שטרוזמן: בית המשפט העליון פסול מלהוביל ועדה לרפורמה בשל עניינו הישיר בתוצאות

ביקורת חריפה כנגד הרפורמה המתוכננת במערכת בתי המשפט הועלתה בדיון שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה. מרבית משתתפי הדיון מתחו ביקורת על מסקנות ועדת אור - הוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון, תיאודור אור, שהמליצה לערוך שינויים מהותיים במבנה מערכת בתי המשפט.

הדיון התקיים לפני כחודש, בהשתתפות משפטנים, עורכי דין ושופטים בדימוס. בפתח הדיון גינו מרבית המשתתפים את ההתקפות על מערכות בתי משפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, ועל הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.

פרופ' רות גביזון, יו"ר המכון לדמוקרטיה, טענה בדיון, כי המלצות ועדת אור מבקשות, למעשה, לרוקן את בית המשפט המחוזי, כדי להופכו לבית משפט לעירעורים. מצד שני, אמרה, לא רוצים להזיז שופטים מבית המשפט המחוזי, ולכן כולם יישארו שם.

בפועל, טוענת גביזון, ריקון בית המשפט המחוזי והעברת מרבית סמכויותיו לבית המשפט השלום מעוררים שאלות רבות ומגוונות. "צריך לשאול שאלות לגבי המצב הסופי: האם באמת אנחנו רוצים להגיע למצב סופי שתהיה ערכאה דיונית אחת?

"מעבר לשאלה של המצב הסופי, צריך לשאול, אם אנחנו רוצים להגיע לשם, איך ובאיזה קצב אנחנו רוצים להגיע לשם, ומה צריכה להיות תקופת המעבר לאור הבעיות של איכות השפיטה". גביזון ציינה, שכפי שנראה כרגע, הורדה מיידית של עומס מהמחוזי לשלום לא תפתור בעיית עומס מיידית לבית המשפט העליון.

בהתייחסה להקמת בתי המשפט המינהליים המתוכננת, אמרה גביזון, כי לדעתה לא צריך להתנגד להעברת תיקים מבית המשפט העליון לבתי משפט מינהליים. השאלה, לדעתה, היא האם שינוי הסדר הדיוני יפתור את בעיות העומס בבתי המשפט, והאם האזרח יקבל שירות שיפוטי ראוי.

עו"ד פנחס מרינסקי ביקר את פעולתם של בתי המשפט. לטענתו, הציבור אינו מקבל שירות ראוי, ולדוגמה: בבית המשפט העליון נדונים תיקים מורכבים על סמך תצהירים של הצדדים. אולם בפועל, אותם תצהירים ומסמכים אינם נבדקים ואינם מאומתים, לא בחקירה נגדית ולא בדרך אחרת, ולכן פסקי הדין שמתקבלים - פעמים רבות אינם עושים צדק.

מרינסקי הציע להוריד את מרבית הנושאים המינהליים, הנדונים כיום בבג"ץ, לבתי משפט המחוזי והשלום, כך שיהיה ניתן לתקן מצב זה. נוסף לכך, ציין, הדבר יקל על האזרח שלא ייאלץ לנסוע מאילת לבית המשפט העליון בירושלים, אלא יוכל לפתור סיכסוך מינהלי בבית משפט איזורי או מקומי.

עו"ד חיים שפירא, שכיהן כנשיא בית משפט השלום בת"א, ביקר גם הוא את המתרחש במערכת בתי המשפט. אין ספק שצריך רפורמה, אמר, השאלה היא איזו. לדבריו, מתוך דו"ח ועדת אור ניתן להבין, שהמטרה לא היתה להיטיב עם המחוזי והשלום, אלא לפתור את בעיית העומס על בית המשפט העליון. ואכן, את בעיית העומס בעליון, הרפורמה פותרת.

שפירא ציין, כי במקום כל המהפכה, ניתן היה להוסיף חמישה שופטים לעליון, ובעיית העומס היתה נפתרת. אלא שכאן, לדבריו, אנחנו חוזרים לבעיה של הקונספציה של בית המשפט העליון, לפיה הכל שפיט.

את השירות המשפטי לציבור ניתן, לדבריו, לפתור בדרכים טכניות רבות. שפירא הוסיף: "לא ראיתי בכל הדו"ח איזושהי התייחסות למחקר של הנדסת ייצור. לא ראיתי אף מחקר של שעות תיקים. יש לפשט את הדיונים ולקבוע מועדים להוכחות, בהם ניתן יהיה להביא לסיומו המהיר של התיק".

הלחץ בבית המשפט גורם לדבריו לעיוות דין. "הזכירו כאן את שווייץ. אני הופעתי בבית המשפט בשווייץ, בבית המשפט הגבוה לענייני מסחר. אני יודע, היו שם חמישה משפטנים, שני נציגי ציבור, לא חכמים גדולים, תאמינו לי: אפילו אנגלית דיברו עילגת. אבל מה, הם באו מוכנים. ולמה הם באו מוכנים? משום שלא היה להם לחץ. נשאלו שאלות הבהרה, וזמן קצר לאחר מכן כבר הייתי ברכבת לז'נבה עם פסק דין נגדי".

