נחתם ההסכם להסדרת יבוא לישראל של מוצרי חקלאות מארה"ב

ההסכם מעניק גם הטבות לישראל ביצוא לארה"ב בתחום זה

הסכם להסדרת יבוא מוצרי חקלאות מארה"ב לישראל נחתם אתמול (ב') בוושינגטון ובירושלים. שר התמ"ס, נתן שרנסקי, ונציבת הסחר של ארה"ב, אלן וארשפסקי, חתמו על ההסכם בטקס טלפוני, הוא בלשכתו בירושלים והיא בלשכתה בוושינגטון.

ההסכם, שתוקפו חמש שנים, יאפשר בפעם הראשונה יבוא מוצרים חקלאיים אמריקניים מסויימים לישראל ללא היטלים וללא הגבלות של מיכסות יבוא. מוצרים אחרים יהיו חייבים בהיטלים, או יהיו נתונים להגבלות של מכסות. ההערכה היא, כי ההסכם יביא להגברת היבוא של מוצרים חקלאיים מארה"ב לישראל, אם כי לא ברור באיזה שיעור.

במקביל, מעניק ההסכם לישראל הטבות ביצוא לארה"ב של מוצרים חקלאיים שעד עתה היו נתונים להגבלות.

המוצרים שייובאו ללא מכס הם:

ההסכם קובע עוד, כי ישראל תפחית את המכס על יינות מארה"ב. כיום עומד המכס על יינות בשיעור של %70, והוא צפוי לרדת עד %40 בסוף תחולת ההסכם בעוד 5 שנים.

למעשה, היצוא החקלאי מארה"ב לישראל נמצא כבר בסימן עלייה. במחצית הראשונה של 1995, הסתכם היצוא החקלאי מארה"ב לישראל בכ-230 מיליון דולר. במחצית השנייה של 1993 הסתכם יצוא זה ב-340 מיליון דולר.

ההסכם מחלק את המוצרים החקלאיים האמריקניים המיובאים לישראל לשלוש קבוצות:

* מוצרים שיהיו מעתה פטורים לחלוטין ממיכסות, היטלים ואפילו רישוי. במוצרים אלה כלולים, בין השאר, דגנים, שוקולד, סוכר, אורז, קפה, תה ומיני מזון מעובד.

* מוצרים שיבואם יוגבל במיכסות, אך יהיו פטורים מהיטלים. במוצרים אלה כלולים מוצרי חלב וגבינה, מוצרי עוף ובשר, ירקות קפואים וטריים ומיצים. יבואנים יוכלו לייבא מעבר לכמות הפטורה, אך במקרה כזה יוטלו עליהם היטלים.

* פרי הדר - 3,500 טון.

* תפוחי עץ - 1,650 טון.

* עוף קפוא - 250 טון ועוף מעובד - 250 טון.

* בקר מצונן - 1,000 טון.

* ענבים - 525 טון.

* אגסים - 780 טון.

* גרעיני חמניות - 2,000 טון.

* גבינות - 350 טון.

* ירקות קפואים - 400 טון.

* מוצרים שיהיה אפשר לייבאם ללא הגבלות כמותיות, אך יוטלו עליהם היטלים שיופחתו בהדרגה בחמש השנים הקרובות. בין המוצרים: ירקות ופירות מסוימים וסוגים שונים של יין.

ההסכם החקלאי הוא למעשה חלק מהסכם הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב. כזכור, איפשר הסכם זה לשני הצדדים להטיל הגבלות (מיכסות או היטלים) על יבוא מוצרים חקלאיים מהצד האחר. דבר זה נועד בעיקר להגן על החקלאות הישראלית. בעקבות החתימה על ההסכם החקלאי של ארגון הסחר העולמי, טענה ארה"ב, כי הסכם זה מבטל את האפשרות להטיל הגבלות כמותיות על מוצריה המיוצאים לישראל.

עוד טענו האמריקנים, כי המכסים, שאותם מאפשר ארגון הסחר העולמי כתחליף להגבלות כמותיות, אסורים במפורש על פי חוק אזור הסחר החופשי. לכן טענו האמריקנים - בין אם תמשיך ישראל בהגבלות כמותיות ובין אם תטיל מכסים, פעולות כאלה אינן עולות בקנה אחד עם הסכמים שישראל חתומה עליהם.

ישראל טענה, כי זו גישה בלתי מתקבלת וכי אי אפשר להעלות על הדעת פתיחת השוק החקלאי הקטן בישראל לפני יבוא בלתי מבוקר מארה"ב. ההסכם החדש מבטא התקרבות הדדית של הצדדים זה לקראת זה.

המדובר בהסכם חקלאי ראשון, הכולל את כל מוצרי החקלאות והחקלאות המעובדת. הסכמי סחר אחרים של ישראל, בכללם עם האיחוד האירופי, קנדה ומדינות מרכז אירופה (אפטא), כוללים רק מרכיבים מעטים של סחר חקלאי, או אפשרות לשילוב מרכיבים חקלאיים בעתיד.

לדברי הסמנכ"ל לסחר חוץ במשרד התמ"ס, זהר פרי, מעניק ההסכם לשתי המדינות הטבות על פני מדינות אחרות. «מאת רן דגוני, מיכל רוה ואורה קורן «נחתם ההסכם להסדרת יבוא לישראל של מוצרי חקלאות מארה"ב «ההסכם מעניק גם הטבות לישראל ביצוא לארה"ב בתחום זה