״דברים מוזרים קורים בסין״: מה הפיל אמש את השווקים ואיך ממשיכים מכאן?

"מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין חזרה לשולחן והתגובה בוול סטריט הייתה מיידית: ירידות חדות שלא נראו כבר חצי שנה. אתמול (ו'), ירד מדד הדגל S&P 500 ב-2.7% ונאסד"ק ביותר מ-3.5%. הפעם הקודמת שנרשמו כאלו ירידות התרחשה בחודש אפריל, בימים שלאחר ההכרזה של הנשיא טראמפ על תוכנית המכסים שלו.

● שנת התקציב הסתיימה בגירעון ענק - האם החוב הממשלתי האמריקאי יוצא משליטה?
● "הסתיו המרוקאי": הם קוראים לעצמם GenZ 212, ורוצים מהפכה עכשיו

מניות הטכנולוגיה היו אלו שהובילו את הירידות. אנבידיה , אמזון.קום , טסלה , ברודקום ופלנטיר איבדו 5% ויותר כל אחת. "מדד הפחד", VIX, קפץ במעל 30%. בסך הכול, איבד שוק המניות האמריקאי שני טריליון דולר בתוך יום מסחר אחד. וזה לא נגמר בשוק המניות, גם מחירי הנפט ומטבעות הקריפטו נחתכו בחדות.

מה הצית מחדש את המאבק הגלוי בין וושינגטון ובייג'ינג, אילו נכסים נהנו מזרימת כספים בזכות הסיטואציה ולמה האירועים הללו דחפו את השקל למטה, ולנסיגה מהשיא ששבר בזכות העסקה לשחרור החטופים?

מהו הצעד שהצית מחדש את מלחמת הסחר?

בפתיחת המסחר אמש לא היה רמז למה שצפוי בהמשך. המדדים נפתחו בעליות ונסחרו כפסע משיא כל הזמנים. אז, בסיטואציה שבשווקים מכירים היטב, פוסט אחד של האיש החזק בעולם הפך את המגמה.

"דברים מוזרים מאוד קורים בסין!", כתב טראמפ בראשית הפוסט הארוך שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social. "הם הופכים לעוינים מאוד, ושולחים מכתבים למדינות ברחבי העולם, על כך שהם רוצים להטיל בקרות יצוא על כל רכיב ורכיב בייצור הקשור למתכות נדירות, ולמעשה על כל דבר אחר שהם יכולים לחשוב עליו, גם אם הוא לא מיוצר בסין". בהמשך הוסיף כי "תמיד הרגשתי שהם ארבו בצד, ועכשיו, כרגיל, הוכח שאני צודק! אין שום סיבה שסין תורשה להחזיק את העולם 'בשבי'".

בהמשך הגיע המשפט שהפחיד את השווקים במיוחד: "אחד מצעדי המדיניות שאנו שוקלים כרגע הוא העלאה מסיבית של מכסים על מוצרים סיניים הנכנסים לארצות הברית".

מאוחר יותר מימש הנשיא את האיום והודיע כי ״החל מה-1 בנובמבר 2025 (או מוקדם יותר, בהתאם לפעולות או שינויים נוספים מצד סין), ארה"ב תטיל מכס של 100% על סין, מעל ובנוסף לכל מכס שהם משלמים כיום. כמו כן, ב-1 בנובמבר, נטיל בקרות ייצוא על כל תוכנה קריטית באשר היא". טראמפ הוסיף כי ייתכן שיבוטל המפגש שתוכנן בינו לבין נשיא סין שי ג'ינפינג בסוף החודש: ״כרגע אין סיבה לעשות זאת״.

מהן אותן הגבלות שהטילה סין וגרמו לטראמפ להגיב?

במהלך השעות שקדמו לפתיחת המסחר אמש הודיעה סין על הגבלות יצוא של מתכות נדירות. זהו שוק שבו סין שולטת על כ-70% מההיצע העולמי. בהודעה שיצאה מבייג'ינג נמסר כי חברות זרות חייבות לקבל רישיון מיוחד כדי לייצא כל מוצר המכיל מתכות נדירות. עוד נקבע כי בקשות של חברות המשתמשות במתכות אלה ליישומים צבאיים יידחו על הסף. כל בקשה אחרת תיבחן על ידי סין באופן פרטני. מתכות נדירות הן רכיב חיוני בין היתר בייצור שבבים, כלי רכב חשמליים וחומרים לתעשיות צבאיות.

למה הבורסה הגיבה בצורה כה חדה?

רק לפני כמה חודשים זה היה נראה אחרת. ארה"ב וסין דיווחו על הסכמות בנוגע למכסים ההדדיים בין המדינות ונתנו לשוק סיבות טובות לאופטימיות. אלא שבעוד שהממשל האמריקאי סגר שורת הסכמי סחר, השיחות עם סין התקדמו בקצב איטי בהרבה. למרות זאת, הקונצנזוס בשוק המניות היה שבסופו של דבר יושג הסדר כלשהו בין שתי המדינות ושהיחסים הכוללים משתפרים. ראייה לכך הייתה הפגישה שתוכננה בין שני הנשיאים.

