רשות ניירות-ערך מנסה לברר האם יש ממש בגירסתו של ז'ק
נאסר המנוח, שתמציתה: הרוכש ובעל השליטה האמיתי של הבנק
הבינלאומי הראשון ב-1986, היה אדמונד ספרא, אישית, כאשר
ז'ק נאסר היה איש הקש הקדמי בישראל. במיסמכי העיסקה,
ה"קליינט" ו"בעל האופציה", היה יחזקאל נאסר, בן אחותו של
אדמונד ספרא (ליחזקאל נאסר אין קירבת דם לז'ק נאסר).
לגירסת ז'ק נאסר, יחזקאל נאסר היה למעשה איש הקש האחורי
של אדמונד ספרא עד 1990, כשיחזקאל נאסר הוחלף על ידי
האחים ג'וסף ומואיז ספרא - וכל זה כדי להמשיך ולהסתיר את
בעלותו ושליטתו של אדמונד ספרא בבנק הבינלאומי.
שלושת האחים ספרא ויחזקאל נאסר לא העידו במסגרת התביעה
שהגיש ז'ק נאסר, כשהיה על ערש דווי. עדותו של ז'ק נאסר
בפרשה זו היא עדות שכיב מרע, מספר ימים לפני שנפטר.
פרקליטו של ז'ק נאסר מאותה תקופה, עו"ד שלמה תוסיה-כהן,
נפטר מזמן.
יש בתיק המשפטי רק עדות אחת של מי שהיה בעיסקה מתחילתה
ועד היום - עו"ד יגאל ארנון, יו"ר דירקטוריון הבנק
הבינלאומי.
להלן עיקרי עדותו של עו"ד יגאל ארנון, בהקשר לאופי ואופן
השליטה בבנק הבינלאומי, מ-1986 ועד היום. הדברים נאמרו
במסגרת החקירה הנגדית של עו"ד יוסי שגב, פרקליטו של ז'ק
נאסר.
עו"ד יוסי שגב: האם מה שכתוב כאן זה אמת? יחזקאל נאסר הוא
הקליינט?
עו"ד יגאל ארנון: אני רק יכול להגיד לך, שיחזקאל נאסר הוא
האיש שבאותה עת, לטובתו, מבית משפחת ספרא, הם לקחו את
האופציה... ז'ונו (פרקליטו של אדמונד ספרא בשווייץ,
במשרדו נערכו ונחתמו המיסמכים - מ.ל) היה בקשר עם אדמונד
ספרא בקשר לעניינים האלה.
שגב: ז'ונו כותב כאן שהקליינט זה יחזקאל נאסר. זה מה
שכתוב, עם שתי חתימות.
ארנון: קשה לי להניח, רק בגלל הסיבה שאני חושב, שעד אותה
עת הוא לא דיבר עם יחזקאל נאסר, זאת אומרת, הוא קיבל
מאדמונד את האינפורמציה, זה אני יודע.
שגב: אדמונד אמר לו שיחזקאל נאסר הוא הקליינט.
ארנון: אני יודע שאדמונד אמר לו. לא הייתי כשהוא היה, אבל
אני יודע. למה? אני שאלתי 'מי זה יחזקאל נאסר?' ואמרו לי,
זה בן אחותו של אדמונד, בנקאי מבריק. זאת אומרת, זה לא
איזה שיקינג, זה בן אחותו. קרבת הדם הכי קרובה שאפשר.
שגב: את זה שמעת ממי?
ארנון: מג'ף קייל (נשיא ריפבליק בנק עד לאחרונה ויד ימינו
של אדמונד ספרא - מ.ל.).
שגב: מי אמר לך שאדמונד אמר לז'ונו שיחזקאל זה הקליינט?
ארנון: אני לא יכול אחרי 9 שנים לזכור מי אמר למי מה. אני
יודע שזאת היתה הידיעה שלי, שה-DESIGNATION, מי מהמשפחה
יקבל באותו זמן את האופציה, היה של אדמונד, והיה לזה
הגיון רב, כי הוא בן אחותו. לאדמונד אין ילדים, אז לכן זה
היה בעיני מאוד ברור, בדיוק כמו שהיה יכול לתת את זה לבני
אחיו.
שגב: האם נכון, מר ארנון, שהקליינט בשני המקרים זה אותו
קליינט?