עו"ד אהרון מלצר ביקר גם הוא בחריפות את המתרחש בבית המשפט. לטענתו, בית המשפט העליון יהפוך לערכאה העיקרית, והאזרח הקטן לעולם לא יגיע אליו. בית המשפט העליון מתנתק מהעם, "ואל יגיד בית המשפט העליון: בתוך עמי אני יושב, כי הוא לא יושב בתוך עמו.

"רבותי, מתחמקים מהנושא הפשוט ומתביישים לדבר עליו. כאשר קמה המדינה ב-1948, היינו 600 אלף איש, היו לנו 7 שופטים שתוך 4 שנים הפכו להיות 12. היום יש 12 שופטים עליונים, שניים במינוי זמני.

"האוכלוסיה גדלה פי 10. שופטי השלום גדלו פי 10, שופטי המחוזי גדלו פי כמה, בית המשפט העליון הגדיל מאוד את המבנה שלו, אבל מספר שופטי העליון לא גדל". דבר זה, לטענת מלצר, הוא אחד הגורמים העיקריים לעומס של בתי המשפט. "רבותי, אחד הפתרונות שבורחים ממנו כולם, הוא הגדלה ניכרת של שופטי בית המשפט העליון".

שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, אורי שטרוזמן, תקף את הרכב חברי ועדת אור, וטען, כי מסקנותיה שגויות בחלקן מחמת הרכבה הלקוי. "אני מסתכל על הרכב חברי ועדת אור, ושם לב שאין שם אף שופט שלום ואף שופט מחוזי, ושם לב לכך שאין שם אף נציג של הציבור, שהם אלה שנזקקים למשפט.

"בעיני, החשיבות היא מבחינה זו, שיהיה מי שיבוא וישאל שאלות את המשפטנים השמרניים, מדוע אתם הולכים בדרך הזאת. שאלות של המלך הערום". שטרוזמן ציין, כי לפי תפישתו, בית המשפט העליון פסול להוביל ועדה שכזו, וזאת מפאת עניינו הישיר בתוצאות. "אין תמיהה, שכאשר ועדה מורכבת משופטים עליונים ובכירי הדין, כפי שמקובל לכנות אותם, אז בית המשפט העליון דאג לעצמו. הוא פסול לעצם ההחלטה בעניין כשהוא נוגע בדבר".

שטרוזמן ביקר את ועדת אור, שכתבה ששופט שלום שמסוגל לדון בתביעה של 500 אלף שקל, מסוגל גם לדון בתביעה של 5 מיליון שקל. לדבריו, על פי שיטת המינויים נבחנה כשירותם של שופטים רבים למינוי לערכאות מסויימות, בהתאם לסיכומי התביעה.

פרופ' מרדכי קרמניצר תקף באופן חריף את ההמלצות להעביר את מרכז הכובד לבית משפט השלום. הפרופיל של שופטי השלום, אמר, מעמיד סימן שאלה גדול מאוד בדבר הצידוק להעביר אליהם את הכל.

"לפחות בתחום שלי, בתחום של המשפט הפלילי, אני חושב שהרעיון להעביר לשופטי השלום כמעט את כל העיסוק בפלילים, כולל הדברים הכי כבדים, כולל הרבה מאוד דן יחיד, זה דבר לחלוטין שערורייתי, גם מבחינה עניינית של איכות השפיטה וגם מהבחינה של איכות הציבור".

קרמניצר הזהיר מפני אלימות כלפי שופטים כתוצאה מצעד זה: "השופט הצעיר, בן יומו, שישפוט בעניין חמור מאוד ויגיע לתוצאה חמורה, אם הוא יגיע, יכול להיות שהוא יפחד, עלול לחטוף מכות. אנשים שהולכים לרפורמה הזו צריכים לחשוב היטב מה הם עושים".

מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד נילי ארד, צידדה במסקנות ועדת אור. לדבריה, יש לקדם ולאשר את המסגרת שקבעה ועדת אור, ובמשך הזמן למלא אותה בתוכן ולהכניס את השינויים הדרושים. ארד ציינה, כי יש להכשיר את בית המשפט המחוזי לקלוט את בתי המשפט המינהליים.

עו"ד יהודה רסלר ביקר את מערכת בתי המשפט על הפיגורים, ועל פסקי הדין הניתנים כלאחר יד. לדבריו, השופטים אינם מקדישים לתיקים הנדונים בפניהם את הזמן המתאים, ואינם קוראים את כל החומר המוגש להם.

ד"ר דן אבנון מאוניברסיטת ירושלים טען בדיון, כי השאלה שמטרידה אותו יותר מכל היא מעמדו של בית המשפט - האם בית המשפט צריך לקבוע הלכות משפטיות, או שתפקידו הוא לקבוע ערכים. לדבריו, "יהיה היום שבו בית המשפט העליון ייאלץ להכריע מה פשר ו' החיבור, ב'יהודי ודמוקרטי'".

נקודה נוספת אליה התייחס אבנון היא מעמדו של בית המשפט כפי שהוא מצטייר בציבור. לדבריו, אם בית המשפט יצטייר בעיני הציבור כבית משפט חוקתי, הרי שהדבר יגמד את מעמד בית המשפט על כל דרגותיו, דבר שיפגע בדמוקרטיה הישראלית.