בנוסף, המשקיעים התרגלו לשיעור המכס של כ-40% שכבר הוטל על סין, מתוך הנחה שכלכלת ארה"ב יכולה לעמוד בכך, ושהפטורים למוצרים המיוצרים בסין, כמו מכשירי האייפון של אפל, היו רחבים מספיק כדי לרכך את המכה.

החשש הנוכחי הוא שטראמפ ימממש את האיום, יטיל מכסים גבוהים על סין, ובכך תשוב חוסר הוודאות שראינו לפני כחצי שנה. התעשייה והצרכנים האמריקאים הרי עדיין תלויים ביבוא הסיני בשורה ארוכה של תחומים. מכסים גבוהים עלולים להביא לעליות מחירים ולבעיות היצע, ובכך גם לעלייה מחודשת של האינפלציה. החשש הגדול עוד יותר הוא פעולת תגמול מסין על סחורות אמריקאיות, שעלולה להוביל למלחמת סחר כוללת.

אילו מניות נפגעו במיוחד?

מתוך 500 המניות במדד הדגל, 424 סגרו בירידות - כך שהפגיעה הייתה רוחבית. חברות הטכנולוגיה כאמור, ובראשן אלו הפעילות בשוק השבבים, הובילו את הירדות. אנבידיה איבדה קרוב ל-5% ו-AMD קרוב ל-8%. אפל נחלשה ב-3% וטסלה ב-5%.

גם בקרב מניות הפיננסים נרשמו ירידות. כך למשל, מניות הבנקים ג'י.פי מורגן ובנק אוף אמריקה איבדו 1.5% ו-2.5% בהתאמה.

בתוך כל המגמה השלילית, כמה מניות דפנסיביות הצליחו להישאר בירוק. וולמארט רשמה עליות קלות מאוד, מניית קוקה קולה עלתה ב-1%, ויצרנית הטבק פיליפ מוריס עלתה ביותר מ-2%. גם מחירי הזהב, שנחשבים ל"חוף מבטחים", עלו מעט ושמרו על הטריטוריה ההיסטורית של מעל 4,000 דולר לאונקייה.

מדוע השקל נחלש בתגובה?

אחת ההשפעות העקיפות הייתה היחלשות משמעותית של השקל, זאת חרף העובדה שמול שורת מטבעות מרכזיים הדולר דווקא נחלש לאחר ההודעה של טראמפ.

בתוך יממה, עלה שער הדולר מרמה של 3.24 שקלים לכמעט 3.3 שקלים. שינוי של כ-1.5%. מדוע זה קרה? הרי בימים האחרונים, על רקע ההסכם בין ישראל לחמאס, התחזק השקל באופן שיטתי ושבר שיא של שלוש שנים.

התשובה לכך היא ככל הנראה פעילות הגידור של הגופים המוסדיים. מאחר שחלק ניכר מהשקעותיהם הוא בנכסים בחו"ל, הם מגדרים את חשיפת המט"ח שלהם כדי להגן על עצמם מתנודות בשער החליפין. מנהל ההשקעות הראשי של מנורה, ליאור יוחפז, הסביר בעבר בראיון לגלובס את הקורלציה הזו: "בנק ישראל מראה בקורלציה שלו כמעט 95% בין מדד הנאסד"ק לבין הדולר-שקל. כל גופי הפנסיה, ואנחנו לא שונים, מקצים חלק גדול מההשקעות לחו"ל - נניח סביב 60% נכסים. לעומת זאת החשיפה נטו למט"ח שלנו היא 20%. את ה-40% הנותרים אנחנו הולכים ומגדרים כל הזמן בשוק. ככל שהנאסד"ק עולה או יורד, החשיפה לנכסים עולה או יורדת, ואנחנו מגדרים את המטבע לצד השני ומתקנים את החשיפה.

"בירידות חדות, היות שחלק מהחשיפה בנגזרים, יש לנו מרג'ין קול (margin call) - אנחנו צריכים להתקזז עם הבנק על ההפסדים כנגד החוזים במזומן בדולרים. זה מייצר ריצה לקנות דולרים, מה שמסביר את התנודות בשער".

למה התגובה בשוק הקריפטו הייתה חדה אף יותר?

הטלטלה בשווקים היכתה חזק במיוחד בשוק הקריפטו. בתוך 24 שעות, איבד הביטקוין מעל 7% והוא נסחר ברמה של 112 אלף דולר למטבע. האת'ריום, המטבע השני בגודלו במונחי שווי שוק, ירד ב-12% לרמה של כ-3,800 דולר למטבע. בבלומברג ציטטו את חברת ניתוח הנתונים Coinglass, שתיארה זאת כ"אירוע החיסולים הגדול ביותר בהיסטוריה של הקריפטו".

בתוך 24 שעות, נמחקו פוזיציות בשווי של יותר מ-19 מיליארד דולר, ויותר מ-1.6 מיליון סוחרים חוסלו, על פי נתוני Coinglass. יותר מ-7 מיליארד דולר מפוזיציות אלו נמכרו בפחות משעת מסחר אחת ביום שישי. הם הוסיפו כי הערכות אלו עשויות להיות שמרניות במיוחד, בהתחשב בכך שבורסות מסוימות לא בהכרח מדווחות על פקודות בזמן אמת.