תחומי הסמכות של בתי המשפט לענייני משפחה עדיין אינם מובנים די צורכם, לא למתדיינים, לא לבאי כוחם, אף לא לשופטים המכהנים בערכאות אחרות, והמגלים שביעות רצון כל אימת שיש להם אחיזה להעביר תובענה לשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה. משום כך מתקבל ברצון סיפרה של עו"ד עופרה דרור "ענייני משפחה בעידן בית המשפט לענייני משפחה".
יש עניינים שבתחום דיני המשפחה המסורים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, יש כאלה המסורים לשיפוטם הייחודי של בתי המשפט האזרחיים ויש כאלה הנתונים לסמכותן המקבילה של שתי הערכאות. לפנים היה פער רב בתוצאות השיפוטיות של שתי הערכאות, משום שהאחת דנה על פי דיני ההלכה והאחרת על פי דיני המדינה. לאחרונה נצטמצם עד מאוד פער זה, לאחר שבמספר החלטות שיפוטיות שיצאו בידי בית המשפט הגבוה לצדק הובהר לבתי הדין הרבניים כי דיני המדינה חלים גם עליהם.
כמובן לא היה מעולם בדעת בג"ץ להטיל על בתי הדין הרבניים חובה לשפוט על פי סדרי דין הנהוגים בבתי המשפט האזרחיים. עד לכניסתו לתוקף של חוק בית משפט לענייני משפחה, היו מספר בתי משפט שדנו בעניינים שנתונים כיום לסמכותו של בית המשפט החדש. בית משפט השלום דן בפירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג ובית המשפט המחוזי דן כמעט בכל יתר העניינים שבין בני הזוג. חוק בית המשפט לענייני משפחה מאחד תחת קורת גג אחת את כל העניינים שנדונו קודם לכן בפני הערכאות האזרחיות השונות. סמכותו של בית הדין הרבני נותרה בעינה.
יודגש כי בית המשפט החדש דן לא רק בעניינים שבינו ובינה, או בין הקטינים לבין הוריהם, אלא אף בשורה ארוכה של נושאים נוספים, מכל סוג ומין שהוא העשויים להתעורר בין בני משפחה, כולל עניינים מסחריים סבוכים ביותר. משום כך תחום סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה טרם נתבררה די צורכו. ברור, כי מעתה עניינים רבים שנדונו קודם לכן בבתי המשפט האזרחיים ולא היה בהם איפיון של סכסוך משפחתי, יידונו מעתה בבתי המשפט לענייני משפחה.
סיפרה של עופרה דרור מבקש להיות ספר עזר למתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה. אולם אין אנו עתידים למצוא בו מענה לשאלה איזה מהסוגיות החוץ משפחתיות המתעוררות בין בני משפחה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה ואיזהימשיכו להיות נדונות בערכאות המסורתיות.
אומרת המחברת במשפט הראשון למבוא לסיפרה כי טרם כניסתו לתוקף של חוק בית משפט לענייני משפחה, היה המצב בתחום דיני המשפחה מורכב ובעייתי. מי שקורא את הדברים הללו ואיננו נותן דעתו לדקויות שראוי לתת להן את הדעת, מסיק כי המצב שהיה פעם מורכב, הוא כיום פשוט והמצב הבעייתי דאז בא עתה על פתרונו. ולא כן הוא.
בתי המשפט לענייני משפחה הוקמו בעקבות המלצות של ועדה שבראשה עמד השופט המחוזי אלישע שיינבוים ז"ל, אשר המליץ על ריכוז כל ההליכים תחת קורת גג אחת. אפשר שעל פי הדין המהותי עתידות שתי הערכאות - בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה - להגיע לתוצאות זהות. ההבחנה היא, כאמור, סדרי הדין השונים בשתי הערכאות הללו. אין סדרי הדין בדין העברי כסדרי הדין החלים בערכאות האזרחיות של המדינה, והרי בית המשפט הגבוה לצדק מעולם לא העלה על דעתו לכפות על בתי הדין הרבניים את סדרי הדין המקובלים עליו.
מי שחושב שאלה דברים של מה בכך יכול להידרש למספר דוגמאות מכריעות העשויות לקבוע גורלו של סכסוך, ודי אם נצביע על דוגמה אחת מיני רבות. העיקרון של מעשה בית דין הוא, בעצם, עיקרון סופיותו של פסק דין והיותו מכריע גורלם של סכסוכים נוספים בין אותם בעלי דין בהתעורר סוגיות זהות או דומות. עיקרון זה מקובל מאוד ומכריע בסדרי הדין המקובלים עלינו ועל אלה ששיטות המשפט האנגלוסכסית והקונטיננטאלית מקובלים עליהם. לא כן במשפט העברי.
אין מעשה בית דין במשפט העברי, אין סופיות של התדיינות במשפט העברי ואין צריך לומר שדווקא מהיבט זה התוצאה הצודקת יותר מושגת ע"י האמצעים הנקוטים בידי הדיין אשר לא נרתע מלשוב ולבדוק סוגיה, אשר אפשר שבהכרעתה הקודמת לא השיגה את מידת הצדק הרצויה. המשפט המודרני מעדיף את היעילות והסופיות. המשפט העברי מעדיף את הצדק.
דוגמה זו היא רק אחת מיני רבות שמבהירות את השוני בדרכי הדיון של שתי הערכאות. שתי הערכאות הללו נותרו בעינן גם לאחר שהוקם בית המשפט לענייני משפחה העתיד לאחד את ההתדיינות בין אותם בני זוג בכל הקשור להתדיינויותיהם האפשריות בערכאות האזרחיות.