ארנון: אני מניח שהקליינט בשני המקרים הוא אדמונד ספרא,
או אדמונד ספרא ויחזקאל נאסר, זה התחושה שלי. אני לא
שאלתי את ז'ונו: מי הקליינט שלך? אתה שואל אותי ממצב
ידיעתי, בתור מי שהסתובב באותו יום או יומיים בחדר, זו
היתה התחושה שלי, כי כל דבר שהוא היה צריך לדעת, ז'ונו,
הוא צלצל לאדמונד ספרא לשאול אותו, או כל דבר שלא הוסכם
הוא צלצל לו לשאול אותו, אז כך אני רואה את הדבר.
שגב: באיזה תפקיד שימשת בבנק הבינלאומי?
ארנון: שנה אחרי העיסקה התמניתי ליו"ר, זה היה בפברואר או
מרץ 1987, ומאז אני יו"ר.
שגב: כל הזמן הזה, עד שנת 90', עד ההעברה לג'וסף ומואיז
ספרא, מי היה האדם ששלט בבנק? יחזקאל נאסר? אדמונד ספרא?
ז'ק נאסר? מי זה היה?
ארנון: שאלה משפטית מסובכת. בעיני, הבעלים של הבנק היה
ז'ק נאסר, וכך גם התייחסתי לדבר כעו"ד. לדוגמה, כשהיו"ר
הקודם עזב את הבנק אחרי שנה, והיתה בכל זאת בעיה איפה
משיגים יו"ר, אז שאל אותי ג'ף קייל, שהוא אחד מאנשיו של
אדמונד ספרא, אם אני מוכן להיות יו"ר, או שהצעתי הצעה
כזאת, אמרתי שאני מוכן ל-3 חודשים, ומיד הלכתי יחד עם
עו"ד שלמה תוסיה-כהן (אחד מפרקליטיו של ז'ק נאסר באותה
עת) לזא'ק נאסר, לקבל את הסכמתו, וישבתי אתו במלון
הילטון, כמו עכשיו, ואמרתי לו שההצעה היא שאני אהיה יו"ר,
ואני צריך לקבל את הסכמתך. כך אני ראיתי את זה, אולי גם
מתוך זה שאני מאוד מנומס.
שגב: הצעה של מי זה היה?
ארנון: או שלי, או של אדמונד, או של ג'ף, אני כרגע זה לא
זוכר.
שגב: אדמונד יכול היה להציע מי יהיה יו"ר בבנק?
ארנון: כן, כן, סליחה, כשהצגתי גם את העניין בפני בנק
ישראל היה ברור, שהאנשים שנותנים את כל הגיבוי המקצועי
לז'ק נאסר, מפני שאין לו גיבוי מקצועי, הם האנשים של
אדמונד ספרא מבחינה בנקאית, ואמנם לא היתה להם מעורבות
גדולה, אבל בטח יותר גדולה משל ז'ק נאסר בקטע של היעוץ
המקצועי. אני יכול להגיד לך, שבלי זה, ספק בעיני אם הוא
היה מתעשר, לא מפני שהוא לא איש אמיד ולא מפני שהוא לא
איש טוב. מי שנתן, אם היה צריך, יעוץ מקצועי לבנק בכל
התקופה הזאת שאני יו"ר, עד 1990, היה אנשים כמו ג'ף קייל
מ-REPUBLIC BANK.
שגב: השאלה שלי היא מי שלט בבנק משנת 86' עד 90', כשאתה
בחלק מהתקופה הזאת היית יו"ר? מי אמר לך מה לעשות? איך
לעשות? מי שלט? מי היה הבעל בית בבנק?
ארנון: אני. שאלת אותי שאלה - אני והדירקטוריון. אני איש
עצמאי מאוד, אבל כשהיתה לי בעיה מקצועית, אני לא התייעצתי
עם ז'ק נאסר, אלא התייעצתי עם ג'ף קייל.
שגב: אדמונד ספרא היה בקשר אתך?
ארנון: אדמונד ספרא מעולם לא נתן לי שום הוראה בענייני
הבנק ולא התייעץ אתי בענייני הבנק, זה אני אומר באופן
החלטי - לא לפני 1990 ולא אחרי 1990.
שגב: הבנתי, זו תשובה. ויחזקאל נאסר נתן לך הוראות?
ארנון: יחזקאל נאסר אני לא מכיר.
שגב: אתה מעולם לא דיברת אתו?
ארנון: לא.
שגב: וז'ק נאסר נתן לך הוראות?
ארנון: הוא ניסה, אבל אני אמרתי לו, שבתור בעל מניות פרטי
הוא לא יכול לתת הוראות בבנק ולקבל יתרון. הוא גם רצה
לקבל דו"חות, ועל הרקע הזה הוא אמר, אז אני לא רוצה שתהיה
יו"ר. אז הסביר לו תוסיה-כהן שזה להגנה שלו, מפני שאם
הוא, בתור בעל מניות, יקבל אינפורמציה שהציבור לא מקבל,
אז תהיה בעיה. והוא הבין, ואז הוא הסכים, וכך נהייתי
יו"ר.
