מנסים דרך חדשה לשימור יערות הגשם

ארגונים אקולוגיים בינלאומיים הקימו במקסיקו את "מועצת ניהול היער", שאמורה לקבוע אמות מידה למשק יער המתחשב בשיקולים אקולוגיים * תווית עם הכתובת "משק נכון", תוצמד לעצים של החברות הפועלות לפי הקריטריונים

אגודות של שומרי איכות הסביבה מכל העולם חברו יחד בסוף שנות השמונים כדי להציל את יערות הגשם מכליה, בהפריחם את הסיסמאות "חרם על עצים טרופיים", "הצילו את יערות הגשם" וכדומה. עד-מהרה נענו לקריאה המוני אזרחים. עקרות בית מחו במרכולים נגד מכירת קרשים לחיתוך, שהוכנו מעצים טרופיים; שרים סילקו ממשרדיהם שולחנות כתיבה עשויים מעץ טרופי והחליפו אותם בשולחנות מעצים מקומיים הגדלים באזורים ממוזגים; מטבחים מצופים עץ טרופי הוחרמו על ידי הקונים, ובאתרי בנייה רבים חדלו להשתמש בקרשים טרופיים. יש כיום כאלף ערים גדולות בגרמניה, באוסטריה, בשווייץ, בהולנד ובבריטניה, שתיקנו תקנות לאיסור השימוש בעצים מיערות טרופיים בחלונות, בדלתות ובגשרים להולכי רגל.

אך היום, כמעט עשר שנים לאחר תחילת המסע, רבה האכזבה. נכון שיבוא העצים הטרופיים לגרמניה פחת, אבל שומרי הסביבה נאלצים להודות, כי החרם הזה לא הציל ולו עץ אחד ביערות הגשם. למרות ההתנזרות הצפון-אירופאית נמשך בירוא היערות באזורים הטרופיים, בעיקר באיזור האמזונס ובאסיה, ושטחם קטן מדי שנה בכ-150 אלף קמ"ר. מלזיה ואינדונזיה, שתי המדינות המובילות בהשמדת היער הטרופי, שחולשות יחד על כ-%80 מעסקי העצים הטרופיים ומשווקות אותם בעיקר ברחבי אסיה, לא נפגעו, למעשה, מן החרם במדינות אירופה. במספר מדינות, בעלות תפוקת עץ קטנה יותר, החרם לא רק שלא הועיל, אלא אף גרם לתוצאות הפוכות מן המקווה. כך, למשל, באיזורים מסויימים באפריקה גדלה כריתת העצים.

את הנקודה האחרונה מסבירים כלכלנים מהמכון למשק העולמי בגרמניה באופן זה: החרם הפחית את ערכם של היערות במדינות הטרופיות, ולכן נעלם התמריץ לשימורם. במדינות אלה הגיעו למסקנה, כי מוטב לעקור את העצים כדי לפנות מקום למטעים ולמרעה, שהכנסתם גבוהה יותר. דוגמה מובהקת לכך היא גאבון שבמרכז אפריקה: בשנות ה-80 היו האירופאיים הקניינים העיקריים של העצים שנכרתו במדינה, אך מאז החליפו אותם תאגידי עץ אסיאניים, שאינם מהססים לפשוט על היערות במחפרים ובמסורים, והיקף הכריתה שלהם גדל פי 16.

לכן מוטב למדינות אירופה לשוב ולהתערב בעסקי היערנות במדינות הטרופיות, במטרה לכוונה לפי שיקולים אקולוגיים - שאם לא כן ייפלו היערות קורבן ל"מאפיית העץ המלזית". זו גם דעתם של אירגונים אקולוגיים בינלאומיים, ביניהם גרינפיס. גופים אלה הקימו במקסיקו את "מועצת ניהול היער" (FSC), שאמורה לקבוע אמות מידה למשק יער המתחשב בשיקולים אקולוגיים. תווית מטעם המועצה, עם הכתובת "משק נכון", תוצמד לעצים של החברות הפועלות לפי הקריטריונים שקבעה המועצה.