איחוד ההתדיינויות תחת קורת גג אחת הוא מדומה ואילו המעבר של עניינים בלתי משפחתיים לתחום סמכותה של הערכאה החדשה הוא לא רק פרובלמאטי, לא רק בלתי הכרחי אלא גם יעמיד בפני שופטים שבקיאותם בדיני משפחה היא מופלגת ורבה, את הצורך לשנן ולהתמחות בדינים מסחריים: שותפויות, ערבויות, חברות ומה לא.
התקופה הקצרה שבה פועל בית משפט לענייני משפחה מוכיחה כי אכן היה טעם בהקמתה של ערכאה נוספת זו ולוא בגלל זה שבראש ובראשונה בתי המשפט המחוזייים ובתי משפט השלום השתחררו מהעמסה של תיקים, אשר הכבידה עליהם ואילו הטיפול בהם במסגרת שיוחדה להם היא נוחה לכל הנוגעים בדבר.
בית משפט לענייני משפחה, בגרמו לאיחוד התובענות בין אותם בני זוג - למעט אלה הנדונות בפני בתי הדין הרבניים - יש בידיו כלים נוחים ביותר להביא להכרעת הסכסוך בין בני זוג. אין ספק שבתקופה הקצרה שבה פועל בית משפט לענייני משפחה רבים יותר הסכסוכים הבאים להכרעה מוסכמת בין בעלי הדין משהיה הדבר קודם לכן. עיקרו של בית המשפט לענייני משפחה הוא בהיותו ערכאה נפרדת ומובדלת והיות הוראות השיפוט שבה שונות ומקילות לעומת הערכאות האחרות, והקלה זו ניכרת אפילו בתחום דיני הראיות.
סיפרה של עו"ד עופרה דרור הוא חסכני בתחום פירוט סדרי הדין ומקדיש לכך מקום מועט ביותר ואין בו למרבה הצער כדי להנחות את המתדיין, את בעל הדין או את עורך דינו כיצד לנהוג בבית משפט לענייני משפחה. אומנם נזכרות ההוראות הנוגעות בדבר אלא שאין לצידן אותו פירוש מרחיב אשר ניתן יהיה לצפות מספר המיועד לכסות את העניינים הנדונים בבית משפט לענייני משפחה.
טוב עושה המחברת שהיא מקדישה פרק חשוב לענייני יחידת הסיוע שהיא חידוש בבתי המשפט לענייני משפחה. מטבע הדבר היא מגישה פרק על סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים. זהו פרק שהמפורט בו עשוי להיות לעזר רב למי שמעוניין להיות בקיא בנושא ברמה הפרקטית הראשונית. כך גם ביתר פרקי הספר. אחד מהם מוקדש לנושא הנישואין. דברים מועטים משמיעה המחברת בנושא התרת הנישואין, אף כי זה פרק שראוי להרחיב עליו הרבה יותר נוכח האקטואליות שתהא לו בבתי המשפט לענייני משפחה.
פרק נוסף עוסק בעילות הגירושין ופרק אחר עוסק בכפיית גט. אבל, כידוע, עניין זה נתון לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. פרק אחד עוסק ביחסי ממון בין בני זוג. הדברים מתומצתים וכפי הידוע זהו נושא שניתן להרחיב עליו מאוד. יתכן שהיום ניתן לכתוב עליו אפילו כמה כרכים אבל מי שמעוניין בסקירה תמציתית יבוא על שכרו בבואו לעיין בפרק זה.
פרק אחר, אף הוא תמציתי מאוד, עוסק במזונות האישה. פרק נוסף עוסק במזונות הילדים, באחזקתם ובחינוכם. פרקים נוספים עוסקים באימוץ, באבהות ובידועים בציבור. כל אלה מוגשים בתימצות רב והתימצות הזה יהיה נוח מאוד למי שאין עיסוקם בתחום דיני האישות. אלה שעיסוקם בכך ודאי תהא להם דרישה להעמקה רבה יותר בחומר המוגש בספר שלפנינו.
מכל מקום טוב עשתה המחברת שהזדרזה והגישה לנו את החיבור הזה, משום שכיום בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה שיפוטית חשובה ביותר העתידה לדון, בין היתר, בערעורים על החלטות של ראש ההוצאה לפועל ועל כך נקדיש באחת מסקירותינו הבאות את הדברים הנוגעים בדבר. במאמר מוסגר נאמר שאף בכך אין המחברת דנה בהרחבה.
כבר הזכרנו כי בית משפט לענייני משפחה עוסק בעניינים בעלי אופי עסקי ומסחרי ולכך המחברת לא הקדישה את המקום הראוי, אף על פי שמתבקש היה הדבר. הרי חידושו הגדול של בית משפט לענייני משפחה הוא כאשר מעמידים זה מול זה את הקשר המשפחתי מול עילת התביעה והרי נקבעת הסמכות על פי הקשר המשפחתי ולא על פי טיבה ומהותה של העילה. הספר יצא לאור בעוקדן שניתן להבחין בו את המאמצים שהושקעו על ידי המוציא לאור ויש לקוות כי יורחב ויהיה ממצה במסגרת עידכוניו ומהדורותיו הבאות.
* עו"ד עופרה דרור: "ענייני משפחה בעידן בית המשפט לענייני משפחה" הוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ, אבן גבירול 89, תל אביב « «חשיבותם של בתי משפט לענייני משפחה «ראה אור ספרה של עו"ד עופרה דרור, "ענייני משפחה בעידן בית המשפט לענייני משפחה" * ספר עזר למתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה * אין בו מענה לשאלה איזה מהסוגיות החוץ משפחתיות, המתעוררות בין בני משפחה, יידונו בבית המשפט לענייני משפחה ואיזה ימשיכו להיות נדונות בערכאות המסורתיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.