בתאריך 14.9.90 ג'וסף ומואיז ספרא ביקשו אותו (את יחזקאל
נאסר - מ.ל.) להעביר להם את הזכויות, או אדמונד ספרא
ביקש, אחד מהשניים, אני לא הייתי שם. הוא העביר להם את
הזכויות, וזה המסמך שהוא נתן להם. יכול להיות שאם אני
הייתי מנסח אותו הייתי מנסח אותו אחרת. אבל כ-OF FACT
STATEMENT זה נכון.
שגב: אתה אמרת לנו שאתה שמעת שאדמונד או מישהו אמר
ליחזקאל לבצע העברה. ממי שמעת, מה שמעת?
ארנון: אצל ז'ונו, עוד לפני זה.
שגב: ממי שמעת? תתאר לי.
ארנון: בראשית 1990 נתבקשתי לקבל היתר מבנק ישראל עבור
ג'וסף ומואיז ספרא.
שגב: מי ביקש?
ארנון: ג'וסף ומואיז ספרא.
שגב: הבנתי, נתבקשת על ידם.
ארנון: כן. כתוצאה מזה התחלתי לטפל בעניין הזה. אני במהלך
אותה שנה נפגשתי עם ז'ונו ואולי אצל ז'ונו שמעתי. לכן אני
לא יודע.
שגב: שמעת מה?
ארנון: שאדמונד ספרא, או, אני חושב אדמונד ספרא, או
ג'וסף, ביקשו מיחזקאל נאסר להעביר את הזכויות שלו לגבי
האופציה לג'וסף ומואיז. מפני שהוא למעשה, אולי עזב אז את
המשפחה, או משהו קרה בעניין הזה.
שגב: איזה שליטה היתה אם כך לקליינט על הבנק הבינלאומי?
איזה שליטה היתה ליחזקאל, שאיתו לא דיברת אף פעם, ולא
הכרת אותו, על אותם דברים?
ארנון: אני מוכרח לומר לך על זה, אם אתה שואל אותי. משפחת
ספרא היא משפחה פטריארכלית. יש דברים שג'וסף ספרא, שהוא
איש אמיד מאוד בפני עצמו, ואני נוקט לשון המעטה, לא יעשה
אם אחיו יגיד לו לא לעשות - ויעשה, גם אם הוא לא רוצה, אם
אחיו יגיד לו לעשות. זאת אומרת, יש איזה היררכיה במשפחה.
שגב: אני שאלתי על השליטה של יחזקאל.
ארנון: לפי דעתי ליחזקאל לא היתה שליטה. מי שטיפל והסדיר
את העניינים האלה לפי דעתי זה אדמונד ספרא, אין בכלל
שאלה.
שגב: לפי דעתך אדמונד ספרא. אז האם ז'ק נאסר היה איש קש
של אדמונד ספרא בעצם?
ארנון: קודם כל בפירוש לא.
שגב: בפירוש לא.
ארנון: בפירוש לא. לפי דעתי, ז'ק נאסר, כמו כל איש שמקבל
אופציה, שקונה נכס, ונותן למישהו אופציה, כל עוד הנכס שלו
והאיש לא מפעיל את האופציה, אני חושב שהגדרת איש קש, לא
משפטית, לא מוסרית ולא אחרת, היא לא נכונה לחלוטין.
שגב: כתוב כאן שג'וסף ספרא אומר שהם קיבלו בהעברה מיחזקאל
את האופציה. אתה דיברת על זה עם ג'וסף ספרא?
ארנון: אני לא דיברתי אתו, כי לי זה לא היה ברור.
שגב: לך זה לא היה ברור.
ארנון: אמרתי לך שעוד קודם ידעתי, לפני ספטמבר, שהם
עומדים לקבל את כל הזכויות של יחזקאל נאסר, מפני שהוא
עזב. הוא עבד קודם אצלם בבנק, הוא עזב את הבנק.
שגב: אבל קודם לכן, לא היתה להם זכות האופציה, נכון? לא
לג'וסף ולא למואיז.
ארנון: זכות האופציה כפי שהיתה DESIGNATED ע"י...
שגב: מה זה DESIGNATED?
ארנון: הוא קבע, לפי דעתי הוא קבע מי יהיה.
שגב: מי זה הוא?
ארנון: אדמונד ספרא.
שגב:את מי ייצגת בשנת 86' בעת שחתמת על מסמך האופציה?
