נדחתה בקשת זאב מוזס לחייב את ארנון מוזס לשתפו בניהול "ידיעות אחרונות"

"פסק הדין אישש את הקביעה של בית המשפט העליון, שהשליטה בחברה הזו היא על פי מניות היסוד. כתוצאה מכך, לא משתנה בחברה שום דבר". כך אמר היום (ד') עו"ד עזגד שטרן, פרקליטו של ארנון מוזס, העורך הראשי של "ידיעות אחרונות", בעקבות החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתלאביב, מיכל רובינשטיין, שדנה בסכסוך בין בעלי המניות בחברה.

רובינשטיין הכריעה בסכסוך בין זאב מוזס לארנון מוזס. זאב מוזס, באמצעות עוה"ד יוסי שגב ואפי פרי, דרש לאכוף הסכם שנכרת בזמנו בינו לבין ארנון מוזס, לשיתוף פעולה ביניהם בניהול "ידיעות אחרונות" למשך 20 שנה. ארנון מוזס הכחיש בתחילה את קיומו של ההסכם, ובהמשך טען, כי ההסכם נזנח, שכן זאב הפר אותו באופן יסודי. דרישתו השנייה של זאב היתה להתערב בפעילות החברה, כדי להסיר קיפוח שבמתכונת הנוכחית.

רובינשטיין דחתה את הדרישה לאכיפת ההסכם. זאת, על אף שקבעה, כי אמנם נקשר הסכם שכזה, כי אין לומר שהוא ננטש או נזנח, וכי ההפרות, אם היו, אינן מונעות את אכיפתו. עם זאת, החליטה שלא לאוכפו, שכן יהיה בכך חוסר צדק כלפי בעלי המניות האחרים.

לגבי הדרישה להסרת הקיפוח, החליטה רובינשטיין לשנות תקנה בתקנות החברה, לצורך הרחבת הרכב מועצת המנהלים. רובינשטיין קבעה, כי תוקם מועצת מנהלים של החברה, שבה יישבו 5 נציגים של חמשת בתי האב ב"ידיעות אחרונות". הדירקטוריון, וכל דירקטור בו, יהיה זכאי בכל זמן סביר לבדוק את ספרי החברה ומסמכים מכל סוג שהוא הקשורים לענייניה, לבדוק כל נכס השייך לחברה או המוחזק בידה, ולקבל כל מידע אחר הקשור לניהול החברה. הדירקטוריון יהיה מוסמך למנות את מנהל העסקים הראשי ולקבוע את סמכויותיו.

רובינשטיין לא התערבה בשינוי כוח ההצבעה של מניות היסוד. במצב הקיים כיום, מחזיקים ארנון מוזס ומרים נופך-מוזס, ברוב של מניות היסוד בחברה. מתוך 100 מניות היסוד, מחזיקים ארנון מוזס ועזבון נח מוזס (שטרם חולק בין היורשים) ב-40 מניות, ו-13 נמצאות בידי מרים נופך-מוזס.

לדעת פרקליטי ארנון מוזס, על אף השינוי, אין בכך שינוי לעומת המצב הקודם. לדברי שטרן, "מ-1986 אנחנו מציעים דירקטוריון מורחב. האחרים לא הסתפקו בכך. הם טענו שלא מניות היסוד קובעות; אח"כ טענו, שצריך כוח הצבעה שווה לכל דירקטור; אח"כ רצו שיריון של תפקידים.

"בית המשפט קיבל את מה שהצענו מזמן: דירקטוריון שבו יהיה נציג לכל בית אב. היינו מוכנים לתוצאה הזו, גם ללא ההליך הזה. הם רצו הרבה יותר. לפי החלטת בית המשפט, השליטה נשארת בידי מי שהיתה קודם".

פרקליטיו של זאב מוזס ראו את החלטה כנוטה לטובתם. שגב אמר: "הטענה של זאב היתה, כי גם אם יש הסכם, יש קיפוח. בהחלטת בית המשפט נקבע, שההחלטות יהיו לפי הרוב במניות היסוד. הקואליציה בין ארנון למימי יוצרת להם רוב. מצד שני, אסור להם לחתום על הסכם שבו הם קובעים, איך הם יצביעו במועצת המנהלים. לכן, יהיה אפשר לתקוף כל החלטה שתתקבל ברוב שלהם".

בתום הקראת החלטת השופטת, ביקש עו"ד אמנון גולדנברג, המייצג את ארנון מוזס, עיכוב ביצוע של ההחלטה, כדי לאפשר לצדדים לעיין בפסק הדין. לדבריו, "ברור שמרוח פסק הדין הוכנסו שינויים. מה בדיוק אופיו של השינוי - אני לא יודע".

הפרקליטים האחרים - שגב ופרי, המייצגים את זאב מוזס; עו"ד טוביה ארליך, המייצג את משפחת יודקובסקי; ועו"ד דן אבי-יצחק, המייצג את תמי מוזסבורוביץ' ועודד מוזס - התנגדו לעיכוב הביצוע.

השופטת החליטה על עיכוב ביצוע למשך 45 יום.

(ראה "גלובס הערב", עמ' 49). «מאת הדס מגן «נדחתה בקשת זאב מוזס לחייב את ארנון מוזס לשתפו בניהול "ידיעות אחרונות" «לעומת זאת, התקבלה בקשתו להסרת הקיפוח: כל בני המשפחה ייוצגו בדירקטוריון, שימנה מנהל עסקים