לור"ם קופצת על רכבת נוסעת

כמעט נגד כל הסיכויים, מאשר משרד השיכון לחברת לור"ם לבצע את פרוייקט שכונת הרכבת בלוד. הפרוייקט הזה הוא חמצן לחברה שעתודות הקרקע שלה הולכות ואוזלות, שהממשלה מעוניינת להפריט אותה, ושמבקרת המדינה סיימה לחבר טיוטת דו"ח ביקורת בעניינה.

מנכ"ל החברה, אפרים איצקוביץ, יודע לעלות על רכבות שנוסעות ליעדים מועדפים. כמנהל חברה ממשלתית, הצליח לעלות על הרכבת של עליית מחירי הנדל"ן, כשדחף את פרוייקט גני יער של לור"ם קדימה. הפרוייקט כולל מאות יחידות דיור.

הפעילים בענף הנדל"ן לא חזו הצלחה לפרוייקט. המיקום שלו, אמרו, קרוב מדי לגני אביב. בתחרות הזו, סברו, חברה ממשלתית לא יכולה להצליח. בסופו של דבר, נחשב הפרוייקט מוצלח. הוא הפתיע בעיקר משום שהעלה לסדר היום את יכולתן של החברות הממשלתיות להתמודד בשוק העיסקי.

כשעוזי וכסלר, מנכ"ל המינהל לשעבר, הכניס למינהל את החברות המנהלות, הוא לא רצה לשמוע על חברות ממשלתיות בסיפור הזה. על לור"ם התרגשו ובאו ימים קשים. ימים של "לך תבוא", בכל פעם בו ביקשו לקדם טיפול בקרקעות, שנמסרו לתכנון ולפיתוח של החברה.

ההסכם החדש עם חברת לור"ם, בנושא פרוייקט הרכבת, משנה במשהו את התמונה. החברה קיבלה לטיפולה פרוייקט פינוי ובינוי בהיקף גדול - 276 יחידות דיור. הפרוייקט הוא מורכב, והחברה תצטרך לבנות גם את הבתים לדיירים המפונים.

תקציב הפרוייקט נאמד ב-85 מיליון שקל. הוא יחולק לחמישה שלבים, דבר המגביר את יכולתן של הרשויות להפקיע את הפרוייקט מידי לור"ם. סעיפים בחוזה מצביעים בבירור על יכולת זו. אם תתקבל החלטה מסוג זה, אין לור"ם יכולה לתבוע את משרד השיכון או לצרפו כנתבע לתביעה אחרת. היא גם מחוייבת במסירת כל המידע.

"שכונת סוף העולם", כך מכונה שכונת הרכבת בקרב פעילים בענף הנדל"ן. השם עלה מ-10 שנים מדברים על פינוי השכונה. עד עתה לא נעשה דבר, בעיקר בשל חוסר הרצון של המדינה ליצור תקדים לפרוייקט, בו המדינה עושה פינוי במקום אחד, ונותנת בית במקום אחר.

בדרך כלל המודל הוא של פינוי, תמורת מגרש ודמי פינוי, או אחד מהשניים. החשש הגדול ממיצוב מודל מסוג חדש, נובע מהפחד מדרישות דומות בשכונות אחרות. בסופו של דבר, נמצא פיתרון משפטי להתגוננות מפני טענות מסוג זה.

בעייה נוספת שהתעוררה היתה מסירת העבודה ללא מיכרז, בניגוד לחוק חובת המיכרזים. הפיתרון המשפטי שנמצא במקרה זה היה הכללת הפרוייקט במסגרת בנה דירתך, הנהנית מפטור ממיכרז. המניע לעקוף את חובת המיכרז היה שחברה ממשלתית בעלת רגישות סוציאלית תטפל בפינוי.

עם היוודע אישור ההסכם על ידי ועדת המיכרזים של משרד השיכון, נשמעו בענף הנדל"ן קולות השואלים מדוע למסור את העבודה דוקא לחברה המועמדת להפרטה. מנכ"ל משרד השיכון, שלמה גרינברג, אמר בתגובה: "לור"ם טרם הופרטה. תפקיד משרד השיכון הוא לדאוג לפינוי שכונת המצוקה, ויפה שעה אחת קודם".

גרינברג צודק. החברה טרם הופרטה, וצריך לדאוג לשכונות מצוקה. מה ששכח להגיד היה, שהסיבה העיקרית אשר עיכבה את אישור ההפרטה בכנסת, היה פרוייקט פינוי הרכבת. משרד השיכון טען, כי אי אפשר להפריט את החברה כל זמן שהפרוייקט הזה צריך להתבצע.

אנחנו כמובן לא נפתור את שאלת הביצה והתרנגולת, ויכול להיות גם, שאכן יש חשיבות שדווקא לור"ם תבצע את הפרוייקט. אולי לא בגלל שזו חברה ממשלתית, בעלת רגישות חברתית, ביחד עם ניסיון אמיתי בענף הנדל"ן, אלא דווקא בגלל שההסכם לפינוי ובינוי כבר מוסכם, אחרי כשנתיים של דיונים ארוכים על כל סעיף. ביצוע מיכרז יכול לעכב את התהליך בעוד חודשים ארוכים, ואולי למסמס אותו לחלוטין. « «לור"ם קופצת על רכבת נוסעת «דווקא בעיתות קשות, כשהיא לפני הפרטה ולפני דו"ח ביקורת, זכתה החברה לפיתוח לוד ורמלה במתנה - בדמות פרוייקט שכונת הרכבת בלוד