ארנון: את ז'ק נאסר.
שגב: ייצגת אז את אדמונד ספרא?
ארנון: לא.
שגב: ייצגת את יוסף ומואיז ספרא?
ארנון: לא.
שגב: ייצגת את יחזקאל נאסר?
ארנון: לא. אבל סליחה, כשחתמתי על המסמך הזה באותה תקופה
יצגתי את נאסר. חתימתי על המסמך הזה לא היתה בתור מייצג
של נאסר, חתימתי על המסמך הזה נבעה מסיפור אחר לגמרי,
והוא, שעוד לפני שנסעתי לז'נבה ולפני שהמסמך הזה נחתם,
בנק ישראל התנה תנאי, שהואיל ואני טיפלתי, אני הייתי עו"ד
של נאסר לצורך השגת האישור מבנק ישראל, לצורך הטיפול
במיכרז שהיה אז, שהוא יקנה את הבנק, ולצורך החוזה עם
המפרקים של דנות שמכרו את הבנק.
בנק ישראל אמר: איך תקנו את זה? אמרנו לו: בחברה פנמית.
אמר: חברה פנמית זה מניות, הן יכולות לברוח. אז אמרנו:
נפקיד את המניות בבנק. עוד לפני שכל המסמכים האלה נוסחו,
אמר לנו בנק ישראל: כן, אבל יכולים לשנות את התקנות
בחו"ל, ולצורך החוזה עם המפרקים של דנות שמכרו את הבנק.
בנק ישראל אמר: איך תקנו את זה? אמרנו לו: בחברה פנמית.
אמר: חברה פנמית זה מניות, הן יכולות לברוח. אז אמרנו:
נפקיד את המניות בבנק. עוד לפני שכל המסמכים האלה נוסחו,
אמר לנו בנק ישראל: כן, אבל יכולים לשנות את התקנות
בחו"ל, בז'נבה. אז, באותו זמן, הייתי עו"ד של ז'ק נאסר
לצורך עניינים מסויימים, לא לצורך העיסקה הזאת, שלא ידעתי
עליה לפני שבאתי לז'נבה.
שגב: מה זה העיסקה הזאת?
ארנון: העיסקה הזאת פירושה חתימת מסמכי האופציה. ידעתי
שתהיה, שיש לאדמונד ספרא איזה אופציה, לא ידעתי שהיא
צריכה להיחתם, חשבתי אולי היא כבר נחתמה, או לא נחתמה עד
התאריך הזה.
שגב: כשאתה אומר שידעת שיש לאדמונד ספרא אופציה, על מה
אתה מבסס את הידיעה הזאת, שמיעה?
ארנון: לא. מי שבדק את הבנק בשביל נאסר היו אנשי REPUBLIC
BANK, דהיינו ג'ף קייל, והם אמרו לי.
שגב: מי אמר לך, ג'ף קייל אמר לך?
ארנון: כן.
שגב: ג'ף קייל אמר לך, שלאדמונד יש אופציה.
ארנון: שיש הסדר, שהוא יכול לקנות את המניות, לא דיברנו
אז על אופציה.
שגב: ואתה שאלת את אדמונד אם זה נכון באותה עת?
ארנון: לא, אבל אני מסביר לך למה. כשאני הלכתי לבנק ישראל
הייתי צריך לגלות להם הכל. הם שאלו אותי.
שגב: מי שאל?
ארנון: נגיד בנק ישראל בעצמו.
שגב: משה מנדלבאום?
ארנון: כן.
שגב: היה עוד מישהו?
ארנון: לא, אני זוכר שיחה עם מנדלבאום לפני מתן הרישיון.
הוא אמר לי: תגיד לי מה הגדרת היחסים. אמרתי לו.
שגב: מה הגדרת היחסים בין מי למי?
ארנון: בין אדמונד לז'ק.
שגב: בין אדמונד לז'ק - כך הוא שאל? איך הוא ידע על
אדמונד?
ארנון: אדמונד דיבר איתו.
שגב: אדמונד דיבר עם מנדלבאום?
ארנון: כן, או עם מנדלבאום או עם גליה (גליה מאור, שהיתה
אז המפקחת על הבנקים - מ.ל.), בוודאי. אני לא הייתי נוכח,
אבל אני יודע שהם דיברו.
שגב: איך אתה יודע? מי אמר לך?
ארנון: ג'ף.
שגב: בעיסקה עצמה אדמונד היה נוכח? בחתימת העיסקה.
ארנון: בעיסקה עצמה הוא היה בז'נבה וראיתי אותו שם.