מוצרים ראשונים עשויים מ"עץ אקולוגי" כבר נמכרים בשוק. החברה האמריקנית גיבסון קיבלה אישור מן הארגון "ריינפורסט אלייאנס" להטביע על הגיטרות מייצורה את התווית WOOD SMART. באירגונים אקולוגיים מאמינים, כי בשנה הבאה יימכרו בעולם הרבה מוצרי עץ על-ידי חברות העומדות בתנאים הדרושים לשימור היער, ובעיקר: כריתה מבוקרת, שלא תעלה על כושר התחדשותו הטבעית של היער. אולם בינתיים השוק פרוץ ורצוף מעשי הונאה, כגון הדבקת תוויות אקולוגיות שלא כדין.

ארגון FKS רוצה להטיל פיקוח אקולוגי לא רק על המנסרות, אלא גם על כל שרשרת השיווק, החל מהסיטונאים ועד לקמעונאים. אך זהו מאבק באינטרסים כלכליים אדירים. האיגודים המקצועיים והארגונים הסוציאליים במדינות הטרופיות מעוניינים קודם כל במקומות עבודה, האקולוגים מבקשים לשמר את היער וחברות העץ מבקשות להפיק רווחים גדולים ככל האפשר. כך ניטש ויכוח בשאלה, באילו מקרים זכאית חברה לקבל אישור שהיא משמרת את היער. חברות העץ טוענות, כי לצורך זה די בכך שכמות העצים ביער אינה פוחתת ואילו האיגודים האקולוגיים אינם מסתפקים בכך, אלא תובעים גם התחשבות בשאר תפקודיו של היער.

בעיה כבדה אחרת היא זכויותיהם של העמים הילידים שוכני היער. יש ארגונים אקולוגיים הטוענים, כי מן הדין להקנות לעמים אלה את זכות הווטו על כל כריתת עצים, אלא שגישה זו נדחית לחלוטין על-ידי ממשלות המדינות הנוגעות בדבר, כהתערבות חיצונית בענייניהן הפנימיים. יערן גרמני טוען כי יערנות נבונה עשויה לשמר את היער, מבלי לפגוע בכמות העצים הנכרתים. היום נרקב, בהרבה מדינות טרופיות, חלק גדול מן העצים הכרותים בגלל ניהול בלתי יעיל: המנסרות שהוקמו לאורך הנהרות אינן מסוגלות לנסר את כל העצים המושטים בנהר לאחר כריתתם. לעתים גם כורתים ביערות הטרופיים רק עצים בודדים, משניים-שלושה מינים בעלי ערך כלכלי, אלא שתוך כדי כריתתם והובלתם אל מחוץ ליער, פוגעים בהמוני עצים אחרים.

לעומתו נוטים רוב המומחים לפסימיות וטוענים, כי השפעתה של ה-FSC תהיה שולית, בעיקר כל עוד סין ויפאן אינן משתפות פעולה. זאת ועוד: לא חברות העץ הענקיות הן היום האויב העיקרי של היער, אלא מיליוני איכרים חסרי אדמה, הפושטים על היער כדי לכרות ממנו עצים לבניין ולשריפה או מבראים אותו כדי לפנות מקום לחקלאות. האדמה המתפנה דלה בדרך-כלל, ואין היא נותנת את יבולה אלא לשנים מועטות - ואז בא תורה של חלקת יער אחרת להיות מבוראת.- « «מנסים דרך חדשה לשימור יערות הגשם «ארגונים אקולוגיים בינלאומיים הקימו במקסיקו את "מועצת ניהול היער", שאמורה לקבוע אמות מידה למשק יער המתחשב בשיקולים אקולוגיים * תווית עם הכתובת "משק נכון", תוצמד לעצים של החברות הפועלות לפי הקריטריונים

צרו איתנו קשר *5988