להט-לב: לא מספיק לקרוא לעצמך "בנק השקעות" ולנפנף במשקיעים מפורסמים

מכירת השליטה בחברת הניהול של קרן אגריטק היא חתימה על מסמך הכישלון של חברת ההשקעות הצעירה להט-לב. החברה, מיסודם של שלמה להט (צ'יץ'), לשעבר ראש עיריית תל-אביב, ואיש הפיננסים עזרד לב, גייסה באפריל 96' 27 מיליון דולר להשקעה באמצעות הקרן בחברות מקומיות העוסקות בפיתוחי אגרוטכנולוגיה. על הכוונת היו חברות מסוגן של נטפים, ברמד, הזרע, עמיעד ועוד כמה משגרירותינו הטובות ביותר בנכר.

אלא שמאז אותה הנפקה מוצלחת, שבוצעה בחסות בנק ההשקעות האמריקני שרודר ורטהיים, לא בוצעה ולו השקעה אחת על ידי הקרן, עקב פרידתם של צמד השותפים בלהט-לב, שהופקדה על ניהול הקרן.

בשבוע שעבר התברר כי חברת ההשקעות זנקס (משפחת רקנאטי, בנק כללי) תרכוש את חלקה של להט-לב בחברת הניהול של קרן אגריטק תמורת 1.2 מיליון דולר. בנוסף צפויה זנקס לגייס משקיעים לטובת רכישת חלקה של להט-לב בקרן עצמה.

ד"ר תמיר אגמון מזנקס אמר בתחילת השבוע, כי אנשי זנקס נשלחו לחו"ל כדי לבדוק האם על המשקיעים הגדולים באגריטק (שמרוק, ברונפמן, לארי טיש), מקובלת העברת השליטה בחברת הניהול של הקרן. בארץ נמנים עם המשקיעים בקרן חברת ההשקעות של בנק המזרחי וחברת מהדרין מקבוצת דיסקונט השקעות (שתיהן מחזיקות גם במניות חברת הניהול), קופות הגמל של בנק דיסקונט וחברת גמול, זרוע ההשקעות של קרנות הפנסיה.

עזרד לב, הגורם הפחות מוכר בצמד להט-לב, מתקשה להבין על מה הרעש: "צריך לצאת מהפרובינציאליות הזו. בחו"ל חברות השקעות מהסוג שלנו קמות ונסגרות מדי יום. פעם אתה נכנס לעסק ופעם אתה יוצא ממנו". אלא שגם לב, שרכש את השכלתו במכללות יוקרה מעבר לים, נמצא כבר מספיק שנים בארץ כדי להבין שחיסולה של חברת השקעות, ועוד כזו בה מעורבת דמותו השנויה במחלוקת של צ'יץ', אינו נושא שיכולים לעבור עליו לסדר היום.

אפרופו צ'יץ'. תגובתו של שלמה להט, לפיה "להט-לב היא חברה פרטית ואינה עניין לעיתונות", מעוררת כמה מחשבות נוגות על תפקידה של התקשורת בעולמו של איש ציבור (איש עסקים?). מסיכום שלוש שנות פעילות בשוק ההון וסביבתו, עולה כי החברה הפרטית של להט הצטיינה בעיקר בהפרחת דיווחים אופטימיים לעיתונות, שהתבררו בתוצאות העסקיות כעורבא פרח.

כך בהשקעה הכושלת, רכישת %50 מחברת התיווך רשת איגוד הנדל"ן. בעל השליטה בחברה זו, אבי צנטרבוים, נמלט אשתקד מהארץ בגלל חובותיו האישיים, ולהט-לב מחקה את השקעתה. כך בחברת הקרמיקה המפסידה ויה-ארקדיה (%50), שלא הצליחה להתפתח באין הזרמת כספי בעלים, ומוזגה לפני מספר חודשים בחברת השיווק סופרקרמיק.

את הבועה הגדולה מכולן העלתה להט-לב לאוויר במארס 95', שנה לאחר הקמתה. מהחברה נמסר אז לעיתונות כי בכוונתה לגייס 100 מיליון דולר לקרן השקעות בינלאומית שבראשה יעמוד לא אחר מאשר הרמטכ"ל הפורש, אהוד ברק, שבלשכתו שירת לב בצבא. בא יצחק רבין ז"ל, גייס את ברק לממשלתו - והקרן הבינלאומית של להט-לב נשכחה.

בקיצור, להט-לב לא הצליחה להטביע את חותמה על שוק ההון ונראה כי הגיעה לסוף דרכה כחברת השקעות פעילה. שלמה להט אמר אמש (ב') כי תהפוך לחברת אחזקות וכי אין בכוונתה להחזיר למשקיעים את כספי ההשקעה, אלא רק "לחלק רווחים כשיהיו".

המקרה של להט-לב טוב בעיקר כדי להמחיש כי אין זה מספיק להתהדר במשקיעים מפורסמים, להצהיר כי אתה בנק השקעות ולהיקרא בצירוף שמות הבעלים (ראה דוברת-שרם, זינגר-ברנע ודומיהם). צריך לבחור את ההשקעות הנכונות וגם לדעת לנהל אותן.

כשפרש שלמה להט מראשות עיריית תל-אביב, בסוף 93', קיבל אותו המגזר העסקי בזרועות פתוחות. שורה של אנשי עסקים, מהבולטים במשק, העמידו לרשות צ'יץ' 9 מיליון דולר ברוב תופים ומחולות, שישקיע עבורם. מאחר שלרוב בעלי המניות בלהט-לב יש רקורד עיסקי מוצלח, סביר להניח כי ההשקעה אצל צ'יץ' נבעה בעיקר ממניעים חבריים, הנסמכים על קשרי עבר מהעת בה היה ראש עיר כל יכול.