שגב: דיברת אתו?
ארנון: דיברתי איתו.
שגב: אני שואל האם דיברת על הנושא הזה שהוא בעל האופציה,
האם הוא אמר לך 'אני בעל האופציה'?
ארנון: סליחה שנייה, אז הוא כבר לא היה צריך להגיד לי
כלום, כי ראיתי את האופציה.
שגב: אבל האופציה לא כותבת את שמו.
ארנון: גם בבנק ישראל האמירה היתה שזה לטובת משפחת ספרא.
שגב: משפחת או אדמונד?
ארנון: משפחת, זה רשום גם בבנק ישראל.
שגב: משפחת?
ארנון: משפחת, לא אדמונד.
שגב: ומי אמר לבנק ישראל שזה משפחת ספרא?
ארנון: אני.
שגב: אתה? ואתה אמרת את זה על סמך מה?
ארנון: מה שג'ף קייל אמר לי, לפני שהמסמכים האלה נחתמו.
שגב: אז אתה, אם נסכם את הדבר הזה הקצר, אתה שמעת מג'ף
קייל שיש אופציה למשפחת ספרא?
ארנון: שיש להם זכות לקנות. THE RIGHT TO BUY THE BANK
THEY HAVE, איזה דבר כזה, לא דיבר אתי במונחים משפטיים,
כדי שאני אגיד את זה לבנק ישראל.
שגב: ואתה אמרת את זה לבנק ישראל.
ארנון: נכון מאוד.
שגב: ואתה אמרת את זה למנדלבאום בשיחה בעל פה.
ארנון: אמרתי את זה גם למנדלבאום בשיחה בעל פה, יכול
להיות שאמרתי את זה לעוד מישהו, אני רק לא זוכר.
שגב: ולמה זה רשום שם? רשם את זה מנדלבאום?
ארנון: אני חושב שהוא עשה תרשומת. אני לא ראיתי תרשומת או
ראיתי זכר לה, אבל הוא עשה לעצמו תרשומת, כי לפני שהוא
הוציא את הרשיון הוא אמר לי: תחזור עוד פעם, אני רוצה
להבין מה ה-ROLE של ספרא בעניין. אמרתי לו: הם יתנו לו את
הגיבוי המקצועי, הם יתנו לו את הגיבוי הפיננסי, ולמשפחה,
משפחת ספרא, יש אפשרות לרכוש מנאסר את המניות שלו. מן דבר
כזה, אני לא מצטט ורבלי.
שגב: וזה בגלל שג'ף קייל אמר לך, ולא אדמונד ספרא.
ארנון: בוודאי.
שגב: וגם לא ג'וסף וגם לא מואיז.
ארנון: עם ג'וסף ומואיז בכלל לא דיברתי על העסק הזה.
שגב: מתי ראית אותם לראשונה?
ארנון: שנים אחרי זה.
שגב: זה פעם ראשונה שראית אותם.
ארנון: יכול להיות שאת ג'וסף ראיתי, אולי הוא בא והוא חשב
שהוא בהקשר הזה, אבל לא ראיתי אותו בהקשר הזה בשנת 86'.
שגב: ב-86' לידיעתך ליוסף ומואיז היתה גם כן זכות אופציה?
ארנון: אני לא רוצה לתת פרשנות למסמך, המסמך מדבר בעד
עצמו, זה לא יהיה צודק.
שגב: האם בין יחזקאל נאסר לבין אדמונד היה איזשהו סיכום
בכתב? בכל זאת כאן הוא מקבל אופציה לקחת בנק שלם.
ארנון: אני לא יודע אם אני מגלה לך סוד. זה לא יפליא אותי
אם אדמונד ספרא היה נותן 50 מיליון דולר בצ'ק. אין לו
ילדים, הוא איש מאוד אמיד, רוצה להשאיר את זה למישהו,
ולכן זה בכלל לא מפליא אותי. הקטע הזה מאוד ברור לי. כמו
שברור לי שהוא היה יכול להחליט מחר שזה יהיה לבן של
ג'וסף, אם הוא היה יותר מבוגר. זה דבר שהוא פשוט מאוד.
«משה ליכטמן
«מי היה בעלי הבנק הבינלאומי
«מיסמך: עיקרי עדותו של עו"ד יגאל ארנון, יו"ר הבנק
הבינלאומי, לשאלת המפתח: מי באמת היה הבעלים ובעל השליטה
בבנק הבינלאומי, מ-1986 ועד היום. אולי עדות זו תוכל
לסייע לרשות ני"ע, שביקשה לפני שבוע לברר את הנושא
כתבות
ני"ע
