבור והרשות היא הנאמן של האזרח.

"החוק הוא ציון דרך בזכויות האזרח בישראל, שיבטיח כי העמדת המידע לרשות הציבור תהיה חובה ולא טובה של הממשל לאזרח הקטן והבלתי חשוב", אומר צוקר. -- מי יהנה מהחוק החדש?

צוקר: "כל אזרח או תושב ישראל ואפילו כל אדם אחר, בתנאי שהמידע המבוקש נוגע לזכויותיו בתחום מדינת ישראל (תיירים, פלשתינים, עובדים זרים וכו')". -- איזה מידע יחוייבו הרשויות להעמיד לרשות הציבור ללא בקשה מיוחדת?

"כל רשות תהיה חייבת לתת פומבי לתחומי אחריותה ולסמכויותיה, להנחיות המינהליות שהיא פועלת על פיהן, עליה לפרסם את כל השירותים שניתנים על ידה, והזכויות שהיא מעניקה, וכן דו"חות שנתיים על פעולותיה. מידע זה תעמיד כל רשות לכל דורש, ללא תשלום, במקומות ובמועדים נוחים לגישה, שאף הם יפורסמו ברבים". -- דוגמאות למידע כזה שהרשויות יהיו חייבות לספק?

"למשל, צה"ל יהיה חייב לתת פומבי לכל פקודות מטכ"ל. משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים יהיו חייבים לפרסם ממצאים ומסקנות של ועדות בדיקה וועדות חקירה, או למשל מידע סביבתי כללי ונקודתי על קיומם של חומרים רעילים או זיהום סביבתי בחומר מסוכן, אפילו אם הפירסום כרוך בחשיפת סודות מסחריים". -- מהם נהלי מסירת המידע שהרשויות חייבות לספק בעקבות בקשה מפורשת?

"כל אזרח או תושב - לרבות אזרח חוץ, ככל שהדבר קשור לזכויותיו - יוכל לבקש כל מידע. הרשות תהיה חייבת להשיב תוך 30 יום אם היא נענית לבקשה. קיימת אפשרות של דחיה ב-30 יום נוספים בתנאי שההארכה מתבקשת בהנמקה כתובה. מיום ההחלטה עד לאספקת המידע לא יעברו יותר מ-15 יום". -- באיזה נימוקים אפשר יהיה לסרב למסור מידע?

"אם מדובר בחומר ישן מעל 7 שנים, שאיתורו כרוך בקשיים טכניים ממשיים, או בכל חומר שהשגתו כרוכה בהשקעה כספית בלתי סבירה. קיימות, כמובן, גם מיגבלות בטחון. לא יימסר מידע שיש בפירסומו פגיעה בבטחון המדינה או בבטחון הציבור, קל וחומר - פגיעה בשלומו של אדם פרטי. כך, למשל, לא יימסר מידע על פעולות הוועדה לאנרגיה אטומית או על מערכי ופעולות קהיליית המודיעין - צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל, שרות בתי הסוהר וכו'". -- מה בדבר צינעת הפרט?

"החוק אוסר על המדינה ומוסדותיה למסור מידע שנוגע בפרטיות של אדם, או כל מידע שהמדינה מחזיקה על צד שלישי - מפעל תעשייתי, בנק וכו', אם פירסומו עלול לחשוף סודות מסחריים". -- האם מסירת המידע תהיה כרוכה בתשלום?

"מידע כללי ושוטף מהסוג שהרשויות יהיו חייבות להעמיד לרשות הציבור ללא בקשה מפורשת - יימסר גם ללא תשלום. על מסירת מידע אחר, לפי בקשה, תוטל אגרה נמוכה וכן ייזקפו על חשבון המבקש הוצאות צילום מסמכים ומשלוח". «צבי לביא «חובה ולא טובה «חוק חופש המידע יובא בימים הקרובים לאישר המליאה של ועדת החוקה * החוק יחייב את רשויות השלטון להעמיד מידע הנוגע לפעולותיהן, או מצוי ברשותן * יו"ר ועדת המשנה, ח"כ דדי צוקר: "החוק הוא ציון דרך בזכויות האזרח בישראל"