מרדכי יהל, לשעבר חשב הליכוד: איש לא היה מרגיש אם הייתי מוציא מיליון שקל ונותן לחבר

"אף אחד אפילו לא היה מרגיש אם הייתי מוציא מהכספים 100 אלף שקל, נותן לחבר, או אפילו אם הייתי מוציא מיליון שקל. הייתי משנה כמה סעיפים. אבל יש כאן עניין של אמונה. או שיש אמונה בבני אדם, או שלא". כך העיד היום (ד') חשב הליכוד לשעבר, מרדכי יהל, במשפטו של אהוד אולמרט, שהיה גיזבר הליכוד בבחירות בסוף שנות ה-80.

אולמרט מואשם בעבירות של הפרת אמונים וקבלת דבר במירמה, בקשר לדו"חות שהוגשו למבקרת המדינה, בנוגע לתרומות לליכוד, במערכת הבחירות לכנסת בשנת 1988. יהל הורשע בפרשה, יחד עם מרדכי עצמון ויונה פלד, וערעורו על הרשעתו ועל עונשו תלוי ועומד בעליון. גם התביעה ערערה על קולת העונש.

בפתח עדותו, ביקש עורך דינו של יהל, עו"ד דני רזומוב, כי עדותו של יהל, לא תשמש כראייה כנגדו בערעור בבית המשפט העליון, ובקשתו נענתה. יהל מסר עד כה גירסה חלקית בלבד במהלך חקירתו שלו. לשאלת התובעת, עו"ד טלי נג'רי, מפרקליטות מיסוי וכלכלה, מדוע מסר גירסה חלקית במשטרה, השיב יהל, כי לא רצה שכל המשא יפול עליו.

יהל נשאל, מדוע בדו"ח שהוגש למבקרת המדינה, נרשם בתחילה הסכום 294 אלף שקל, בעוד בדו"ח המתוקן שהוגש למבקרת, נרשם הסכום 83 אלף שקל. יהל השיב, כי כתב למבקרת המדינה, שהוא מגיש דו"ח חלקי בלבד. לדבריו, חתם על הדו"ח ללא סמכות, שכן מי שהיו מוסמכים לחתום עליו, היו רק מורשי החתימה אולמרט ועצמון.

יהל נשאל, מדוע לא כלל בדו"ח את התרומות שהתקבלו ב"באמי" - אחת מחברות הקש שהקים הליכוד לצורך קליטת התרומות. הוא השיב, כי לא היה צריך לכלול אותן, וכי בעניין זה התייעץ עם "הגיזבר ועם הבוס שלי". בתשובה לשאלה, מי היה הבוס שלו, השיב יהל, כי היה זה איתן לבני המנוח, שהיה אותה עת גיזבר תנועת חרות.

בהתייחסו לאופן בו קיבלה מבקרת המדינה את המידע, אמר יהל: "אנשי מבקרת המדינה היו מקבלים מאיתנו מסמכים. הם היו יושבים ומרכזים את השאלות. אחרי זה, אני ואיתן לבני היינו יושבים איתם. אחרי שנשאלו כל השאלות, הם העלו על הכתב שאלות שלדעתם לא היו פתורות".

מעדותו של יהל עלה, כי בתשובה לפניית מבקרת המדינה בכתב, לגבי שאלות מסויימות שלא היו פתורות, כתב יהל מכתב למבקרת המדינה, ואמר, כי מורשי החתימה - אולמרט ועצמון - נמצאים בחו"ל, ולכן לא יוכלו לתת תשובות.

היום העיד גם אריה דייקסל, הבעלים של חברת הבנייה גזית ושחם, שתרמה לליכוד באמצעות פרסום בחברת "באמי". דייקסל העיד, כי הוזמן לפגישה במלון קרלטון, יחד עם אנשים נוספים, ביניהם קבלנים, והתבקש לתת תרומה לליכוד. לדבריו, אמר באותו מעמד, כי לא יוכלו לתרום אלא במסגרת החוק, ואם בליכוד מוכנים לפרסם את החברה שבבעלותו, הוא מוכן לתרום.

לדברי דייקסל, אולמרט לא היה נוכח באותה פגישה במלון קרלטון. זאת, בניגוד להודעתו במשטרה, שם אמר, לטענת התובעת, כי הפנייה אליו היתה ממשה ארנס ומאולמרט.

דייקסל נשאל על הסתירה האמורה, והשיב, כי בהודעותיו במשטרה, אמר רק שאמר לרואה החשבון שלו, כי תרומתו היא בעקבות פנייתם של ארנס ואולמרט אליו. בעדותו היום הסביר דייקסל, כי ייתכן שאמר זאת, ברוח הצגת הנושא בתקשורת, מיד לאחר התפוצצות הפרשה. עם זאת, אמר, אולמרט לא היה נוכח בפגישה, ואם היה נוכח, היה ודאי ניגש אליו ולוחץ את ידו, שכן הם הכירו. «מאת הדס מגן «מרדכי יהל, לשעבר חשב הליכוד: איש לא היה מרגיש אם הייתי מוציא מיליון שקל ונותן לחבר «העיד במשפט אולמרט, כי לא כלל בדו"ח למבקרת את התרומות לחברת פרסום "לאחר שהתייעץ עם הגיזבר"