אם היה ללהט-לב הישג כלשהו בימיה הקצרים, היתה זו רשימת הסלבריטיז שקשריו של צ'יץ' הצליחו להעמיד כמשקיעים בחברה: מיקי שטראוס (שטראוס) וליאון קופלר (סופר-פארם), שניהם קרובי משפחה, המיליונר הצרפתי ז'אן פרידמן, ברוך איבצ'ר, עופר נמרודי (הכשרת הישוב), איגנץ בוביס (שרתון), המיליונר תד אריסון, סמי סגול (כתר), בנימין יסלזון (עלית), חברת הברוקרים אי.בי.אי ואחרים. ספק אם נבחרת דומה במגזר העסקי התכנסה אי-פעם תחת קורת גג אחת.

"מטרתה העיקרית של להט-לב", אמר להט עם השלמת גיוס ההון ההתחלתי, "היא ליצור החזרי השקעה משמעותיים למשקיעיה באמצעות פיתוח כלים ומוצרים פיננסיים אשר יותאמו לדרישות ולמאפיינים של משקיעים פרטיים ומוסדיים".

מעט בצל נותר שותפו הצעיר והאנונימי של צ'יץ', עזרד לב, 36, שחזר מארה"ב זמן קצר קודם לכן. להט סיפר בראיון עיתונאי: "קיבלתי עליו המלצות מבעלה לשעבר של ברברה וולטרס, מרב אידלסון, ומאהוד ברק. הוא אמר עליו שהוא בחור מוכשר, ישר, חרוץ, נבון ואפשר לסמוך על שיקול דעתו. לא המשכתי הלאה. דעתו של אהוד הספיקה לי".

"היתרונות שלי", הוסיף להט באותו מעמד, "הם הניסיון, הקשרים וההבחנה שיש לי. היתרונות של איש צעיר הם במקצועיות שלו. הוא יודע מה השוק מחפש היום, מה אטרקטיבי, במה כדאי להתרכז".

לב המוחמא לא נותר חייב: "מה זאת אומרת חוסר ניסיון עיסקי?", הזדרז להגן על שותפו המתקרב לגיל 70. "בבסיס ההחלטות הכי חשובות, הכי מהותיות והכי קריטיות שאנחנו לוקחים עומד שכל ישר. מעבר לזה שלהט הוא בעל רשת קשרים פוליטיים אדירה ופנומן בגיוס כספים".

להט ולב התפקעו מרוב רעיונות שאותם לא חסמו מפני העיתונות: בנק השקעות שיתמחה במיזוגים ורכישות, קרן להשקעות בנדל"ן, קרן להשקעות באגריטכנולוגיה, פיתוח מודל ייחודי להשקעה בחברות בבורסה ומחוצה לה ופעילות פיננסית בגדה ובירדן.

מי שחיפש את נורת האזהרה, יכול היה למצוא אותה בדבריו של יונתן קולבר, מנכ"ל קרן רנסנס, שלהט חפץ לעמוד בראשה זמן קצר לפני שהקים את להט-לב: "אני אוהב את צ'יץ', אבל הוא לא איש עסקים. הצענו לו לשמש כיו"ר דירקטוריון הקרן ולקבל משכורת, אבל הוא רצה להיות הבוס. הוא חשב שהוא יכול לנהל חברת השקעות. אנחנו חשבנו אחרת".

כאמור, רוב התוכניות של להט-לב לא התממשו. שתיים מההשקעות שנעשו בפועל התבררו ככושלות. השקעות מוצלחות יותר היו ללהט-לב בקרן אגריטק, בחברת משחקי המולטימדיה מחשבת, ובחברת ניהול התיקים דור-ברגר. להט-לב שילמה בינואר 96' סכום שעמד על פי ההערכות על 6 מיליון שקל תמורת %40 מדורברגר, שנחשבת לכוח עולה בשוק ההון.

באוגוסט 96' הודיע עזרד לב על פרישתו מתפקיד מנכ"ל להט-לב. לב, טענו השבוע מקורביו, הגיע למסקנה שהשותפות מיצתה את עצמה. "טוב שיש מי שפותח את הדלתות לעסקים חדשים", רומז גורם מקורב לחברה, "אך קשה יותר להעביר מי שתרם כסף למתנ"ס לעשות איתך עסקים. זו גישה שונה לגמרי".

לב, עבר לעסקים פרטיים משלו, והוא עדיין עומד בראש קרן אגריטק. צ'יץ' ימשיך ככל הנראה לחלק את זמנו בין ניהול אחזקותיה של להט-לב, אם לא תתפרק, לבין פעילויותיו הוולונטריות הציבוריות במועצה לשלום וביטחון, בתנועת דור שלם דורש שלום ובאגודת הידידים של מוזיאון יד ושם. "לרוע מזלו של צ'יץ'", אמר השבוע אחד המשקיעים בחברה, "היו לו קשרים מספיק טובים כדי לגייס את הכסף". «מאת שי שלו «להט-לב: לא מספיק לקרוא לעצמך "בנק השקעות" ולנפנף במשקיעים מפורסמים «שלוש שנים לאחר הקמתה, מתפרקת חברת ההשקעות להט-לב מהנכס העיקרי שלה, קרן אגריטק * שטראוס, נמרודי, יסלזון, אריסון, קופלר, ז'אן פרידמן ויתר החברים של צ'יץ', כבר ראו תשואה נאה יותר בעסקיהם האחרים